Aconitum Napellus

בחזרה לרמדי'ס באות A >>>

.

מילת המפתח – לחץ פנימי TENTION מתח. ופאניקה.

זהו צמח שנקרא בעממי כובע הנזיר. או שם אחר בלי אבק. כי הוא מסוגל לגדול על סלע מבלי קרקע ובלי מים. זה מלמד על האופי הקשוח של הצמח, וגם על הסיטואציה הרוחנית שהוא מייצג. הצמח מכיל בתוכו אלקלואיד הנקרא אקונייטין וזהו אלקוליאיד מאד אלים. הוא נמצא בכמות הגדולה ביותר בשורש הצמח. יש מקומות שמגדלים אותו למאכל. כנראה שהם זנים שתורבתו ולא רעילים, שכן גרם אחד של אקונייט יכול לקטול סוס.

הוא פועל על מערכת העצבים בשני כיוונים: מדכא, ומעורר.

בצורה הראשונה – הוא גורם לנימול FORMICATION, או עקצוץ בגפיים עד כדי חוסר תחושה עורית מוחלטת. עד כדי אנסטזיה ANASTHESIA. כל המערכת המחזורית נפגעת ובתחילה חום בכל האיברים ובהמשך בעירה פנימית עזה שמלווה בהזעה חמה בכמויות גדולות. וההזעה שלו לא בהכרח מביאה להקלה אלא בעיקר החמרה.

PERSPIRATION AFTER AGG

תוך זמן קצר תופיע פריחה של שלפוחיות על העור, הנשימה נהיית מהירה ושטחית ACCELERATED ואחריו תחושות קשות של קור. והכל בפרקי זמן קצרים. והעור מכוסה בזיעה קרה ודביקה CLAMY, דופק מועט מאד, BRADYCARDIA והאדם בא אל מותו. המוות נגרם משיתוק של שריר הלב.

בהתחלה תרופה זו לא מחלישה את המחשבה. הוא מודע למה שקורה לו, לא מאבד את ההכרה.

יש רמדיס דומות: COCCULUS משפיעה גם על מערכת העצבים וגם מאופיינת במצב רגשי ונפשי דומה. אבל אצלה יש הפרעה בהכרה ובתודעה כבר בשלב הראשוני.

GELS.

אקונייט דומה לשתי רמדי'ס מאד דומות בהתמוטטות:

VERATRUM ALBUM – מתאימה לאנשים שנפלו מלמעלה למטה, כמו אחד שאיבד את עבודתו.

CAMPHORA – בעלת יכולת לנטרל כמעט כל רמדי אחרת. כמעט שלא רואים אותה בקליניקה,  יש לה כוח חיות אדיר.

אקונייט – בצורה המשלהבת:

הוא גורם לדלקתיות ותופעות קדחתיות ערות וסוערות מאד. וגם אלה מתרחשות דרך מערכת העצבים המרכזית – עמוד שדרה ומוח.

המאפיין: רמדי זו זה גודש ומלאות. מבחינה תפקודית, תחושתית מבחינה פיזית ונפשית.

סולפור זו הרמדי הכרונית של אקונייט.

מתח, לחץ, גודש פיזי ונפשי.

מופיע ברובריקות

GENERAL PLETHORA

תחושה של מלאות

CHEST ORGASM OF BLOOD

GENERAL CONGESTION OF BLOOD

מופיע גם במפתיע.

עם חרדה.

כעס אחריו – VEXATION AFTER

הכל מהיר ופתאומי. הופעת הסימפטומים פתאומית.

GENERAL SUDDEN MANIFESTATION

התופעות חדות, אלימות ומאד כואבות.

משהו דומה לסופת טורנדו וממשיכה הלאה.

לכן אם החולה מחלים אז בדרך כלל ההחלמה מלאה ואין שום תופעות של משהו כרוני.

על פי הניסיון הקליני שהצטבר, היא מתאימה לאנשים חסונים, גם פיזית וגם נפשית, שבאיזה שלב של חייהם לוקים במחלה אקוטית. באנשי אקונייט המחלה מאד סוערת. בלי השהיות.

מתחיל, עושה את המהלך ונעלם. ואז או שהאדם מת או שהוא חוזר להיות חסון.

אלה אנשים מאד נמרצים, מחזור דם נמרץ, לב  חזק, מוח חזק.

סיבת המחלה בשל גורמים רבי עוצמה.

כמו למשל רוח קרה ויבשה, מכת שמש, מכת חום.

המערכת העצבית מאד מגורה. האדם נמצא במתח עצבי וריגושי מאד בולטים ועל הפנים שלו רואים בהלה. פחד גדול. FACE EXPRESSION ANXIOUS, FRIGHTENED. ליבו הולם בחוזקה. לעיתים מתלווה לזה מעין טירוף. הוא מאבד פרופורציות, מלוה בפאניקה, בצרחות, אנחות, נושך את האגרופים, כוסס ציפורניים. MIND BITING FINGERS.

הוא מיואש, מיוסר ומבקש למות והכי חזק – הוא חוזה את זמן המוות שלו – זהו K.N..

ולכן הוא יודע שהוא צריך מהר רופא.

ARS. גם הוא מבוהל אך הוא יודע שאין לו ריפוי ואין טעם להזמין רופא, לא מעוניין ברופא.

האווירה הזאת מלווה כמעט את כל תלונות האקונייט.

אפילו אם עלה על מסמר הוא בטוח שהוא הולך למות. וכל הסערה תתרחש.

יש לו כאבים עצביים מאד קשים – NAURALGIA, עם או בלי תהליך של דלקת.

הכאבים דוקרים, חדים ובעוצמה רבה. TEARING. הלב מאד מושפע ואז יש גודש עז מאד ולפעמים מגיע לשבץ.

הדימומים שלו הם בגוון בהיר. הדם טרי, מעכשיו. אברי גוף שונים מורגשים גדולים פתאום. איברים רחבים או מעוותים.

DELUSION BODY DEFORMED

 OBJECT IS LARGE

הרעיון המרכזי – מגדיל כל דבר. מוציא מהפרופורציה.

תחושה של פציעה חיצונית יחד עם תחושה של כובד וגודש פנימי.

אובדן כוחות פתאומי. התמוטטות פתאומית. מפרכס, מתעלף.

ומצד שני התעצמות של החושים. הריח, NOSE SMELL או שמיעה HEARING ACUTE

הרבה פעמים הבעיות מתחילות ממזג אויר קר ויבש – GENERAL WEATHER COLD AND DRY

בעיות עיכול כתוצאה מחשיפה למזג אויר חם. ניתוחים, דיכוי של זיעה – למשל דיאודורנט.

ראש

סחרחורת תמידית ותחושת חוסר יציבות. זה יכול לקרות מחבלה מוחית. VERTIGO CONCUSSION

כאבי ראש כאילו הראש עומד להתפוצץ. עם גודש. תחושת בעירה. יש לו תחושה של טבעת חמה הדוקה לראש. או שהנוזל בקופסה מבעבע, רותח. במצח ובעיניים כאבים סוחטים, מתפוצצים. יחד עם כאבי הראש יש לו הפרשת שתן מוגברת. הכאבים כל כך אלימים עד שרוצה לדפוק הראש בקיר. יש לו תחושה כאילו מושכים לו את השערות.

HEAD HAIR PAIN PULED SANSATION AS IF

אופייני לדלקות מוחיות, ודימומים מוחיים, וגם דלקת קרום המוח INFLAMMATION OF BRAIN

MENINGITIS דלקת קרום המוח.

עיניים

דלקות פתאומיות. ואם תהיה, הפרשה דלילה. כאבים מאד קשים. תחושת גודש פנימי ולחוצות וחושבות לצאת החוצה.  דלקת של המבנים הפנימיים של העיניים במוח. חום, תחושה כאילו מלאות בחול. קושי להסתגל לאור של שמש. בכלל בעיות עם אור. הוא הרבה פעמים מעדיף חושך. לא לצאת החוצה.

תרופה זו מתאימה לדלקת שמתפתחת אחרי חדירה של עצם זר, או ניתוח של העין.

EYE INFLAMATION ACUTE

אוזניים

דלקות פתאומיות, כאבים חותכים, קורעים, שורפים. הכל מלווה בחום וחרדה והילד רוצה כל הזמן על הידיים. ושלא יהיה רעש.

אף

צינון, נזלת – מופיע אחרי דיכוי של זיעה או חשיפה לרוח קרה ויבשה. באף תחושת חום ויובש. ויחד עם זה כאבי ראש מפוצצים.

פנים

לחי אחת חיוורת וקרה ולחי אחת אדומה וחמה.

FEVER SIDE ONE SIDE CHICK RED AND HOT THE OTHER PALE

בפנים כאבים עצביים מאד קשים, מלווים בסימפטומים האופייניים.

בפה יש לו כאבים פועמים חותכים, בשיניים ובראש. מקרינים לראש. ותרופה זו מהווה נחמה לאלה שסובלים מכאבי שיניים.

הוא חורק בשיניים GRINDING. החניכיים שלו במצב אדום חם דלוק.

קינוט – כל דבר שהוא טועם מקבל טעם מר. חוץ ממים.

MOUTH TASTE BITTER EXCEPT WATER

רעידות וגמגומים ותחושה של הרדמות של הפה והלשון. הרבה בעיות גרון עם הכאבים הצורבים, חותכים, יובש, אודם וכד'.

קיבה

דלקת בקיבה, בעיקר אחרי דיכוי של פריחה. אנשי אקונייט לא סובלים בדרך כלל מבעיות עור. זה דבר איטי. או התקררות של הקיבה אחרי שתייה של משהו מאד קר. יש לבן האדם תחושה כאילו גוש קרח מונח בקיבה וגורם הקאות שלא מביאות להקלה.

STOMACH STONE SENSATION, COLD, VOMETING AFTER.

זאת רמדי מאד צמאה ובעיקר למשקאות קרים.

יש לו לחץ בקיבה מלווה בכאבים תוך כדי נשימה. צרבת חזקה.

בטן

כאבים מהסוג שגורם לו להתקפל לשניים. אך בעצם שום דבר לא עוזר לו.

אצל נשים אופייני בזמן מחזור – רוצות להתקפל לשניים ולא עוזר.

COLOCYNTHIS – יש גם את הנטייה להתקפל לשניים. אין תהליך דלקת וההתקפלות מביאה הקלה.

הבטן מאד רגישה למגע. היא נפוחה וחמה DISTENTION.

הצואה שלו מכילה דם טרי. או בעלת צבע ירוק של עשב, כמו תרד.

דיזנטריה אצל אקונייט בימים של סתיו. כאבים חזקים תוך כדי יציאה.

TENESMUS – חוסר יכולת לעשות צרכים.

חסר מנוחה, לא מוצא את עצמו.

שתן

דלקת כלייתית, אבל שלב התחלתי. NEPHRITIS מלווה בכאבים חדים…

בשתן נראה דם ובזמן מתן השתן כאבים מאד קשים. אצל ילודים מאפיין באקונייט עצירת שתן. (בגלל קור או כל השאר של אקונייט).

BLADDER – שלפוחית שתן

RETENTION OF URING IN NEW BORN

CYCTITIS דלקת בדרכי ההשתנה, הכל סוער, תשישות, כל כך דחוף במתן שתן.

ג'ניטליה

האשכים נפוחים ויש לו נטייה לתפוס אותם.

דלקת בצינור הזרע ובאשכים. עם כל המאפיינים פתאום מהר וכד'…

אצל האישה היעלמות של המחזור. התחיל ונבהלה והוא נעלם. הפלות, צלקות ברחם, בזמן המחזור יש טירוף, אלימות, משהו אלים, צרחות, עצבים הגודש הפנימי והמלאות מתגברים. דימומים רחמיים, FEMALE OVARITIC

בזמן לידה עצמה, המצב סוער כאבים עזים – PUERPERAL

בזמן הלידה מאפיין מבחינה נפשית – שהיא בטוחה שהיא לא תצא מזה חיה.

אחרי הלידה – יש מצב שנקרא milk fever – שדיים חמים רגישים מאד והפחד.

הפרשות לאחר הלידה שנמשכות שבועות. תנוחות לא נורמליות של העובר.

FEMALE FETUS POSITION UBNORMAL

דלקות ריאות – כאן ועכשיו.

שיעולים – כאן ועכשיו.

מאפיין אותו נשימה חורקנית. CROUP. מחוספס יבש מחרחר. מלווה בשיעולים יבשים ונבחניים.

מבחינת הלב והדם, יש לו יכולת להשפיע ולהרוס את הלב והדם. לחבל בזרימה שלו. והכל מהר. יש דפיקות לב מהירות, תעוקה בחזה אפילו סינקופה – עלפונות בלי הודעה מוקדמת.

SYNCOPA.

כאבים חזקים בחזה מקרינים לזרוע שמאל כמו בהתקף לב. זה אמיתי לגמרי. דופק מהיר מאד TACHYCARDIA .

רמדי זו היא הוכחה ניצחת לכך שבן אדם אין לו שליטה על כלום.

רובריקה

מחלות מתאונה שהוא רואה שמתרחשת לאחר או לעצמו.

MIND AILMENTS FROM SIGHT OF ACCIDENT

במצבים כאלה השכל נעלם. ההגיון כבר לא משחק. זה הופך למצב קמאי, בסיסי של חיה. ולכן יש לו אשליה שהמוח שלו יורד אל הקיבה.

DELUSION BRAIN IN STOMACH

המחשבות שלו באות מהקיבה. המחשבות נערמות אחת על השניה.

שינה

אשליה שהוא ישן – ער – ומתעקש שהוא ישן.

DELUSION SLEEPING AWAKE INSISTING SLEEPING

MIND AVERSION TO BED

MIND ANGUISH RESTLESS

MIND PREDICT HIS DEATH

אם במקרה אקונייט יצא ממצב זה ושרד.

לא יוצא החוצה, נמנע מקשרים עם אחרים. יש לו אפשרות שלא ירצה אור או ירצה אור בהתאם למקום שזה קרה לו. נטייה לברוח, לא לעמוד במקום אחד, לא יכנס למקומות סגורים, ויכול לפתח בכל זאת מחלה כרונית חדשה.

FEAR OPEN SPACE OF

FEAR OF FEAR

הוא לא מסוגל להיפטר מהמניה הזו. מונומניה. ישפיע עליו ועל צאצאיו. ואם אישה בהריון ועברה מצב של אקונייט, העובר יהיה אקונייט. שורש הרגישות הכי גדול יהיה אצל העובר אקונייט.

 

כתה רפי:

פרובינג מקורי בוצע על ידי הנמן. הפרובינג נעשה מכל הצמח לפני הפריחה. השורש רעיל במיוחד. בגלל הרעילות הגבוה של הטינקטורה לא מומלץ לתת בפחות מ- X3 (שלוש פעמים אחד לעשר).

שמות נוספים – Stormhood = קסדת סערה = helmet flower.

כובע הנזיר.

גדל בעיקר – גבוה בהרים.

נחשב רעיל יותר מציאניד.

מבנה – פנוי כדי לעמוד בסערות מתחת לקסדה ישנו רווח של כמה מילימטרים. מחסה לחרקים.

האפיונים – מתח כמו קפיץ מכווץ דרוך, מוכנים לפעולה כך שכשיש אקשן זה מתבטא בהתפוצצות או קפיאה. קצוות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשלבים שונים או בהיסטוריה הכללית של הפציינט. רמדי מאד סוערת (ניתן להבין מהמיקום שלו וכו'). אדם שהקונס' היא אקונייט הם אקטיביים. מפתח סימפטומים מהר מאד. תגובה מהירה פתאומית וחזקה.

חוסר מנוחה, טמפ' גבוהה, הפולס (דופק) חזק.

מוטב במצב הסוער – משקה חם, בקבוק חם ושנת לילה טובה.

כאשר הוויטל פורס פחות בריא (או חשיפה מקומית לרוח חזקה, זה מיצר סימפטומים מקומיים יותר למשל באוזן בגרון. או דלקת בעצב הפנים הטריגימינלי. = Trigeminal).

ישנה התכווצות של כלי הדם באותו עצב. החלק הנפגע יהיה אדום חם ויבש. הכאב מושך- קורע. יכול להיות מלווה בצמא, חרדה וחוסר מנוחה. החרדה מלווה הרבה מחלות של האקונייט. ישנו מצב שלחי אחת תהיה חמה והשניה קרה. Face cold one side the other hot. פנים מפוחדות.

קונסטיטוציה שלישית (ויטל פורס פחות בריא) פגיעה באיברים יותר חשובים – דלקת ריאות מיידית הצטברויות של נוזלים בפלאורה. תחושה של חום מקומי. כאב קורע עם חום גבוה. פנים אדומות וכאשר הוא מתיישב הפנים מחווירות. ועם טעם מר בפה.

החמרה בסביבות חצות,

מרגישים שהולכים למות. חרדת מוות.

חרדה, פחד, אי שקט שרואים אותו גם על הפנים. התחלפות חיוורון הסמקה. אחרי חשיפה לגורמים עויינים התמוטטות וחלק מהגוף יכול להישאר רדום. וכואב. גודש דם מתחלף בהתרוקנות כלי הדם.

הפחד שהסוף מתקרב. ורטרום, דיגיטליס.

ישנה יכולת ליצר כאילו מצבי חוסר חמצן או לרפא מצבים של ירידה בחוסר חמצן למשל באוקנייט עושה צמרמורות וחום.

גם ארסיניקום זו רמדי שנותנים למטפסי הרים שנכנסים לשוק מחוסר חמצן (אפשר גם לקחת למניעה).

גם אקונייט לוקחים כאשר ישנה מחלת גבהים = הרבה עודף מופיע בפרובינג גרויים רעיונות שרצים בראש אחד אחרי השני. שלב שני ריב רגזנות דימומים פתאומיים, תחושה של סיכות דוקרות (גם הארסניקום), הכאב שורף ובלתי נסבל. האקונייט יוצר מצב של רגישות יתר לכאב. וזה מתהפך ומגיעים למצב של התמוטטות אחרי בהלה פתאומית שיתוק פנים בצד אחד.

כל התרופות שעובדות על מרכז הנשימה במינד יש להם פחד גדול ואי שקט שחרור של חומר או מהות רבת עוצמה כזו יכולה מבחינה מנטאלית לשחרר פחד לכן מגיע לתחושה של סוף אמיתי. תגובה של ויטל פורס.

פחד מוות = פחד ממשמש ובא, פחד בהריון ובלידה – במיוחד בלידה. בזמן הוסת אחרי הוסת. צופה את הזמן. פחד ממוות בזמן ההריון. מתאונות, שמישהו יתקרב אליו שמא יגע בו, פחד חזק מקהל, פחד בחושך במקומות צרים, פחד משתלט, פחד עם רעד, פחד לחצות רחוב סואן. תחושה של קור אחריה תחושה של חום, חום הגוף עולה תחושה הקור נובעת מגירוי מרכז הקור המופעל מהמע' הפרסימפטטית. מתכווצים כלי הדם מגביר את תחושת הקור ואת חוסר החימצון. ההשפעה יכולה להיות כללית או מקומי. מה שמאפיין זו הסערה התוקפנות. תגובה עזה.

אנשים נראים בריאים וחזקים. הצמח בנוי לעמוד בלחץ של סערה חזקה.

אקונייט בלדונה אך ירצו לשתות משקאות מרירים.

סיטואציה

התרחשות מהירה או עד משהו שבא ממול והחיזוי יכול להראות כמו מוות (סלע מתגלגל מהר). אבל זה עובר לידך. אירוע דרמתי מאד. ובנקודה מסויימת מתהפך ולא קיים. אפשר לחבר את המצב ללידה סערה וביציאה הכל נרגע בבת אחת.

הסימפטומים הם כתוצאה מסכנה מאיימת שאחריה הכל בסדר.

.

קנט

    ACONITE היא רמדי הפועלת לזמן קצר. הסימפטומים שלה לא נמשכים זמן רב. זהו רעל אלים במנות גדולות, או שהורס את החיים או שהשפעותיו של הרעל נעלמות די מהר, כך שאם החולה מחלים, ההחלמה אינה מעוכבת. אין מחלות כרוניות הבאות אחריה. כמו סערה גדולה, היא באה ומטאטאה ועוברת הלאה. הרהור קל שלנו ואנו נגלה לאיזה סוג חולי זה דומה, ואיזה סוג של חולה הכי סביר שיהיה לו חולי קצר, פתאומי זה. אם אנו חושבים לרגע מתוך הניסיון והתצפיות ההומאופתיות, אנו נזכור אינדיבידואלים חסונים גדושים, כשהם מתקררים, הם מתמוטטים באלימות, בעוד אנשים חלושים, אנשים חולניים, מתמוטטים ומחלימים לאט ממחלות אקוטיות, ולא הופכים כל כך באלימות ובפתאומיות חולים. מזה, ומבדיקת ההשפעות הפתאומיות של ACONITE, יהיה זה קל לראות אנשים אלה המתמוטטים מחולי ACONITE שהם אינדיבידואלים מלאי און. אנשים חזקים, חסונים, ילדים ותינוקות מחוספסים, ההופכים חולים, לא התקררות קלה, או מחשיפה קלה, אלא מחשיפה הרבה יותר אלימה. מכך שהם נחשפים בביגוד לא מספיק, משינויים פתאומיים, אלימים; מחשיפה ממושכת לרוח קרה, צפונית, יבשה. אדם חסון הנתפס בבגדים דקים, או נשאר בחוץ באוויר הקר, היבש של אמצע החורף, עם השינוי הפתאומי האלים, שיורד עוד לפני הלילה עם סימפטומים אלימים. זוהי קבוצת החולים, החסונים והעזים, שיש להם לב חזק, מוח פעיל, מחזור דם חסון, ויורדים לפתע מחשיפה אלימה, הזקוקים ל- ACONITE.

    ל-ACONITE  יש את טבעה שאף אחד מבין התוצאות הרגילות אינה דלקת. הסערה עברה כה מהר שנראה שהיא ברובה מתאימה למצב הקודם. בחולים חסונים אלה גודש פתאומי סביר שיושלך מעליהם על ידי תגובה טובה. נראה שהחולה מאויים במוות פתאומי ואלים, אך מחלים מזה במהירות. כך, כפי שהובחן על ידי SUNHAM, זוהי סערה גדולה ובמהירות היא עוברת. הדיון של DUNHAM על רמדי זו במטריה מדיקה שלו הוא מאד פואטי ושווה קריאה.

    ההתקפים מופיעים לפתע מחשיפה לרוח יבשה, קרה. בילדים חסונים יש לנו הדגמה של זה בגודש הפתאומי של המוח עם חום גבוה מאד, או עם התכווצויות. אנו מקבלים דוגמאות לפתאומיות של הרמדי והאלימות שלה בכל איבר בגוף, המוח, הריאות, הכבד, הדם, הכליות. היא מתאימה לתלונות המופיעות לפתע ממזג אוויר מאד קר של החורף, או החום העז של הקיץ. יש לה את תלונות הריאות והמוח של החורף, ודלקות הקרביים והאי סדרים בקיבה בקיץ. אנו יודעים איך אינדיבידואלים חסונים אלה לפתע מתחממים מדי והופכים חולים באלימות. ההתקפים הפתאומיים שלהם מפחידים להסתכל עליהם. כל המצבים הדלקתיים האלה מלווים בעוררות רבה של מחזור הדם, פעולה אלימה של הלב, המהורה העצומה של המוח, שוק אלים עם פחד עצום.

    סימפטומי המינד שהם כמעט תמיד קשורים למצבי ACONITE בולטים בהקלה חזקה. החולה חש את האלימות של החולי שלו, שכן הוא תחת גירוי עצבי גדול והתרגשות. ניתן להבחין בארשת פניו בפחד, ופעולת הלב היא כה מהממת שהדבר הראשון שהוא חושב עליו הוא שהוא חייב למות; פירושו של זה זה מוות, שממנו הוא מפחד. רואים זאת בארשת פניו. הוא אומר: "דר' אין תועלת; אני הולך למות". פעמים רבות הוא למעשה מנבא את הרגע או את שעת מותו. אם יש שעון בחדר, הוא יכול להגיד שכאשר מחוג השעות יגיע לנקודה מסויימת הוא יהיה גוויה. כאשר אנו רואים פחד עז זה, חרדה איומה זו, חוסר שקט זה, את האלימות והפתאומיות של התקפים אלה, יש לנו מקרה, אולי, שהולך למות מהרעל של ACONITE, או אחד הזקוק ל- ACONITE. אחד שיש לו חולי הדומה לרעל של ACONITE זקוק למנה הקטנה ביותר האפשרית של ACONITE. זוהי תרופה לזמן קצר מאד, וזאת חייבים לזכור.

    זה בקושי חשוב איזה חלק של הגוף אנו חושבים שהוא במצב דלקתי. אך בלי להתחשב באזור או המיקום של הדלקת, זה אשר תיארתי הוא ההופעה של החולה. כך הם הסימפטומים שיופיעו, שבהם תבחין בהתחלה – הארשת של הפנים, סימפטומי המינד, חוסר המנוחה, העוצמה. כעת, יש הרבה סימפטומים מנטליים קטנים שהם בעלי חשיבות הרבה יותר פחותה מאשר פחד זה, חרדה זו, סימפטומים שיכוסו על ידי סימפטומים בולטים אלה שנותנים אינדיקציה לחולה. הוא איבד את כל חיבתו לחבריו. לא איכפת לו מה יקרה להם, אין לו ולוא גם את העניין הקל ביותר בהם. זה יכול לעיתים להיות מצב של אדישות.

    מה שהבאתי יאפשר לך בקלות לראות שתמונה זו לא שייכת לכל הרמדי'ס במטריה מדיקה. למעשה, זה שייך רק ל- ACONITE. לא חשוב לאיזה רמדי אתה משווה זאת, אתה תמצא זאת רק ב- ACONITE. אתה תמצא חלק מהסממנים שטקסט ברמדי'ס אחרים, אך אלה שהזכרתי קולקטיבית ימצאו רק ב- ACONITE. קח את הסימפטומים המנטלייים, עוצמה מבליטה כל אחד מהם. אם זה דליריום, זהו אחד עז, עם התרגשות, עם פחד, עם חרדה. חולים בדליריום, עם התרגשות ופחד, יבכו, כאילו הם מעונים מאד. התרגשות גדולה, פחד, פחד גדול. אתה מתפלא בקשר למה היא בוכה. ישנם כל מיני מצבי רוח המעורבים גם עם פחד של ACONITE. יש אנחות ועצבנות, כעס, השלכת דברים, כולם מלווים באלימות ובחרדה. סממנים אלה שתיארתי כעליונים ביותר מעורבים עם כל הסימפטומים האחרים.

    "צורח עם הכאב". הכאבים הם כמו סכינים, הם דוקרים, חותכים, דוקרים. העוצמה של הסבל של ACONITE היא מופלאה, כך שאם העצבים הופכים להיות בעלי כאב עצבי הכאבים הופכים עזים מאד. התחושה היא שאיזה משהו נורא חייב לקרות להם או שלא יכול להיות לו סבל כה נורא. נאמר "מנבא את היום של מותו". במידה רבה זו התוצאה של האימה שנראה כאילו מהממת אותו. ותמונה מנטלית זו תמיד קיימת, בדלקת ריאות, בדלקת של הכבד או של הקרביים וכד'.

    סחרחורת שולטת בכל תמונת הסימפטומים הזו. "VERTIGO  TURNING AND WHIRLING". אישה שיצאה לקניות נתקלת לפתע בכלב וחוטפת סחרחורת אלימה, היא אפילו לא יכולה להגיע לכרכרה שלה. "VERTIGO THAT COMES ON FROM FEAR  FROM SUDDEN FEAR  AND THE FEAR OF THE FRIGHT REMAINS". יש שארית של פחד וזה נשאר, אך זה יוביל אותך חזק מאד לכיוון OPIUM. "COMPLAINTS FROM FEAR  INFLAMMATION OF THE BRAIN FROM FEAR  DIZZINESS FROM FEAR". אפילו גודש בחלקים כתוצאה מפחד. מהומה בכל מערכת התחושות. דברים הולכים סחור סחור.

    כאבי הראש קשה לתארם, הם מגיעים באלימות כה רבה. שורף וקורע במוח, בגולגולת, מלווה בפחד, בחום, בייסורים; כאבי ראש מהתקררות, מנזלת שדוכאה באף. הנזלת נפסקת לפתע באנשים, מחשיפה, מרכיבה ברוח יבשה, קרה כמו במזג האוויר הצפוני שלנו בחורף. "כאב ראש אלים מעל לעיניים. גודש במוח, עם כאב ראש של גודש, עם חרדה, עם פנים חמות".

    הסימפטומים שיובילו אותך לתת ACONITE בשל מיחושים בעיניים הם רבים. דלקות פתאומיות בעיניים. גודש בעיניים. מראה העיניים אדום כמו דם. דלקת פתאומית של כל הרקמות; הלחמית וכדומה, מהתקררות, מחשיפה לרוח יבשה, קרה.

    יש משהו שמזמן ידוע; תן ACONITE לשלב הראשון של דלקת. אין זה דבר טוב לעשותו, למרות שממליצים על כך בכל הספרים שלנו. אין זה אומר לאיזה סוג של קונסטיטוציה, או איך לגשת לזה. אל תעבוד בדרך זו. קח את כל היסודות של מקרה ACONITE, אם אפשר, או תן רמדי טובה יותר. דרך אחרת שהיא נפוצה, כלומר, תן ACONITE לחום. ACONITE הייתה הרמדי של החום לרבים מהרופאים שלנו, אך אין זו דרך עבודה טובה.

    ל- ACONITE יש דלקת של העיניים המופיעה כל כך בפתאומיות שאתה תתפלא איך דלקת הופיעה בתוך זמן כה קצר. העיניים הופכות נפוחות מאד בלי שום הפרשה, או ליחה מימית בלבד. הדלקות הפתאומיות המופיעות עם הפרשות סמיכות לעולם לא יהיו ACONITE. ב- ACONITE אין תוצאות של דלקת. מצבים אלה שהם עומדים לקבל תוצאות של דלקת תמיד יתנו אינדיקציה לרמדי אחרת כלשהי. אינך צריך לחשוב על ACONITE בחום אלא אם כן חולה ה- ACONITE נוכח. עם חום של ACONITE תהיה רגישות רבה לאור. "חוסר מנוחה גדול עם החום". העיניים בוהות, האישונים מכווצים, "כאב אלים ודלקת של המבנים העמוקים של הכדור". תן ACONITE רק כאשר הסימפטומים מסכימים. דלקת העומדת לעבור תהליך ממושך, או מתחילה להתמגל, או אם ממברנה רירית מתחילה להפריש מוגלה, זה אף פעם לא יראה את הסימפטומים של ACONITE. אף פעם אל תיתן ACONITE בהרעלת דם, כמו זו שאנו מוצאים בשנית, בחום של טיפוס וכד'. אין אנו מוצאים את הסימפטומים האלימים של ACONITE במצבים כאלה. העצבנות העצבית אף פעם לא נוכחת, אך ההיפך, קהות החושים, העצלנות, העור הסגלגל – בעוד אשר ACONITE  היא אדום מבריק. אף פעם אל תיתן ACONITE לשום סוג של ZYMOSIS – תסיסה, שכן אין לרמדי זו היסטוריה של תסיסה. לא צריכים להיות מחשבות על ACONITE בחום מתמשך, המופיעה לאט. ל- ACONITE אין סימפטומים כמו לטיפוסים האיטיים של חום מתמשך. החום של ACONITE באופן כללי הוא אחד קצר, התקף חד של חום. בשום פנים אין זה קשור לחום לסירוגין, שכן אין לרמדי זו סימפטומים כאלה. אתה יכול למצוא משהו שירמה אותך בהתקף אחד של חום לסירוגין, אך העובדה שהיה התקף נוסף של חום לסירוגין זה חייב להסיט הצידה את ACONITE. יש רמדי'ס שיש להם תקופתיות או גלים, ל- ACONITE אין מצבים כאלה. ההתקף האלים ביותר של חום ישקע בתוך לילה אם ACONITE היא הרמדי. אם זה לא כך חבל שעשית כזו שגיאה לתת אותה, שכן לפעמים תטעה כך. כל הדברים הקיימים בחולי חייבים להילקח בחשבון, לא רק מה שהרמדי מכסה, אלא גם מה היא לא מכסה.

    ל- ACONITE יש דלקת של העין, עם תחושת שורף והתנפחות פתאומית; העפעפיים מתנפחים כל כך מהר שאי אפשר לפתוח אותן בלי קושי רב, וכשמכריחים אותן להיפתח על ידי הזזת קצות העפעפיים עם מלקחיים טיפות מים חמות ינשרו החוצה, אך לא מוגלה. זה מופיע מהר מהתקררות. כל פעם שיש דלקות של פני השטח הריריים מים דמיים נוטים לזרום משם. לפתע כלי הדם הופכים מורחבים ונוזל מתוכם, כלי הדם נקרעים והקפילרות מטפטפות.

    דלקות של האוזן מופיעות גם באותה פתאומיות. כאבים הולמים, עזים, חותכים באוזן. הילד חוזר הביתה מבחוץ ברוח הצפונית הקרה, בלי שכבות מגן מספיקות, וכעת הוא צורח ושם את ידיו על האוזן. ההתקף מופיע מוקדם בערב, אחרי היותו בחוץ במשך היום. חום וחרדה; חייבים לשאת את הילד. הסבל הוא עז. הרעש בלתי נסבל. מוזיקה עוברת דרך כל גפה, כל כך עזה היא תחושת השמע. בכל מקום בגוף נמצא אותו מצב עז של העצבים. כל פעם שיש תלונות הן עזות, אלימות והחולה תמיד במצב של חרדה ועצבנות. "כאבים דוקרים, שורפים, קורעים, חותכים באוזן".

    נזלת אם היא מלווה בכאבי ראש אלימים, מופיעה בלילה אחרי חשיפה והתקררות במהלך היום, לפתע, ורמדי זו קצרת פעולה, מאד מהירה לפעול תהייה לה אינדיקציה. הנזלת המופיעה מ- CARBO VEG מופיעה כמה ימים לאחר החשיפה. הנזלת המופיעה מ- SULPHUR גם מתפתחת כמה ימים אחרי החשיפה. חולה ה- CARBO VEG הופך חם מדי ומתקרר על ידי כך שהוא שומר על עצמו את המעיל העודף כאשר הוא נכנס לתוך המשרד שלך. ב- ACONITE הוא יוצא לאוויר הקר בבגדים קלים, ומתקרר, אם הוא אינדיבידואל הנוטה לכך, לפני חצות.

     אך במיוחד יש לרמדי זו אינדיקציה בנזלת של תינוק ורדרד, שמנמן. לא באלה שהם חולניים וחיוורים. אלה הנראים חולים יחלו מאוחר יותר; הפעילות החיונית שלהם מוקטנת וכך התלונות שלהם לא מופיעות לפעמים במשך יומיים או שלוש. כך שאם אתה לוקח אחד חולני ואחד חסון מאותה המשפחה וחושף את שניהם האחד יהיה לו דלקת גרון הערב ויצטרך ACONITE, ואילו האחר יהיה לו זאת בבוקר והוא יצטרך HEPAR.

    סביר שהסימפטומים שיקרו עם נזלת הם דימום מהאף, כאב ראש, חרדה ופחד. ההבעה החרדה היא אחד מבין הדברים הראשונים שניתן להבחין בהם בסובל ה- ACONITE. דלקת הריאות של ACONITE תראה עצמה לעיתים על הפנים. הסתכל על הפנים; יש חרדה רבה. זה מראה הרבה מהפרווינג של ACONITE. אתה יודע שיש הרבה בהבעה של הפנים שיאפשר לך לקרוא את כל מה שקורה בתוך הגוף; זה מראה את הסיפור. ההנאה והעצב, והלחץ של המשפחה האנושית, הרבה שניתן להכליל, ולראות ממבט חטוף שמשהו גדול קורה. עליך רק לנחש פעם או פעמיים לפני שאתה מוצא זאת. כאן יש לך את החרדה.

    "לחי אחת אדומה והאחרת חיוורת" ניתן למצוא ברמדי'ס רבות, אך ההבעה החרדה, והפחד, והחום וחוסר המנוחה והפתאומיות שבה זה מופיע באינדיבידואל – אתמול היה מאד יבש והייתה רוח – ואתה בבת אחת תמקם סימפטום יחיד זה עם ACONITE. אך זו יכולה להיות אחת מבין כמה רמדי'ס אחרות, אם מצבים אחרים נוכחים. "כאבים עצביים בפנים, כאילו חוטים חמים רצים לרוחב מצד לצד בפנים". האינדיבידואל רוכב ברוח קרה, חדה, והפנים שלו חשופים לרוח הקרה. הוא הופך חסר תחושה, ואז מופיע הכאב, כאב עז מאד. הוא צורח וצווח בשל הכאבים החותכים כמו סכין. ACONITE תביא הקלה. "זוחלים, מטפסים כמו נמלים"; ל- ACONITE  יש תחושה זו לאורך קווי העצבים. SCIATICA כאשר התחושה מורגשת במורד העצב כמו מים קרים כקרח. "תחושת דגדוג, זחילה וטיפוס בפנים, עם או בלי כאב". יש חום עז בפנים. צד הפנים שעליו שוכבים לפעמים יישטף בזיעה, ואם החולה מסתובב לצד שני, אותו צד בבת אחת יהפוך יבש, והצד השני בבת אחת יישטף בזיעה.

    או, איזו רמדי מנחמת היא לכאבי שיניים. היה זה כה מועיל טיפה אחת של ACONITE על חתיכת כותנה ולשים אותה בשן חלולה ישנה. זה די ישקיט וישכך. מנה של ACONITE תפעל הרבה יותר טוב. אך האלימות של כאב השיניים; שוב אותו סיפור ישן, מרוחות יבשות, קרות, אינדיבידואל פלזורי, עם שן חלולה, כאב עז מאד, חותך, יורה בשן. לפעמים כאבים אלה מופיעים בשיניים בריאות ומשפיעים על כל שורת השיניים. כאבים אלימים מחשיפה, כזו כמו רכיבה ברוח. הכאבים מוקלים ונעלמים במהירות אחרי מנה של ACONITE.

    שיבוש הטעם, קיבה שהשתבשה. להכול יש טעם מר, פרט למים; ועד כמה חולה ה- ACONITE משתוקק למים. נראה כמעט בלתי אפשרי עבורו לקבל מספיק מים וזה מתאים היטב.

    שורף זה סימפטום העובר בכל הרמדי, ואתה תמצא זאת מתואר בכל הכאבים. ראש שורף, שורף לאורך מהלך העצבים, שורף בעמוד השדרה, שורף כשיש חום, לפעמים שורף אם הוא מכוסה בפלפל.

    ACONITE היא רמדי מאד מועילה בדלקות של הגרון, כאשר יש תחושת שורף, מושך, יובש, אדמומיות גדולה של השקדים, או של הלוע, של כל הגרון. לפעמים החך הרך מאד נפוח. רמת דלקת גדולה, דלקת אקוטית של כל מה שניתן לראות ולקרוא לו הגרון. אך זה לבד לא ייתן אינדיקציה ל- ACONITE. היא תרפא סוג זה של מקרה, היא תרפא דלקות של הגרון, אך כל רופא הומאופת יודע שישנם ארבעים או חמישים רמדי'ס שניתן לבחור ממש כמו את ACONITE ממה שתיארתי עד כה. הזכרתי מקרה בלי ייחוד. אין רופא הומאופת שיכול לתת מרשם לפי עדויות אלה. אך אתה ציין את סוג הגרון – כל רופא חייב לשאול עצמו את השאלה: "מה יגרום לגרון כזה להיות מקרה של ACONITE?" ואז השאלה תעלה, האם לא היה יכול לתת מרשם לזה אילו לא ראה את הגרון? הגרון לא עושה הרבה  לכך שתייצג, לגבי רופא אינטליגנט, אילו היה הכרח לייצג למינד של הרופא את החלק המדולק עצמו, איך הוא היה מטפל בכבד? הוא לא יכול לראות אותו. איך הוא היה נותן מרשם לקיבה? הוא לא יכול לראות אותה. אז אנו מוכרחים לחזור לזה אשר מייצג לרופא האינטליגנט את הטבע האמיתי של החולה עצמו, ואז בבת אחת אנו נראה סיבה לחלק מדברים אלה. אם אתה מציג את חולה ה- ACONITE היטב לפני מוחך אתה יכול לתת מרשם. יהיה זה טוב לראות כל דבר שניתן לראותו. אם אתה יכול לראות את הכבד, הייתי אומר לך ראה אותו. אם אתה יכול לראות את הלב, הייתי אומר לך בדוק אותו.

    מהו זה בגרון שמייצג באמת את החולה? כמובן, כל מכאוב של הגרון גורם לקושי לבלוע. אני מתכוון להתייחס שאין מאומה במכאוב שמייצג לרופא את חולה ה- ACONITE. אם אינדיבידואל זה הוא אינדיבידואל PLETHORIC, אם הוא רכב ברוח קרה, חדה במשך חלק די ניכר של היום, והוא התעורר בלילה בשל תחושת שריפה אלימה, כאב קורע בגרון, והוא לא יכול לבלוע, והחום מאד גבוה ויש לו צמא עז למים קרים ולא מספיק לו מזה, ויש בו מצב חרד, קודח, אז יש לך חולה שלפיו אתה יכול לעשות מרשם. פעמים רבות החולים הופכים אינטליגנטיים מספיק בזמן התצפית שלך לכתוב בדיוק איך כמה מבין חברי המשפחה פעלו. אתה יודע איך החולה נראה. האדם השחור לפעמים ייתן את סוג התיאור, טוב יותר מנערה עירונית, שכותבת לנו: "דר', האם תשלח לי בבקשה תרופה; הסתכלתי בגרון והוא היה אדום".

    עם סימפטומי הקיבה איזה חולה חרד יש לנו! הכאבים איומים. כאבים שורפים, קורעים, עם חרדה, עם חוסר מנוחה, עם חום, מופיעים מהתקררות – לא מהתחממות יתר, אלא בשל אמבט קר כקרח, או בקיץ מאד חם מחום עז, המלווה מוח עצבני בילדים מאד חסונים. הקאות וניסיונות הקאה, דבר הקורע שכן יש השלכת הפנים החוצה על ידי ניסיונות הקאה איומים. הקאת דם, דם אדום מבריק. זהו התיאור של בעיות הקיבה באופן כללי. במהלך מצב קדחתני זה הוא משתוקק לדברים מרים, יין ובירה, וברנדי, אך הם יעלו חזרה ברגע שהם מגיעים אל הקיבה. הוא משתוקק לדברים חריפים, שום דבר לא מר מספיק. "אילו רק הוא היה משיג משהו מר מספיק". ואולם טעם המזון שלו הוא מר, כל מה שהוא טועם טעמו מר, הכל פרט למים.

    המילה בטקסט היא מילה קלינית; היא אומרת "GASTRIC CATARRHS". זוהי דלקת מאד חדה, אקוטית של הקיבה. ניסיונות הקאה, הקאות, של מיץ מרה, הקאת דם. דחף לא יעיל להקיא, כאשר אין כלום בתוך הקיבה. יחד עם זה תהייה חרדה, חוסר מנוחה, פחד ממות. הפחד נראה על פני ארשת הפנים ויוצר רושם נורא.

    ACINITE היא רמדי מועילה בדלקות של הכבד, כשזה מופיע בפתאומיות. אין זה יעיל במיוחד בהתקפים חוזרים, אלא רק בהתקף הראשון. דלקת אלימה של הכבד, עם כאבים קורעים אלימים ותחושת שריפה עזה. ואז מופיע חוסר המנוחה, הסבל הנורא בשל החרדה, התנועה הבלתי פוסקת, פחד ממוות, פנים אדומות, עיניים זגוגיות, צמא גדול מאד. "חרדה חסרת מנוחה" מכסה כמעט את כל הדברים האלה.

    בבטן ישנם כאבים יורים, תחושת כאבים שורפים, דוקרים, אחרי חשיפה לקור, מצינה. במהרה נתחיל לחשוב שאין הבדל גדול היכן השיבוש מתרחש, אנו חייבים את חולה ה- ACONITE שיהיה שם. יש לנו גם בעיות דלקתיות מכל הקרביים של הבטן. זו יכולה להיות דלקת אלימה עם הפרשות. זה יכול להיות מצב כזה של החלק התחתון של ה- COLON, או המצב של הרקטום, שבהם יהיה לנו דיזנטריה. בדיזנטריה, שניתן למצוא בשירותים דם, דם טהור, דם ומעט הפרשה רירית. זה נראה בלתי אפשרי לגביו לעזוב את השירותים. מקיא מעט דם ומעביר ליחה דמית מהרקטום. הם תמיד ינבאו מראש שהם עומדים למות הלילה, או בתוך כמה שעות. הם נראים כאילו שהם מכירים את תחושת המוות. הגוף כולו נמצא במצב של ייסורים, אך חוסר היכולת לתת צרכים והעוויתות, הדחף לתת צואה הם נוראיים. יש לו שלשול מימי, אך אין זה סימפטום מאד חשוב, למרות שהוא מובלט כפול אצל HERING. אך כאשר דם טהור עובר, וליחה, עם חוסר יכולת לתת צואה, או כאשר ליחה ירוקה מועטת עוברת אצל תינוקות עם בעיות קיץ, דם טהור או הפרשות ירוקות כמו עשב עם חום מופיע לפתע, בקטנים ורדרדים, חשוב על ACONITE. רוב בעיות הקרביים מופיעות מחום עז, בילדים. התינוק מפתח דלקת של הכבד מהחום, והצואה הופכת לבנה כמו חלב, בעקביות של טיט. הילד הופך צהוב ובוכה מרוב כאב.

    רמדי זו מועילה בבעיות שתן, שלפוחית השתן ובעיות כליות. מצבי דלקת, ושתן עם דם. מעט שתן, שתן שדוכא, או שתן מעוכב. עיכוב בשל שוק. עיכוב זה משוק הופך רמדי זו לאחת מבין הרמדי'ס הטובות ביותר לעיכוב בתינוק שרק נולד. התינוק שרק נולד ונכנס לעולם עבר שוק. בביקור הבא שלך האחות תאמר, "הילד לא עשה שתן". התפקודים של קטן זה עדיין לא התמסדו, בשל השוק הגדול שעבר הקטנצ'יק.

    דלקת של השלפוחית, עם כאבים חותכים, קורעים. כאבים שורפים עם שתן שורף. השתן חם, כהה, הצבע אדום; אדום וצלול, או דמי. עיכוב מקור, במיוחד בילדים, עם בכי וחוסר מנוחה. עם המצבים הדלקתיים של השלפוחית, בין אם במבוגרים או תינוקות, יהיו כל המצבים המנטליים המייצגים את חולה ה- ACONITE.

    ACONITE מרפאה את המקרים האלימים ביותר של דלקת האשכים, המופיעים בפתאומיות. דלקת האשכים בשל קור, מצינה, באנשים PLETHORIC. אך בדלקת האשכים בשל דיכוי הפרשה של GONORRHOEA, ACONITE, לא מועילה.

    האישה היא חולת ACONITE טבעית, עם הרגישות הטבעית הסימפטטית. היא בדרך כלל מתלוננת בשל שוק עצבי, מפחד, ובאופן טבעי מתחילים התלונות אצלה מסיבות אחרות מאשר אלה של הגברים ההופכים לחולים. רק לעיתים נדירות פחד יגרום לגבר דלקת, אך פחד הוא סיבה שכיחה לדלקת של הרחם, ושל השחלות, בנשים PLETHORIC, חסונות. פחד לעיתים יגרום להפלה, אך כאשר נותנים את ACONITE מוקדם מספיק היא תבלום את ההפלה מפחד. יהיו לנו את הכאבים הדוקרים, שורפים, קורעים של ACONITE שיבואו בעקבות פחד או רגש פתאומי. לפעמים אישה בהריון תגיד, "דר' אין טעם בתכנונים שלך על ההריון שלי, אני יודעת שאני הולכת למות בלידה זו". אם יש איזה שהוא סימפטום באמת חזק כדי לרשום לפיו הרי זהו זה. מנה של ACONITE, ואז משנים את הנושא, והיא ממשיכה, ובתוך כמה ימים אתה שואל אותה על הפחדים שלה והיא אומרת, "הו, אל תתייחס לזה". דברים רבים קטנים כמו זה שניתן לבודד אותם. אך מצב זה של פחד הוא דבר מאד מיוחד, ובאמת מייצג במלואו את הטבע ואת הקיום של האישה. היא מנבאה מראש את יום מותה. הסיבה ש- ACONITE היא לעיתים כה תכופות הרמדי של התינוק היא בגלל שהתינוק לעיתים כה תכופות הופך חולה מבהלה.

     "דלקות של אברי המין בנשים PLETHORIC". יש אינדיקציה ל- ACONITE לעיתים תכופות יותר בנשים וילדים מאשר בגברים. נשים רגישות, חסונות, רגשניות. יש לרמדי זו אינדיקציה בגברים במצבי דלקת מכך שהם הצטננו באוויר יבש, קר, וזה נפלא איך אתה יכול לשכנע חולה שצריך ACONITE איזה דברים נפלאים יש בהומאופתיה על ידי שאתה מראה לו עד כמה מהר, באמצעות ACONITE, אתה יכול למקם אותו כשהוא מזיע ושובר את החום החד כאשר זהו התקף יחיד שקרה לאחרונה.

    "אחרי לידה קשה ומעייפת. כאבים המגיעים לאחר מכן באלימות. כאבים לאחר הלידה שהם יורים, קורעים, עם מצבים של קדחת". דימומים מהרחם עם דם אדום מבריק ופחד ממוות. זה נפלא מה ACONITE תעשה במקרים מסויימים המתעוררים מהתקררות בזמן לידה, אך אל תבלבל זאת עם חום של לידה. הראשון הוא צורה פשוטה, ללא זיהום; אולי השד יהיה מעורב, עם מכאוב בשד, דיכוי החלב ומצבי קדחת; אך אם יש דיכוי של ההפרשה לאחר הלידה אל תיתן ACONITE.

    ילדים שרק נולדו, עם קשיי נשימה, אחרי השימוש במלקחיים, או מלידה מעייפת; הילד חסר נשימה, יש קושי עם הלב, ובתוך כמה שעות מופיע חום. ACONITE היא רמדי מאד פשוטה. העיכוב של השתן בעולל הוא מצב שכיח כל כך של ACONITE שאתה בקושי תצטרך להשתמש באיזו שהיא תרופה אחרת שהיא. הקטנצ'יק אינו יכול עדיין לדבר, אין הוא יכול לבטא הרבה, ובמידת מה, הרופא חייב לעסוק בצורה רוטינית, והרופא הרוטיני צריך פחות או יותר להצליח עם ACONITE, בשל עיכוב השתן. שוב, זה נכון שבמקרים רבים העיכוב של השתן באם, יעלם אחרי מנה של CAUSTICUM.

    ACONITE היא רמדי רוטינית גדולה לדלקת גרון, אחת שלא משתמשים בה; אך יש לה אינדיקציה בכל אותם המקרים של דלקת גרון המופיעים לפתע בילדים PLETHORIC, מחשיפה לרוח יבשה, קרה, כשהם היו בחוץ ברוח הקרה עם האמהות במהלך היום. הילד מושם במיטה ומתעורר מהשינה הראשונה, אולי ב- 9, 10 או 11, אוחז בגרון, משתעל באלימות, שיעול חונק, של דלקת גרון, עם נביחה צרודה. בקושי איזו שהיא רמדי אחרת יכולה להתאים לפעולה מהירה זו של התקררות במשך היום וההתפתחות הפתאומית כל כך. דלקת גרון המופיעה מחשיפה היום, ושלא מתפתחת עד למחר בבוקר או מחר בערב, יכולה להתאים למספר די ניכר של רמדי'ס אחרות, אך במיוחד ל- HEPAR, שהיא איטית יותר בצעדיה. והיא יותר מתאימה בילדים שבמידת מה רעועים והם נוטים להתקפים תכופים של דלקת הגרון. SPONGIA היא גם דומה, אך חסרים לה יסודות רבים שיותר סביר שיקרו בילדים ירודים, אלה שתמיד מתקררים. יהיה זה עניין קשה להבדיל בין ההופעה של ACONITE ושל דלקת הגרון של SPONGIA, כל זמן שמתייחסים לדלקת גרון בלבד, מכיוון ששתיהן יש את אותה הופעה חרדה שמוצאים בדלקת גרון. דלקת הגרון של ACONITE היא דלקת גרון אלימה, דלקת של הלוע ובאותו הזמן, עוויתות של הלוע המופיעות במהירות גדולה. דלקת הגרון של SPONGIA פחות דלקתית, הדלקת גדלה עם עוויתות; אך בעוד SPONGIA יכולה להתעורר בשעה 11 בלילה, נחנק, אין לה את העוררות הקדחתית השייכת ל- ACONITE, וגם לא את הייסורים, למרות שיש לה את היובש שניתן למצוא ב- ACONITE. מצבי ACONITE הם יבשים כדבר רגיל, או שיש אך מעט הפרשה מימית. SPONGIA היא לחלוטין יבשה; אם יש ממברנה רירית מדולקת, היא יבשה. יש לנו בסימפטומי דלקת של ACONITE את הסימפטומים: הלוע רגיש למגע. "CROUP  WAKING IN FIRST SLEEP  AFTER EXPOSURE TO DRY  COLD WIND".

    ACONITE מלאה שיבושים בנשימה, קשיי נשימה מכיווץ של צינורות הברונכות הקטנות, שאנו מוצאים שדומים לאסתמה. יש לה אינדיקציה בקשיי נשימה אלה השייכים לדלקת הברונכות הקפילריות, באותם קשיי נשימה השייכים לעוררות של הלב באנשים PLETHORIC, מהתקררות, מכך שנחשפו או חטפו שוק. קשיי נשימה מפחד, כזה המתרחש בנשים עצבניות, רגישות, מושפעות בקלות, עצבניות, נשים PLETHORIC. הנשימה קשה, עובדים קשה עליה, חרדה, ומהירה. אלה הם קשיי נשימה אסמתיים ובדרך כלל יש יובש של הממברנות הריריות של צינורת הברונכות הקטנות.

    "יושב ישר למעלה ובקושי יכול לנשום". ל- ACONITE יש את העצבנות האלימה הפתאומית של הלב, הדופק מרפרף, חלש, מלא ומדלג; מתיישב במיטה, אוחז את הגרון, רוצה להשליך מעליו הכל; לפני חצות, עור חם, צמא גדול, פחד גדול – הכל קשור יחד.

    "ייסורים עם קשיי נשימה. התקפים פתאומיים של כאב בלב, עם קשיי נשימה". הכל בא יחד. "חנק גדול". מפחד זה ומהחרדה הוא מתנשף ומזיע מאד; הוא שטוף זיעה – ולמרות זאת עורו חם. כאשר חרדה זו עוברת הוא הופך חם. כך יש פה חום וזיעה עם חרדה איומה זו. הדופק כמו חוט.

    מרגיש יותר טוב בזמן שהוא נושף. העווית של הלוע לעיתים מופיעה בזמן הנשימה. "גרוע יותר בזמן שהוא שואף אוויר פנימה. שיעול קצר, יבש קבוע. קשיי נשימה. נושם רק דרך הסרעפת. בעיות חזה, כאלה כמו דלקת ריאות". ACONITE יוצרת דלקת מהירה מאד של קרבי החזה, של הקרום המכסה את הריאה, של הריאות, של הממברנות הריריות המרפדים את מעברי האוויר. בדלקת ריאות יש לנו קשיי נשימה אלה, את הפתאומיות שבה זה מופיע. זה מתפשט במהירות ויכול להפוך לדלקת ריאות. דלקת העוברת כה גבוה שהממברנות הריריות מתחילות לפלוט דם, אדום כמו דובדבן. אתה בא לצד מיטת אחד החולה בדלקת ריאות –דלקת ברונכות ואתה תמצא אגן הליחה מפוספס עם דם אדום מבריק. כעת, קח את האלימות שבה זה מופיע, את חוסר המנוחה והחרדה של האינדיבידואל – הוא מנבא מראש את שעת מותו – ויהיה זה מקרה של חולה ACONITE. במקרה של דלקת ריאות היכן שהריאות מעורבות, סביר שמחצית הריאה השמאלית תהייה כאשר יש אינדיקציה ל- ACONITE. לפעמים כל הממברנה הרירית, הגרון שרואים, הלוע, הטרכאות, צינורות הברונכות, כולן פולטות דם לפעמים מלוא הפה דם, כה אלימה היא הדלקת. בבעיות חזה אלה יש הרבה מאד כאב. כאבים יורים, שורפים, קורעים והחולה חייב לשכב במידת מה במצב מוגבה, על הגב. הוא לא יכול לשכב על הצד, רק על הגב. שכיבה על הצד מגבירה את הכאב. הרוחות הקרות היבשות. שוק פתאומי, באנשים שלהם יש מחזור דם חזק, חסון. יריקת הדם שעליה דיברנו אינה מתרחשת כל כך בשחפת הריאות, אך היא לא רצונית; הדם עולה משיעול קל. מישהו יכול לטעות ולתת במקרה כזה בקונסטיטוציה ממוטטת בחולים חולניים; אך אין לתת את הרמדי הזו במקרים כאלה, יש לנו רמדי'ס טובות יותר. החולה לא תמיד הופך להיות חולה דלקת ריאות, אך דלקת של מעברי האוויר הקטנים יכולה להיות כל מה שנמצא שם.

    "שיעול יבש, הקאות וניסיונות הקאה, חום עז, יריקת דם". אין כיח פרט לליחה מימית ודם. זה מתרחש הרבה בדרך זו. שיעול יבש, תחושה של יובש בכל החזה, תחושה של יובש בלוע ובגרון. שופך פנימה כמויות גדולות של מים קרים, ומפעם לפעם אחרי התקף שיעול אלים הוא מעלה מעט דם. אך הכיח בדרך כלל הוא של ליחה.

    דלקת ריאות מלווה בדרך כלל עם כיח הנראה כמו חלודה, כאילו הברזל מחליד ומעורב בזה. תרופות כמו BRYONIA ו- RHUS TOX וכמה אחרות יש להן כיח כסממן שכיח, כפי שהוא טבעי לרמדי'ס עצמן, אך ACONITE, היא אדומה כמו דובדבן, כיח אדום מבריק. הדימומים שלה הן אדום מבריק, ולפעמים שופעות.

    כל השיעולים ודלקות הריאות האלה, בדלקת גרון, ובעיות חזה מופיעים לפתע, ואם הוא הולך לישון יהיה לו עווית של הלוע, עם יובש בלוע. הוא הולך לישון וכאשר הלוע מתייבש, והוא מתעורר ואוחז בלוע שלו; הוא חושב שהוא הולך להיחנק. כל זה מופיע מרוחות קרות. אנשים חסונים הנכנסים לרוח פרצים ומצטננים ויוציאו סימפטומים של ACONITE.

    ל- ACONITE יש בכל חלק מדולק תחושה כאילו זרם חם עובר לתוך החלקים, כאילו דם חם שוצף לתוך החלקים או "גלי חום באותם החלקים". לאורך עצבים, תחושה של חום, או תחושה של קור.

    הדופק בצורתו הגבוהה ביותר של החום הוא מלא והולם; דופק חזק וחסון. כאשר ההתקף מופיע בפעם הראשונה והחרדה האיומה והמתח העצבי נוכחים הדופק מאד קטן, אבל אחרי שפעולת הלב מתמסדת, אז הדופק הופך חזק יותר.

    "כאבים קורעים במורד עמוד השדרה. צוואר נוקשה, כואב. תחושה של זחילה בעמוד השדרה כמו חרקים". זהו סממן מיוחד, תחושת זחילה זו; זה מופיע בגלל קור, מכך שפתאום מצטננים.

    "רעד של הידיים" מלווה את ההתקפים האקוטיים הפתאומיים. "כאבים זוחלים באצבעות" קשורים להתקפים דלקתיים אקוטיים פתאומיים אלה. "קר כמו קרח. הרגליים קרים כמו קרח. כפות הידיים חמות". לפעמים יש ידיים חמות ורגליים קרות. מצבים ראומטיים של המפרקים. אלה המופיעים כהתקף ראשון. לא התקפים ראומטיים או שגדוניים ישנים, אלא אלה המופיעים כראומטיזם אקוטי, אלה המופיעים מחשיפה פתאומית לקור, מרכיבה ממושכת ברוח קרה, יבשה. אלה גם מלווים בחום, עם חרדה חסרת מנוחה, עם מצב קריטי של המינד שכה הרבה תואר.

    "רעד, התכווצות, רטט של השרירים". אך העצבים מלאים בסימפטומים של ACONITE והסבל של ACONITE. ACONITE היא רמדי נפלאה לדלקת העצב באנשים PLETHORIC. חוסר תחושה לאורך מהלך העצבים, מקור, מחשיפה. חוסר תחושה ורטט, לאורך המהלך של העצבים, במיוחד אלה הרצים קרוב לפני השטח. "דלקת של הנדן של העצב. רגישות עצבית. חוסר מנוחה מופרז".

    ל- SULPHUR יש יחסים חזקים עם ACONITE. יש לה סימפטומים רבים של ACONITE. ברבים מבין המקרים הכרוניים היכן שהיה שימוש ב- SULPHUR בקונסטיטוציות חסונות, חזקות ACONITE תתאים להתקף פתאומי, ו- SULPHUR לכרוני. בהתקפים פתאומיים שלהן מתאים ACONITE, זהו כל ההתקף, ויכול להישאר בקונסטיטוציה זו נטייה להתקף חוזר דומה. ל- ACONITE אין את הכוח על נטיות, אלא יש את זה ל- SULPHUR. כמובן, רוב הסימפטומים חייבים להסכים, אך יראה לך לעיתים קרובות ש- ACONITE מתאימה במחלה האקוטית ושהסימפטומים של SULPHUR יבואו בעקבות כך, ופעמים רבות התקף מאד אלים משאיר חולשה של קונסטיטוציה של-  ACONITE אין כוח להתמודד איתה. אין לה את הכוח למנוע התקפים חוזרים. היא עושה את כל מה שהיא מסוגלת לעשות, וזהו זה. אך אין זה כך עם SULPHUR.

    אחרי ACONITE ה- FOLLOW WELL תהיינה ARNICA ו- BELLADONNA. לפעמים זה נכון שזה יראה לך כאילו ACONITE מסוגלת להתמודד עם כל זה במחלה. אך נראה שמשהו מתמשך שם הממשיך להיות שם, ותרופות כמו ARN, ו- BELL ו- IP ו- BRY, צריכות לבוא ולסיים את ההתקף – או לפעמים SULPHUR. די בשכיחות SILICA כך שעלינו ללמוד את היחסים של התרופות.

    אם נתת ACONITE במנות רבות מדי, או נתת זאת חזק מדי, והחולה שלך איטי בהחלמה מההתקף, או שהחולה שלך לוקח ACONITE בעצמו שלא בחוכמה, אז COFFEA או NUX לעיתים ישימו את החולה במצב טוב יותר.

.

שנקאראן

ACONITUM NAPELLUS הוא צמח. את הרמדי שמכינים ממנו שייך למיאזמה האקוטיות והיא, למעשה הרמדי האקוטית ביותר מבין כולן.

    התחושה העיקרית של ACONITUM היא של איום פתאומי, עז מבחוץ המופיע לפתע ונעלם לפתע. לרגע זה האיש, שבדרך כלל מתון הופך חסר מנוחה מאד, מלא פאניקה ועצבני. תחושה זו של איום פתאומי מבוטא בפחד לעבור רחוב עמוס, פחד מתאונות, מחנק, בנבואה על שעת המוות ובדלוזיה שהוא עומד למות. מנטאלית זה מתבטא כפחד ממות, חרדה וחוסר מנוחה וכד', בעוד במישור הפיזי, אנו מוצאים דופק מהיר, דפיקות לב וגלים לפנים המתחלפים עם חיוורון וכד'.

    רגשנות עצבית גדולה היא התלונה החשובה ביותר של ACONITE. אנו צריכים לחפש את האדם הרגשני ולא את השליו, אם אנו עומדים לרשום את ACONITE – אחד שאינו יכול לקחת שום דבר בקלות; הכל מרגש אותו. פה זה מתקרב ל- NUX VOMICA, CHAMOMILLA, STAPHYSAGRIA, COFFEA, ו-GRAPHITIS. אך ACONITUM הוא מאד מאד חסר מנוחה. יש חוסר מנוחה חרד. PIERRE SCHMIDT חש שזוהי הרמדי החשובה ביותר לחוסר מנוחה חרד. NUX VOMICA, STAPHYSAGRIA, COFFEA, או IGNATIA אינן חסרות מנוחה. ACONITUM אינו יכול לשבת בשקט. הוא מסתובב. זה דומה ל- ARS ו- RHUS T, אך הוא הרבה יותר עז, חסון, פתאומי ואקוטי. זהו התקף פתאומי של רגשנות, פחד או חרדה עם חוסר מנוחה רב. הוא לא יודע לאן ללכת או מה לעשות, המינד שלו נשלט על ידי חרדה עצומה ופחד. ואז כל המצב הזה נעלם ולפתע כפי שהוא בא בלי להשאיר עקבות.

    ACONITUM נמנע מהמונים, מלעבור רחובות, למעשה מכל סיטואציה שתגרום להתרגשות למינד. בפרווינג קוראים: "מפחד ללכת לכל מקום שיש בו התרגשות". פחד פתאומי עז מסיבות טריוויאליות הוא אופייני. אין זה התחושה חסרת הביטחון של CALCAREA או האימה של STRAMONIUM וגם לא החרדה לבריאות של ARSENICUM, NITRIC ACID או KALI ARSENICOSUM. זהו מצב עז, פתאומי של פאניקה – משהו חמור – הסוף, מוות! הרובריקה: "PREDICTS THE TIME OF DEATH" היא תרכובת של CLAIRVOYANCE עם INTENSE FEAR OF DEATH. אך כפי שאמרתי מוקדם יותר, אין זה המצב הקבוע של ACONITUM. במהרה המצב המרוגש נעלם והמצב הנורמלי מבצבץ שוב.

    אך אפילו במצב נורמלי זה ACONITUM ממהר. כפי שניתן לקרוא בפרווינג: "הוא עושה הכל בחיפזון, רץ בתוך הבית". הדיבור שלו חפוז, מרוגש: "חוסר סבלנות רב", "רוצה דברים מיידית", "בזמן שמנסה לחשוב על דבר אחד, מחשבות אחרות חודרות, זה במהרה מוחלף על ידי אחד חדש וכך הלאה".

    רגשנות יכולה גם לגרום לו להיות עליז, לצחוק, לשיר, לרקוד. אך גם פה, הדבר הקטן הקל ביותר יכול לשנות את העליזות שלו לחרדה: "התקפים מתחלפים של מצבים הפוכים של הומור". "מצבי רוח לא סדירים". עליזות זו של ACONITUM מבדילה זאת מ- ARGENTRUM NITRICUM ומ- ARS. היבטים אלה של עליזות מרוגשת לא רואים ברמדי'ס האחרונות.

    לפעמים הוא יכול להפוך מאד עצבני, אלים, לא יכול לסבול שמתנגדים לו, לצרוח, להיות ביקורתי, אך במהירות הוא נרגע. רגשנות פתאומית זו היא הגורמת למצב זה. יכולות גם להיות אפיזודות של עצב עז העובר במהרה, מלווים בייסורים, חוסר מנוחה, גניחות ואנחות של ACONITUM.

    ישנם גם סימפטומי שינה: SOMNAMBULISM – סהרוריות ודיבור מתוך שינה. חלומות מלאים חרדה ו- CLAIRVOYANT. השינה חרדה, חסרת מנוחה, עם תנועה והסתובבות שאינה פוסקת וקפיצות תוך כי שינה.

    ACONITUM היא רמדי COMPLEMENTARY ל- SULPHUR.

.

ה.ק. אלן

    יש לה אינדיקציה במקרים אקוטיים שקרו לאחרונה באנשים צעירים, במיוחד בצעירות PLETHORIC המנהלות חיים חסרי פעילות; אנשים המושפעים בקלות משינויי מזג האוויר;

עיניים ושער כהה; בעלי גוף.

    התלונות נגרמות בשל חשיפה לאוויר יבש קר, לרוחות קרות, או חשיפה לרוח פרצים קרה בזמן הזעה; השפעות גרועות בשל זיעה שדוכאה.

    חרדה ופחד נפשי עז, עם רגשנות עצבית רבה, פוחד לצאת החוצה, להיכנס למקום שיש בו קהל ויש שם התרגשות ואנשים רבים; לחצות כביש.

    ארשת הפנים מראה פחד; החיים הופכים אומללים מפחד; הוא בטוח שמחלתו בעלת סוף פטאלי; מנבא מראש את יום מותו; פחד ממוות בזמן הריון.

    חסר מנוחה, חרד, עושה הכל בחיפזון; חייב לשנות תנוחה כל הזמן; הכל מבהיל אותו.

    הכאבים: בלתי נסבלים, מוציאים אותו מדעתו, הוא הופך מאד חסר מנוחה, בלילה.

    הנמן אומר: "כל פעם שבוחרים ב- ACONITE הומאופתית, אתה צריך מעל להכל, לצפות בסימפטומים המוסריים, ובזהירות להיות בטוח שהם דומים; הייסורים של הגוף והנפש, חוסר המנוחה; אי השקט שאי אפשר לשכך".

    חרדה נפשית זו, הדאגה, הפחד מלווים את כל החוליים.

    מוזיקה בלתי נסבלת, גורמת לה להיות עצובה.

    כשמתרומם ממצב שכיבה הפנים האדומות הופכות לבנות כסיד, או שהם חשים שהם רוצים להתעלף או מסוחררים, ושהם עומדים ליפול, והם מפחדים לקום; לעיתים זה מלווה בעלמות הראייה ואיבוד הכרה.

    העדר וסת בנשים PLETHORIC, אחרי בהלה, כדי למנוע דיכוי הווסת.

    עבור מצב הגודש של הדלקת לפני שזה הופך להיות מקומי.

    חום: העור יבש וחם, הפנים אדומות, או חיוורון ואדמומית לסירוגין, צמא בוער לכמויות גדולות של מים קרים, חוסר מנוחה עז, זע ונע מתוך ייסורים, הופך בלתי נסבל לעת ערב וכשהולך לישון.

    עוויתות: אצל ילדים שבוקעות להם השיניים, שרירים יחידים חמים, זזים ונעים; ילדים המכרסמים, כוססים את אגרופיהם וצורחים; העור חם ויבש; חום גבוה.

    שיעול, דלקת גרון: יבש, צרוד, חונק; קולני, מחספס, מקרקר; קשה, מצלצל, שורק; בזמן שנושף את האוויר החוצה (CAUST – בזמן נשימה פנימה, SPONG), מאוויר יבש קר או רוח פרצים.

    אף פעם לא צריך לתת ACONITE רק כדי לשלוט בחום, אף פעם לא לסירוגין עם תרופות אחרות לאותה המטרה. אם זהו מקרה הזקוק ל- ACONITE אף תרופה אחרת לא תידרש; ACONITE תרפא את המקרה.

    אם אין לזה אינדיקציה בשל הסיבה המשלהבת, היא תמיד מזיקה בשלב הראשון של חום מהסוג של טיפוס.

    החמרה: בערב ובלילה, הכאבים בלתי נסבלים; בחדר חם; כשמתרומם מהמיטה; שכיבה על הצד שהושפע. (HEP, NUX M).

    הטבה: באוויר הפתוח (ALUM, MAG C, PULS. SAB).

    יחסים:

    COMPLEMENTARY: ל- COFFEA בחוסר השינה עם חום, חוסר הסיבולת לכאב; ל- ARNICA בטראומה; ל- SULPHUR בכל המקרים; לעיתים נדירות יש לה אינדיקציה בחום הגורם להופעת פריחה.

    ACONITE היא האקוטי שלSULPHUR, וגם מקדימה ובאה אחרי מצבי דלקות אקוטיות.

.

פאטאק

GENERALITIES: מהירות הפעולה של ACON, קובעת את הסימפטומטולוגיה שלה. הסימפטומים שלה הם אקוטיים, אלימים ומאד כואבים. הם מופיעים לפתע, נשארים לזמן קצר, כמו סערה גדולה, שדי מהר נעלמת. ה- MIND מושפע על ידי גורמים רגשיים, כמו בהלה; שוק, זעם. העצבים במצב של עוררות והחולה נשאר במתח רגשי ועצבי. הכאבים העצביים מאד עזים. הפחד עז מאד כל כך שהחולה יוצא מגדרו, צורח, נאנח, מכרסם את אגרופיו, כוסס את ציפורניו, רוצה למות. הפחד מהבהלה נשאר. הפחד מלווה את החוליים הקלים ביותר. הלב ומחזור הדם מושפעים מאד יוצרים גודש לראש, (לעיתים עד שבץ) ולחזה. זוהי רמדי לדלקות אקוטיות ולגודש. הדימומים אדומים מבריקים. הכאבים דוקרים, קורעים. תחושות של שורף, של חוסר תחושה, של דגדוג זחילה או תחושת עקצוץ הם בולטים מאד. יש תחושה שהחלקים גדולים או מעוותים. מכאוב חיצוני, עם כבדות פנימית. אובדן פתאומי של כוח – התמוטטות, חושים מסויימים אקוטיים. חלקים נשארים כואבים או חסרי תחושה, אחרי הכאבים. עוויתות. התעלפויות. הילדים שמים את ידיהם על החלק שמושפע. התלונות נגרמות בשל חשיפה למזג אוויר יבש וקר, במיוחד בעיות נשימה. שיבושים בדרכי העיכול, נגרמים בשל חשיפה למזג אוויר מאד חם. רמדי זו מתאימה לאנשים בעלי הרגלים בריאים. התלונות, אחרי שוק ניתוחי ופציעות, או אחרי שזיעה דוכאה. השפעות מרוחקות של בהלה. זועק ואוחז באברי המין, קולות נפץ.

WORSE: רגשות אלימים, בהלה; שוק רוגז. הצטנן מקור; מזג אוויר יבש, בעודו מזיע. לחץ מגע. לילה, במיטה אחר הצהריים. שכיבה על הצד. רעש. אור. בקיעת השיניים. בזמן הווסת. שינה בשמש. מוזיקה. עישון סיגריות. שאיפת אוויר.

BETTER: אוויר פתוח. מנוחה. זיעה חמה.

MIND: חרדה גדולה; מתייסר, מפחד וחסר מנוחה המלווים כל חולי ולו גם הטריוויאלי ביותר. פחד ממות, מהמון, מלחצות את הרחוב, מהעתיד, מלגעת במישהו אחר העובר ליד. חסר סבלנות; יוצא מגדרו; מעוצמת הכאב. עם הפחד, צורח, נאנח, מכרסם את אגרופיו, כוסס את ציפורניו; רוצה למות. מפחד לצאת מהבית. צופה מראש את זמן המוות. אחוז אימה. מוזיקה גורמת לו להיות עצוב. קלירוויאנט. חש כאילו מה שעשה כעת זה היה חלום. הזיות. מצבי רוח משתנים מאד; צוחק, שר. ואחר כך עצוב ומלא פחד. חרד, מרוגש, עצבני, קודח. מדמיין שחלק כלשהו של הגוף מעוות. מדמיין שעושה את כל החשיבה שלו מהבטן.

HEAD: כבד, חם, מתפוצץ. שורף; תחושה של תנועות כמו גלים במוח. תחושה אלימה של סחיטה או התפוצצות במצח או העיניים. כאב ראש עם הפרשה מוגברת של שתן. סחרחורת המחריפה כשמתרומם או בכל תנועה אחרת של הראש או הגוף. כאילו תלשו את השער או שהוא עומד זקוף. שומע קולות פיצוח בתוך הראש. חש את הדופק במצח. דופק את הראש.

EYES: תחושה שהן חמות ויבשות כאילו יש חול בתוכן. העפעפיים; נפוחות, קשות ואדומות. כאבים יורים בגלגלי העין. לא יכול לשאת את השתקפות השמש מהשלג. דלקת הלחמית מאפר או מעצמים זרים אחרים. העיניים, מבריקות, בוהות, הופכות כהות. סלידה או תשוקה לאור.

EARS: מאד רגישות לרעש. המוזיקה בלתי נסבלת. כאילו טיפת מים נמצאת בתוך האוזן.

NOSE: חוסר תחושה עם דימום מהאף. רגישות גדולה לריח. כאב בשורש האף. האף יבש, סתום ועוברת הפרשה מימית מועטת.

FACE: הבעת פנים חרדה; הופך חיוור ואדום לסירוגין. לחיים אדומות, חמות. הפנים אדומות הופכות חיוורות כמו של מת כאשר מתרומם או כאשר מסתחרר. לחי אחת אדומה והאחרת חיוורת וקרה. כאבים עצביים עם חוסר מנוחה, תחושת דגדוג וחוסר תחושה. השפתיים שחורות, יבשות, מתקלפות. תחושה של כבדות בכל הפנים.

MOUTH: כאבי שיניים בשיניים בריאות. תחושת הולם בשיניים ובראש. חורק בשיניו. החניכיים חמות ומדולקות. תחושה בלשון כאילו היא נפוחה. תחושה כאילו הכל מר פרט למים, שיש להם טעם רע. רעד וגמגום זמני. הפה והלשון חסרי תחושה; חום שורף יבש בפה. דגדוג בזמן שיעול ובליעה. תנועה לעיסה בלסת התחתונה.

THROAT: אדום, יבש, חם, מכווץ, נחנק בזמן בליעה. השקדים נפוחים ויבשים.

STOMACH: הקאות עם הפחד, חום, זיעה שופעת והשתנה מוגברת. צמא בוער עז. משתוקק לבירה, משקאות חמוצים, מרים. הצמא גובר אחרי משקאות קרים כקרח. רעב. לא יכול לשאת חלב. הקאה בקשת. הקאה אלימה עם מיצי מרה או דם. לחץ בקיבה עם קשיי נשימה. יין באופן כללי מחמיר את המצב. בחילה והזעה לפני ואחרי שמוציא צואה.

ABDOMEN: רגיש למגע. כאבי בטן, אף תנוחה לא נותנת הקלה. חמה ומורחבת. צהבת; של ילודים; מבהלה. הרניה כלואה. צואה; של דם טהור; דייסתי, בצבע ירוק כמו דשא או לבן הרעה בימים חמים ולילות קרים. דיזנטריה. שלשול מימי בילדים בימים חמים, הם בוכים, חסרי מנוחה ולא יכולים לישון. מגרד ודוקר בפי הטבעת; כאילו נוזל חם בורח מפי הטבעת.

URINARY: השתן מועט, אדום, חם, כואב. עיכוב או דיכוי השתן; בילודים; בשל חשיפה לקור, כשהם אוחזים באברי המין שלהם. כאבים מייסרים בזמן השתנה. דלקת בשלפוחית השתן. צינה של השופכה.

MALE: דלקת האשכים, באשכים תחושה של נפיחות וקשיון.

FEMALE: דיכוי הוסת מבהלה או קור, בחולות PLETHORIC. כאבים המופיעים לאחר מכן עם פחד וחוסר מנוחה. זעם מאני, כשמופיעה הוסת. דימום פעיל מהרחם. דלקת השחלות מבלימה פתאומית של הזרם של הוסת. הוגינה חמה, יבשה ורגישה. חום חלב עם דליריום. חלב רב מאד בשדיים.

RESPIRATORY: צרודה, יבשה, דלקת גרון, שיעול מאד כואב או נביחות קצרות, מצלצלות, או שיעול מצפצץ המחמיר מכל שאיפת אוויר, בלילה, כששותה; אוחז בגרון. השיעול מוטב משכיבה על הגב. קוצר נשימה במהלך השינה; חייב לשבת זקוף. דלקת הלוע. דלקת גרון עם חום. גודש אלים של דם בחזה. דלקת ריאות. לחץ על החזה כשנע מהר או עולה; במחלת לב. הדם עולה מעלה כשהוא מגהק. תחושה שהריאות חמות. דוקר בחזה. דלקת האדר. מדגדג בחזה אחרי השיעול.

HEART: התחושה כאילו נפוח – דלקת הלב. דפיקות לב, עם חרדה, התעלפות ודגדוג באצבעות, כאב במורד זרוע שמאל. כאבי לב אל תוך כתף שמאל, מחמירים מישיבה זקופה. דפיקות לב מהירות. הדופק מהיר, מדלג, רועד, רב עוצמה ובמהומה או חזק, מאד עצבני. מתח של העורקים.

NECK AND BACK: כאב בגב, המונע מלקחת נשימה עמוקה. כאב כאילו חבול בין הכתפיים, ועצם העצה.

EXTREMITIES: הזרועות תלויות כלפי מטה ללא כוח. חוסר תחושה בזרוע שמאל, דגדוג באצבעות. קצות האצבעות אדומות. ידיים חמות ורגליים קרות. התנפחות מבריקה אדומה של המפרקים. הגבעה הנמצאת באזור בסיס הזרת אדום מבריק. הרגליים ללא כוח; תחושה של עייפות במהלך המנוחה. תחושה של טיפות מים הזורמים במורד הירך. זרוע שמאל מיטלטלת. כפות הידיים חמות.

SKIN: יבש, חם או כאילו מים קרים כקרח יש עליהם. פריחה דמויית דוחן. מגרד הטבה מממריצים.

SLEEP: סיוטים. חלומות מלאי חרדה. חוסר שינה עם חוסר מנוחה והסתובבות בתוך המיטה; נגרמים על ידי פחד, בהלה או חרדה. נדודי שינה של מבוגרים.

FEVER: צינה עוברת דרכו בגלים. צינה או קרירות המתחלפת עם חום. חום בלילה; חום יבש שורף; בעפעפיים, אף, פה, גרון, ריאות וכפות ידיים, חייב להורי מעליהם את הכיסוי. ספוג זיעה, רוצה להוריד את השמיכות. זיעה על החלקים הלא מכוסים או החלקים שהושפעו.

CONPLEMENTARY: COFF, SUL.

RELATED:BELL, CHAM, COFF.

.

בוריקה

    מצב של פחד, חרדה; ייסורים של המינד והגוף. חוסר מנוחה פיזי ומנטאלי, בהלה, הם הביטוי האופייני ביותר של ACONITE. חדירה אקוטית, פתאומית ואלימה, עם פחד, קוראים לרמדי זו. לא רוצה שיגעו בו. שקיעה פתאומית וגדולה של הכוח. תלונות ומתח הנגרמים מחשיפה למזג אוויר קר, יבש, רוח פרצים קרה, זיעה שדוכאה, וגם תלונות ממזג אוויר מאד חם, במיוחד שיבושים במערכת העיכול, וכד'. רמדי ראשונה בדלקות, חום בשל דלקות. ממברנות ריריות ורקמת שריר מושפעים מאד. תחושת שריפה בחלקים פנימיים; מדגדג, תחושת קור וחוסר תחושה. שפעת. מתח בעורקים; מתח רגשי, פיזי או מנטאלי המסבירים רבים מבין הסימפטומים. כשאתה רוצה לתת את המרשם ACONITE זכור ש- ACONITE גורמת רק שיבושים תפקודיים, אין עדות לכך שהיא יכולה ליצור שינויי רקמה – הפעולה שלה היא קצרה ואין לה תקופתיות. ההיבט שלה הוא בהתחלת מחלה אקוטית ואין להמשיך בה אחרי שמופיעים שינויים פתולוגיים. ביתר דם מקומי, גודש לא אחרי שההפרשה כבר החלה.

MIND: פחד גדול, חרדה, ודאגה מלווים כל חולי, לא חשוב עד כמה הוא טריוויאלי. הזיות מאופיינים על ידי חוסר אושר, דאגה, פחד, זעם, לעיתים נדירות חוסר הכרה. חוזה מראש ופחדים. פחדים מהמוות אך מאמין שהוא עומד למות בקרוב; מנבא את היום. פחד מהעתיד, מקהל, לחצות רחוב. חוסר מנוחה, נע וזע. נטייה להיבהל. הדמיון אקוטי, קלירוויאנט. הכאבים בלתי נסבלים; הם גורמים לו להשתגע. לא יכול לסבול מוזיקה; זה גורם לה להיות עצובה (AMBRA) חושב שהמחשבות שלו באות מהבטן – שחלקים מגופו דקים בצורה לא טבעית. חש כאילו שמה שהוא עשה רק עתה היה חלום.

.

וורמולן

איזור: MIND. מוח. עצבים (תחושתיים). לב (עורקים; מחזור הדם). קרביים (חזה; בטן). מפרקים. * צד ימין. צד שמאל.

איפיונים:

WORSE: רגשות אלימים (בהלה; שוק; רוגז). הצטננות (על ידי רוחות יבשות, קרות, בעודו מזיע). רעש, מוזיקה, אור. בקיעת שיניים. לילה. שכיבה על הצד המושפע. עשן טבק. התרוממות במיטה.

BETTER: אוויר פתוח. מנוחה. זיעה חמה.

סימפטומים מובילים

M – חוסר מנוחה קיצוני, ופחד, פחד ממוות. זע ונע.

M – התקפים של אימה/פאניקה, לא הגיוניים ושלא ניתן להסבירם, ודפיקות לב ותחושת דגדוג בכל הגוף, אך בעיקר בגפיים. לעיתים קרובות נבהל אחרי ניסיון מפחיד, כלומר, תאונת מכונים במנהרה, או איזו שהיא בהלה גדולה, או להיתקע בתוך מעלית, למרות שלפעמים בלי לדעת את הסיבה (רחוקה מדי בעבר).

M – תחושה של קביעת שעת המוות; ברוב המקרים במהלך הניסיון הראשון או השני של סיטואציה מבהילה, למשל, בנשימת יתר; אחרי האירוע הראשון, וכאשר הוא רואה שהוא לא מת, החולה מתרגל יותר לסיטואציה ולא נתקף כל כך בפאניקה.

M – פחד מקהל, במקומות צרים (במיוחד אחרי ניסיון מפחיד).

M – הבעה חרדה במהלך התלונות.

M – SEQUELA (השפעות קונסטיטוציונליות) של פחד ובהלה (כלומר, אחרי שהיה עד לתאונה). (הסימפטומים מאז רגע מסויים או סיטואציה – במיוחד בהלה).

M – "עם עוררות עצבית גדולה, מפחד לצאת החוצה, להיות בתוך קהל, ללכת לכל מקום שיש בו התרגשות או אנשים רבים ולחצות רחובות".

M – פחד ממוות במהלך ההריון, במיוחד בזמן הלידה.

G – הרעה בלילה, במיוחד בסביבות חצות.

G – מחלות אחרי חשיפה לרוח יבשה, קרה (רוח צפונית מזרחית). רוח פרצים; דיכוי זיעה; רגשות מנטאליים; פציעה; ניתוח; חום עז; חדשות רעות; ראה את המוות לפני עיניו.

G – פתאומיות ואקוטיות של התלונות, מאד אלימים ומפחידים.

G – כאבים; שורפים פנימית.

G – יש תחושה של חוסר תחושה בחלקים שונים, הרחבה שלהם; שורף, מדגדג, זוחל או עוקץ.

G – כאבים אקוטיים וחוסר מנוחה ופחד קיצוניים.

G – צמא בוער. חום גבוה. חום יבש, בוער (בדרך כלל הטבה כאשר מתחילה ההזעה).

G – אנשים חזקים ו- PLETHORIC; תשוקה לחברה.

G – הכאבים בלתי נסבלים, גורמים לו להשתגע, צורח עם הכאבים.

G – דלקות (בכל מקום שהוא) וחוסר מנוחה ופחד רב.

P – הפנים אדומות, חמות, סמוקות, נפוחות; כשקם הפנים הופכות חיוורות עד מוות. או לחי אחת אדומה, לחי אחת לבנה.

P – הדופק חזק, מהיר, מלא.

P – נזלת, לכאורה דלקת גרון, שיעול, דלקת ריאות, דלקת אוזן תיכונה, דלקת גרון, דלקת העין, וכד', אחרי חשיפה לרוח קרה, יבשה.

P – שלב ראשון של ברונכיטיס, דלקת האדר ודלקת ריאות עם חום גבוה אקוטי והעדר הזעה.

P – כאבים עצביים בפנים ואדמומית של חצי מאד כואב,, מדגדג (נימול) ויאוש מרוב כאב.

P – עיכוב השתן הנגרם על ידי שוק (רכים נולדים מייד אחרי הלידה – זוהי הרמדי העיקרית).

מזון

סלידה: טבק.

תשוקה: בירה; משקאות קרים; יין; אלכהול; משקאות מרים; ברנדי; וויסקי.

הרעה: יין; שומן; בירה; חמאה; פירות; מזון חם; חזיר; ממתקים; מזון חמים.

הטבה: יין; קפה; משקאות קרים.

גרעין

  1. מחלה פתאומית, אלימה וכואבת.
  2. פחד עז (ממוות) וחוסר מנוחה עם תזוזה כל הזמן ודגדוג, וחוסר תחושה, נימול, סומק ו/או דפיקות לב.
  3. הרעה בלילה, בערך בחצות.
  4. מחלות מחשיפה לרוח קרה, יבשה (תלונות אקוטיות, דלקתיות) או אחרי בהלה, שוק או פחד (מלאחרונה או בעבר – השפעות קונסטיטוציונליות).
  5. שורף.
.

מוריסון

    למרות שהשתמשו ברמדי ACONITE בעבר קודם כל למצבים אקוטיים הנובעים משוק וחשיפה, VITHOULKAS היה החלוץ בשימוש בה במצבים פסיכולוגיים כרוניים יותר כאלה כמו מצבים של בעת עמוקים, אי סדרים של פאניקה וחרדה עצבית. התלונות (מצבי החרדה או המצבים האקוטיים) של ACONITE מופיעים לפתע ובעוצמה רבה. גם במצב האקוטי וגם במצב הכרוני של אי סדרים פסיכולוגיים, לעיתים קרובות יש הרבה מאד חרדה ואימה מהממת מהמוות. במקרים רבים פחד זה מתפשט להווה או לביטחון של מוות העומד להתרחש.

    במצבים האקוטיים, אנו מוצאים התפתחות מהירה של דלקות של כמעט כל איבר ומערכת. דלקות אלה מופיעות מאד מהר, לעיתים אפילו דקות או שעות אחרי החשיפה לרוח, לבהלה או השוק. במקרים אקוטיים חמורים של מצבים דלקתיים יכול להיות פחד מאד עז, ואולם במצבים יותר מינוריים הפחד יכול לא להיות כלל. חולי אקוטי יכול להיות אלים בצורה עזה ביותר או מאיים על החיים. הזיהום והדלקת ב- ACONITE לעיתים נדירות מתפשט למצב של מוגלה של החולי.

     כל פעם שמתרחש אירוע אלים או מפחיד (כזה כמו רעידת אדמה או תאונת מכונית) אנו לעיתים צריכים לתת תחילה ACONITE, אפילו אם אנו נצטרך לרמדי'ס אקוטיות ספציפיות אחרות אחר כך. ACONITE יכולה לשחרר שוק או בהלה שהיו בתוך הגוף או המינד במשך חיים שלמים.

    חייבים בדרך כלל לתת ACONITE בפוטנץ גבוה, משהו כמו CM50 או CM, בגלל שהסימפטומים הם מאד עזים וחייבים להתאים לפוטנץ. החוק הזה לא מתאים לשיבושים האקוטיים המינוריים יותר.

MENTALS

פחד עז מאד ממוות
  •        חש שהמוות עומד להתרחש. מנבא מראש או יש לו רעיון מקובע על זמן ספציפי שבו המוות יגיע.
  •        "תחושה מוקדמת על מוות" (ARG N, AGN).

פחדים: * פחד ממקומות סגורים. * פחד מלהיות בתוך קהל או חדר עם הרבה אנשים.

  • רעידות אדמה. פחד ממקומות פתוחים. מטוסים. חדשות רעות. רוחות רפאים. מחלות לב.

פאניקה עם אפיזודות חוזרות של פחד עז ממוות, משוכנע שהוא עומד למות, הפנים מלאי אימה, דפיקות לב חזקות ואפילו אולי אלימות, סומק בולט וקוצר נשימה.

  • מצבי חרדה המופיעים אחרי בהלה גדולה כזו כמו תאונת מכוניות או רעידת אדמה וכד'.

חוסר מנוחה.

סימפטומי פאניקה המופיעים בערב וגם מיד אחרי שנרדם. מתעורר בין שעה לשעתיים אחרי שנרדם בבהלה, דבר המתחיל אחרי שוק.

פחד בזמן לידה, מפחדת שהיא עומדת למות.

חרדה לאחרים.

משתוקק לחברה.

יוצא מדעתו בשל הכאבים; חש צורך דחוף להשיג הקלה.

GENERAL

אנשים חסונים, PLETHORIC וחיוניים.

  • ·        התלונות מתחילות אחרי אירוע מפחיד או שוק פתאומי.
  • ·        שוק ופחד מיד לאחר פציעה, חשיפה או תאונה.

הסימפטומים מופיעים בצורה פתאומית (BELL).

החמרה כללית אחרי חשיפה לרוח, במיוחד רוח קרה, יבשה.

החמרה כללית מחום מרגע שהתלונות כבר התמסדו. (אפילו הסימפטומים המנטאליים).

כאבים עזים שיכולים לגרום לחולה לצעוק.

חוסר מנוחה. לא מסוגל להיות בשקט.

HEAD

סחרחורת, במיוחד אחרי בהלה או שוק.

סחרחורת או תחושת התעלפות כשמתרומם או עומד.

כאב ראש רציני במהלך החום, מחשיפה, כאשר נזלת מדוכאת.

התקררות של שפעת, המופיעה לפתע מחשיפה, עם חום עז ותחושת חום ושורף מאד בנחיריים.

EYE

דלקת הלחמית אחרי חשיפה, מדולק עם הפרשה שופעת, דלילה.

בעת אור

רמדי אקוטית לפצעים וגופים זרים בעיניים.

עיוורון פתאומי אחרי בהלה או שוק.

EAR

דלקת האוזן התיכונה המופיעה לפתע (לעיתים בשל חשיפה) עם כאב עז וחום מאד גבוה (BELL).

האוזניים אדומות מבריקות.

FACE

לחי אחת אדומה, האחרת חיוורת (CHAM).

גלי חום בפנים.

הזעה על הפנים רק כאשר הוא נמצא במגע עם הכרית.

כאבים עצביים בפנים, לעיתים בלתי נסבלים בכאב, הרעה מחשיפה לרוח.

חוסר תחושה בפנים בצד אחד.

שיתוק הפנים אחרי חשיפה.

פנים סמוקות, PLETHORIC; גודש של הפנים.

OROPHARYNX הלוע התחתון

טעם מר בפה, רק טעם המים נורמלי.

חוסר תחושה של הפה והלשון.

יובש, במיוחד במרכז הלשון.

כאבי שיניים בשל חשיפה לקור.

דלקת הלוע ודלקת השקדים, מאד אדום, בוער, לעיתים בשל חשיפה.

GASTROINTESTINAL

צמא גדול, בדרך כלל למשקאות קרים.

משתוקק: דגים.

סלידה: ארטישוק

דלקת בקיבה משתיית משקאות קרים כשהוא התחמם מדי.

כאב באזור הטבור, במיוחד במהלך מתן צואה, יכול להקרין אל החזה.

דלקת הכבד, אקוטית.

UROGENITAL

  •       עיכוב שתן בתינוקות או אמהות מיד אחרי הלידה.
  •       במיוחד מועילה לנשים בזמן הריון, הן חשות לחלוטין בטוחות שהן הולכות למות.

דלקת האשכים.

דימומים מהרחם.

CHEST

  •        רמדי עיקרית לשלב מוקדם של דלקת גרון.

דלקת ריאות עם התחלה פתאומית, חוסר מנוחה גדול, פחד וקשיי נשימה, כאשר זה גרוע יותר משכיבה על צד שמאל. יש לעיתים יריקת דם עם כיח בצבע "אדום דובדבן".

אנגינה או אוטם של שריר הלב אקוטי עם חוסר תחושה בזרוע שמאל (CACT, RHUS T וכד').

דפיקות לב. דפיקות לב מהירות.

דפיקות לב אחרי בהלה.

חום בחזה או תחושה של "רתיחה".

EXTREMITIES

דלקת פרקים דלקתית פתאומית, במיוחד אחרי חשיפה.

חוסר תחושה או חולשה בזרוע שמאל עם מחלת לב.

תחושה של שיתוק וחוסר תחושה.

ACUTES

במהלך השלב המוקדם של זיהום בדרכי הנשימה, שפעת, דלקת ריאות, דלקת השקדים, דלקת אוזניים, דלקות בדרכי השתן, דלקת הכבד, דלקת הלחמית, דלקת פרקים אקוטית וכד'.

פריחה (חצבת, שנית וכד').

תלונות מתחילות לפתע ובעוצמה ולעיתים מלווים בכאב עז מאד.

חום פתאומי, בולט המתחלף עם צינה, חום וגלי חום לפנים, אישונים מכווצים, חוסר מנוחה, צמא למשקאות קרים, גפיים קרות, ולעיתים חרדה גדולה ופחד ממוות.

אוטם שריר הלב עם כאבים מאד חמורים בחזה, המקרינים כאב וחוסר תחושה לזרוע שמאל, פחד נוראי ממוות (CACT, ARN).

השיתוק של BELL.

תאונות מוח.

טראומה והשפעותיה.

CLINICAL

כהות עיניים, אנגינה פקטוריס, חרדות עזות, הפרעות בקצב הלב. השיתוק של BELL. תאונות מוח. התקררויות. דלקת הלחמית. דלקת גרון. דלקת שלפוחית השתן. דלקת הקיבה. כאבי ראש. דלקת הכבד. שפעת. פציעה וטראומה. לידה. אוטם שריר הלב. כאבים עצביים, כאבים עצביים בפנים. דלקת האשכים. דלקת אוזן תיכונה. ליקוי פאניקה. דלקת הלוע. בעת אור. דלקת ריאות. תלונות ראומטיות. שוק. דלקת שקדים. כאב ראש. זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. עיכוב שתן. דימומים מהרחם. סחרחורת.

COMPLEMENTARY

SULPH, ARN, COFF

COMPARISONS

BELL – פתאומי, אקוטי אלים, חום גבוה, הולם, פנים סמוקות, באנשים חסונים ו- PLETHORIC. בכל מקרה BELL לא צמא, הצד הימני שולט יותר וחסרה החרדה וחוסר המנוחה. ב- BELL האישונים לעיתים תכופות יותר מורחבים.

PHOSפחד גדול ממוות, תשוקה לחברה, התקפי פאניקה שיכולים להיות גרועים יותר בדימדומים, חרדה לאחרים, צמא, דלקת ריאות עם סימפטומים דומים, תשוקה לדגים.

STRAMליקויי חרדה אחרי שוק או בהלה, פחד ממוות, קלסטרופוביה, פחד מחושך, מתעורר מהשינה בבהלה.

OPהתלונות אחרי בהלה, חום, פנים סמוקות, דליריום, תאונות במוח, בכלי הדם.

SULPH. RHUS T, FERR P, ARS, BRY.

.

ויטולקאס

 הסממנים העיקריים

    בתחילת עבודתי השתמשתי ב- ACONITE  רק למצבים דלקתיים אקוטיים, כמו כל אחד אחר בעולם ההומאופתי, בגלל ההנחה המוטעית ש- ACONITE יש לה אינדיקציה אך ורק לאקוטי, במצב הקדחתי. רק מאוחר יותר גיליתי שהרמדי הייתה מאד מועילה למה שניתן לקרוא מצבים כרוניים, במיוחד מצבים כרוניים של בעת או חרדה. מאותם הזמנים השתמשנו בזה במרכז להומאופתיה באתונה לעיתים די תכופות למצבים כרוניים כאלה עם תוצאות מאד טובות.

    למעשה הנמן עשה תצפית דומה כשהוא כתב: "למרות ש- ACONITE, בשל משך הפעולה הקצר שלה, יכולה להראות שהיא מועילה רק במחלות אקוטיות, ואולם היא רמדי מסייעת שאין לוותר עליה אפילו במיחושים הכרוניים העקשניים ביותר, כאשר המערכת זקוקה להפחתה במה שנקרא מתח של כלי הדם".

הפקטור הסיבתי

    ישנן רמדי'ס אשר הפקטור הסיבתי הוא בעל חשיבות עליונה בקביעת האינדיקציה שלהם.

    ACONITE היא אחת מהם.

    המוטיב המרכזי העובר דרך ACONITUM היא עוררות יתר במערכת העצבים וכלי הדם. מערכות אלה יכולות להיות מוטרדות בקלות על ידי מגרים שונים. הציוויליזציה המודרנית מלאה באין סוף מתחים – אכזבות, יגון בשל בדידות, אובדן אהבה, ילד או הורה, פחדים, בהלות, כישלונות בעבודה או מבחנים, חוסר בטחון כלכלי, הרס כלכלי, מתחים ממזג האוויר, מגרים כימיים ותרופתיים, זיהום סביבתי וכד'. – כל אחד מהם, אם הוא חמור מספיק, יכול לגרום לשוק באינדיבידואל. מקרה של ACONITE לא יתפתח מכל המתחים האלה, אלא רק מאחד ספציפי. ACONITE, למשל, ידוע היטב שהוא יוצר מצבים דלקתיים מחשיפה פתאומית לרוחות קרות, יבשות, אך זה הפך ברור שיש מגרה אחד נוסף, כלומר בהלה פתאומית, אשר יכולה גם ליצור מצב של ACONITE.

    כמובן, אין זה הכרחי שתהייה לך היסטוריה של בהלה פתאומית כדי לתת את הרמדי ACONITE, אך, אם סיבה כזאת קיימת במקרה שאתה לומד, אז רמדי זו צריכה להילקח בחשבון מאד ברצינות. שאר הסימפטומתולוגיה, כמובן, תשפיעה על ההחלטה הסופית.

    בזמנו של קנט אינדיבידואלים ACONITE היו באופן טיפוסי חסונים ו- PLETHORIC, והוא תיאר אותם בצורה מלאת חיים ככאלה. המקרים של ACONITE הטיפוסיים היום השתנו במידה רבה. כמובן, חלק מהם עדיין מתאימים לתיאור שלו. הם בדרך כלל סימפטטיים, מלאי חיוניות, ואנשים מוחצנים, ואולם, ואולםלמרות הופעתם החסונה, הם רגישים בצורה יוצאת מן הכלל לשוק מנטאלי.

    אינדיבידואלים  ACONITE לא יפתחו את הסימפטומתולוגיה שלהם כאשר השוק נגרם על ידי הרס כלכלי, בשל כשלון במבחן, בשל רומן אהבים לא מוצלח וכד'. יש להם פגיעות ספציפית למתחים פתאומיים שיכולים ליצור עוררות יתר סימולטני גם של מערכת העצבים וגם של מערכת כלי הדם. במושגים פשוטים יותר אנו יכולים להגיד שמצב של ACONITE יכול להתפתח אם האורגניזם הוא נושא לשוק של "בהלה" או "קיפאון". שוק "מפחיד" באופן ברור משפיע או מעורר את מערכת העצבים תחילה, ולאחר מכן, את מערכת כלי הדם, בעוד בזמן "קיפאון" זוהי מערכת כלי הדם שקודם כל מושפעת, דרך כיווץ כלי הדם, ומערכת העצבים היא השניה המושפעת או מתעוררת.

    מה שהוא חשוב בשני המקרים הוא שהמערכות יכולות בקלות להיות מגורות מדי. פירושו של זה למעשה הוא שהאדם המפתח מצב ACONITE קונסטיטוציוני תחת מתח ספציפי כזה חייב שתהייה בו נטייה מראש מסויימת הטבועה בו לחולשה של המערכות – עצבים וכלי דם המוטבעת בתוך ה- DNA שלו. לא כל אחד העובר טיפוסים דומים של שוק יפתח את אותה סימפטומתולוגיה, ולכן, לא כל אחד יצטרך את אותה הרמדי.

התגובה של ACONITE

     חייבים להבין שכאשר אנו מדברים על קונסטיטוציה ACONITE שנחשפה "לרוחות קרות פתאומיות", אנו מתייחסים לתחושה של היות "מצונן בצורה קיצונית", הוא חש כאילו הוא בא קרוב למוות ומגיב בצורה אלימה. במהופך, אם קונסטיטוציה ACONITE צריכה להתמודד עם אפשרות של מוות, ההתנסות היא של "התנסות מוות צוננת" עבורו. זה מעניין כאן לציין ולהבין את המכניזם המעורר מצב של ACONITUM, את הגיוס הפתאומי של מערכת כלי הדם – כיווץ עז פתאומי או הרחבה – כתוצאה מגירוי חזק.

    החולשה של ACONITE נמצאת בגיוס הקל של מערכות אלה, הנטייה מראש שלהם להתפרצות רועשת. מערכות כלי דם כאלה, כפי שקנט צפה בזה, פוגשים לעיתים תכופות באינדיבידואלים חסונים או PLETHORIC; ואולם, כפי שהזכרתי קודם, חולי ACONITE היום הרבה פחות סביר שיהיה להם חוסן זה. החוסן שלו התפשר עם הסכנות של הציביליזציה המודרנית: מזון גרוע, זיהום סביבתי, שימוש קבוע בסמים כימיים, וכד'. כיוון שה- ACONITE ה- PLETHORIC הופך להיות יותר ויותר נדיר, אנו רואים פחות ופחות מצבים קחדתיים של ACONITE מהסוג הישן, ובמקום אנו צריכים להתמודד יותר ויותר עם השיבושים המנטאליים והרגשיים המאפיינים את הקונסטיטוציה החדשה יותר של ACONITE.

    יותר מזה, אנו יכולים, באופן כללי, לומר שכל פעם שיש חשיפה פתאומית לקור, ובאותו הזמן, תגובה דלקתית אלימה בכל מערכת או איבר, אנו צריכים לחשוב על ACONITE. הרעל הוא קטלני, ההשפעות מיידיות והתוצאות אלימות – כאלה הם המאפיינים של ACONITE.

הפחד מהמוות העומד להתרחש

    התמונה של ACONITE נראית כמתפתחת במיוחד אחרי אירועים אלימים, אירועים שבהם החולה מתנסה בפחד שעומד להתרחש; כזה כמו, כאשר מישהו מאויים על ידי אקדח במהלך שוד.

    תאונות מכוניות ורעידות אדמה הם טיפוסי מתח אחדים שיכולים במיוחד לעורר מצב של ACONITE. רעידת האדמה בשנת 1982 באתונה הוכחה כדוגמה גדולה לתצפית זו. היו הרבה מקרי ACONITE אחרי רעידת אדמה זו שהפחד שלהם הגיע לפרופורציות של פאניקה; פחדים אלה היו מלווים ברעד, חוסר מנוחה ותשישות מציפיה מראש בלתי פוסקת לרעידת אדמה נוספת. ACONITE C30 סיפקה די הקלה לאינדיבידואלים אלה.

    סיטואציות אחרות או טיפוסי מתח אחרים שיכולים לגרום למצב ACONITE הם: לכודים 1בתוך מעלית, נסיעה ברכבת דרך תעלה חשוכה ולפתע מתנסים בהפסקת חשמל (אפילו הציפיה לאירוע כזה יכולה להיות מגרה מספיק). כשמידעים חולה על ניתוח גדול שיכול להסתיים בצורה פטאלית לגביו, לראות את הילד שלך במצב מסוכן ולחוש שהמוות קרוב. סיבה אחרונה זו מודגמת על ידי המקרה המדווח הבא.

    "ילדה קטנה נפגעה בטעות על ידי אקדח. אמה סבלה משוק מנטאלי, חיוורון והתעלפות, במיוחד כאשר ניסתה להתיישב; דאגה גדולה לתוצאה. הוקלה אחרי מנה של ACONITE" – J C MORGAN  MD

    היסוד החשוב בכל הסיטואציות האלה הוא הפחד הפתאומי שהמוות יכול לבוא על אינדיבידואל או על אלה שהוא אוהב בכל רגע. ACONITUM מכילה יסוד זה בחוזקה בסיבתיות שלה. במצבי קדחת אותו הרעיון מתאים למקרה ACONITUM. החום כה רציני, כה פתאומי עד שהחולה משוכנע שהוא לא ישרוד, שהוא עומד למות בקרוב.

    במצב האקוטי, כפי שהוזכר, הפחד הוא זה "שהם לפתע ימותו בכל רגע". במצבים כרוניים הפחד הוא שהמוות מתקרב; זהו פחד שהמוות יתרחש בתוך החודשים הקרובים (עד לשנה בערך). רק לעיתים נדירות ACONITE יצפה מראש מוות ברגע נוכחי, כמו למשל, "אני הולך למות כאשר השעון יכה על שמונה". הם לחלוטין בטוחים שבגלל מצבם הם לא הולכים לחיות זמן רב. הם עושים הכנות למוות, כמו למשל לכתוב צוואה וכד'. אם אתה לא יודע שיסוד זה שייך לפתולוגיה של ACONITE אתה יכול לחשוב שהחולה פשוט זהיר בעשותו הכנות כאלה, אך במקרים כאלה הכוח המניע הוא הפחד ממות, פחד שאינו מוצדק על ידי הפתולוגיה של המקרה. שכנוע זה על מוות ממשמש ובא אין לו שום קשר למציאות ויש לקחת אותו כסימפטום.

המבנה המנטאלי/רגשי

    בואו נסתכל מחדש על ACONITUM כפי שרואים אותה על החולה היום. בגלל שמקרי ACONITE  של היום כה לעיתים נדירות מוצגים עם התגובות הדלקתיות הפיזיות המסורתיות הישנות, זה חשוב בצורה קריטית להבין את המבנה המנטאלי/רגשי הפנימי של הרמדי כך שמהלך האינדיקציה יוכר בקלות רבה יותר.

    השוקים במקרה ACONITE חודרים את כל הגוף והמינד וגורמים לאורגניזם כולו חלחלה, לרעד קיצוני עם חוסר מנוחה עצום, שאינו מוקל על ידי שום שינוי בתנוחה, ועם פחד ממוות מאד מייסר. פוביות, במיוחד מהמוות, הנמשכות במשך שנים יכולים להיות התוצאה. זה יוצר פחד שהמוות יופיע לפתע, כאשר הכי פחות מצפים לו; מצב פובי זה אינו קבוע, אלא בעיקר אחד שמופיע בהתקפים. פחד זה מבוטא בצורה המדוייקת ביותר כ"פחד ממוות המשמש ובא". אנו עדים לתמונה מסוג זה בחולים הסובלים מהפרעות במערכת העצבים פוביים. מזמן לזמן, עם או בלי גירוי כלשהו, מצבים אקוטיים מתפרצים עם האפיונים שהוזכרו קודם.

     בפרווינג ACONITUM יצרה גירוי פתאומי סוער של מערכות כלי הדם והעצבים, גורמים לפחד, חום, סומק, דפיקות לב עזות או קצב לא סדיר ולבסוף קרירות – כחלון, דופק קטן ומוות. סחרחורת ולעיתים חוסר תחושה חד צדדי של הפנים או הגוף יכול להיות התוצאה. חוסר התחושה יכול להיות חמור או להיות דומה למצב של דגדוג; זה יכול להשפיע על כל הגוף. חולי ACONITUM יסבלו מהתקפים אפיזודיים מכל אחד או כל הסימפטומים שהוזכרו קודם; כלומר, הפתולוגיה מקבלת צורה של משבר נפרד אשר נמשך בין כמה חודשים לכמה שעות.

    ההתקפים אינם סדירים, וגם אינם קבועים; הם מופיעים בהתקפים, במשבר אקוטי פתאומי ויכולים להופיע בכל זמן כתוצאה מכל גירוי. הנקודה החשובה ביותר היא שכמעט בכל המקרים אנו רואים פחד עצום ממוות, שלפעמים מגיע לפרופורציות של פאניקה, בנוסף לתחושה שהמוות עומד להתרחש כל רגע. רופא המלווה חולה ACONITUM במשבר יכול לשמוע את החולה אומר "שהוא הגיע מאוחר מדי", שהוא "ימות בקרוב", זה יכול להיות ביטוי אחר של צפיית המוות. הספרים אומרים, "צופה מראש את זמן המוות", ולמרות שלא תמיד זה מתבטא בדיוק במילים אלה, ההערות של החולה יהיו בעלי אותה משמעות. פחד ממות במהלך הריון או בזמן לידה ניתן לפעמים לראות וזה מילת מפתח לרמדי זו. במצבים כרוניים החולה לא יעשה חיזוי כזה ספציפי; יש לו רק רגש מנבא רע כללי שהמוות יגיע במהרה ולפתע. למשל, אישה יכולה לפחד שהיא עומדת למות לפני שהיא תוכל לגדל את ילדיה. זהו ניבוי כמעט קלירוויאנטי; למעשה רמדי זו יש לה התנסות קלירוויאנטית וחלומות קלירוויאנטיים מיוחדים.

התלונות, הנזיפות, היללות.

    חולי ACONITE יש להם נטייה לבכות; הם נאנחים, מתלוננים מרה, עם פחדים, ייאוש ויבבות בקול רם. יש פה כמה דוגמאות:

    יש לו תחושה כאילו משהו בועט בו בליבו ומתעורר פחד מהמם. במצב זה הוא לא רוצה לעשות שום דבר, ואם מכריחים אותו, תהייה לו הנטייה לשבור את הדברים שבהם הוא מתעסק. כל סוג של לחץ חיצוני גורם לו לרושם שהוא עומד לקבל שבץ מוחי או התקף לב.

    בעבר היא אהבה את משפחתה, ילדיה, בעלה וכד', אך כעת היא נמנעת מהם בגלל שהם מעצבנים אותה ואין היא יכולה לשאת שום ניגוד מהם. כל דבר שהבעל עושה הוא מוטעה. היא לא יודעת למה היא מתנהגת כך, אך היא לא יכולה להימנע מזה. היא מנסה לדכא את כעסה, אך היא חשה כזה זעם בתוכה שהיא רוצה להרוג מישהו. למרות שהיא אוהבת את בעלה, היא רוצה להרוג אותו.

גודש היתר

     כאן הוא המקום שבו צריך לציין שחולי ACONITE משתוקקים להיות ראשונים בכל מה שהם עושים; קשה לדכא נטייה זו. אם הם כן מנסים לדכא זאת, גישה יהירה בדרך כלל היא התוצאה. תוצאה דומה – מתאימה כאשר מדכאים הפרשות. הדיכוי של הכעס יכול גם לגרום לתוצאות נוגדות. גם, אם איזו שהיא תשוקה שלהם לא משוככת מיידית, הם מתפרקים לחתיכות. חוסר סבלנות רב אופייני לרמדי זו; הזמן נראה שעובר לאט מדי בזמן שמחכה.

התקפי חרדה

     לתמונה של אינדיבידואל ACONITE  עם פחד עז, דפיקות לב מהירות מאד, או סימפטומים עזים אחרים, אתה יכול לצפות לראות חולה PLETHORIC או מתקשר עז בחדר הראיון, אך אין זה המקרה. כשאין הוא בסיטואציה של משבר, הוא יהיה רגוע ושקט. הוא יראה די נורמלי. אפילו התיאור שלו על המשבר לא יהיה עז מאד. ואולם כאשר המשבר מגיע, העוצמה האלימה, הפאניקה, והפחד עולים לפני השטח בדרגות שלא יאומנו.

    התקפים פתאומיים אלה של חרדה הם בעלי עוצמה כה רבה וכה מהממים שהם באופן נורמלי לא ניתנים לשליטה כלל. הם כמו סערה המופיעה לפתע, סערה אשר משתלטת על הפסיכה ויוצרת מצב נורא של פאניקה – פחד הולם. אך למרות החרדה שלהם חולים אלה עדיין ינסו לשלוט בפחדים שלהם, ואם מאמציהם מצליחים סוג של רעד פנימי מופיע לפעמים, שאינו נראה לאחרים. בסיטואציה זו, אפילו בזמן המשבר, אין זה הכרחי לראותו רץ חסר מנוחה סביב או מסתובב סביב – מספיק לתפוס את המובן של הייסורים והייאוש היוצא מחולים כאלה כדי לתת רמדי זו.

    מצבים כרוניים אלה של ACONITE מאופיינים על ידי בכעס עז ביותר המשובץ עם בהפוגות נורמליות ביותר. זה כאילו ACONITUM אינו יכול להמשיך לקבל התקפים כל הזמן בגלל שההתקפים חזקים מדי, מפחידים מדי את החולה מכדי שיוכל לשרוד השתערות מתמדת.

    מצב החרדה של ACONITUM ניתן לשיקוף על סינדרומים/סימפטומים רבים.

    הנה כמה דוגמאות:

    הבהובים לפני הראייה גורמים לו להיות חרד ברחוב, הוא חושב שהוא כל הזמן מתלוצץ על חשבון העוברים ושבים.

    הוא צריך ללחוץ על ליבו ובאותו זמן לנשום עמוק בגלל שהוא מפחד שליבו יתפוצץ.

    חרדה שלא ניתן לנחמו עליה, יללה עצובה; מיילל וחסר סבלנות.

    החרדה מוקלת באופן ארעי על ידי שתיית מים קרים; ולאחר מכן תופיע אפאתיה; עם זיעה קרה.

    חרדה גוברת, מלווה באפאתיה טוטאלית.

    חרדה שלא מאפשרת לו להישאר במקום אחד. הוא חייב להלך סביב כל הזמן.

    חרדה ויבבנות, עם דקירות עדינות בצד החזה, ואז דפיקות לב בשיא הקיבה, וכאב ראש לוחץ. חרדה שלא ניתן לנחמו עליה ויללות מלאות רחמים עם תלונות ונזיפות בקשר לדברים לא חשובים.

    תלונות חרדות מלאות רחמים, עם פחדים, ייאוש, יללות בקול רם, בכי, ונזיפות מרות.

    הוא לא יכול לסלק את המחשבות החרדות הדאוגות, אפילו בחברה עליזה.

    לפתע, בזמן שהוא יושב או מהלך, תחושה פתאומית של התעלפות וחולשה עזה המשתלטת עליו ויכולה להמשך במשך יום או יומיים.

העצב והאדישות

    ACONITUM יכולה להראות תמונה של אדישות מוחלטת שהיא הרבה פחות ידועה מאשר זו החרדה וחסרת המנוחה. הומאופתים רבים לעולם לא יחשבו על ACONITUM כאשר הם רואים אדם שהוא עצוב מאד או אפאתי ואדיש להכל.

    במצב מיוחד זה של המינד הוא מיילל וגועה בצורה מעוררת רחמים ובוכה בלי סיבה. אין הוא יכול לשאת מוזיקה מכיוון שזה הופך אותו עוד יותר עצוב. הוא משתוקק שישאירו אותו לבד, מתרחק מאנשים אחרים, לא רוצה לדבר ואם מישהו שואל אותו שאלה הוא עונה רק בכן או לא. זה כאילו הוא איבד את כל החיבה שלו לכולם והוא הופך אדיש לקרוביו, חבריו, ואנשים שבדרך כלל הוא אוהב. הוא יושב קבור במחשבותיו. הוא יכול אפילו לחשוב על התאבדות על ידי קפיצה ממקום גבוה או מרכבת.

    מצב זה של המינד מופיע לפעמים אחרי תקופה ארוכה עם התקפי חרדה מאד חמורים. נראה שזוהי צורה של תגובה, כאילו אין הוא יכול לשאת יותר את החרדה מלאת הפאניקה של עצמו ולכן הוא נמלט למצב של אדישות רגשית או מצב רוח התאבדותי.

    כאן חשוב מאד לציין את הקוטביות המופיעה לעיתים די תכופות במקרים של ACONITE. רוב החולים מפחדים מהמוות ומתייסרים בחוסר מנוחה, אך ישנם אחדים שיבטאו את הקיצוניות ההפוכה ולמעשה ישתוקקו למות. לפעמים שני המצבים מתחלפים. ניגוד דומה ניתן לראות בחום. במקרים כאלה במקום חוסר המנוחה והפחד הרגיל המלווים חום גבוה, אנו עדים לאדישות, תשישות וישנוניות או תחושה של טמטום, וחולשה.

    כל הסימפטומים שהוזכרו עד כה לא בהכרח חייבים להראות באינדיבידואל אחד כדי שיהיה צורך לתת לו ACONITUM. יש אנשים שיהיה להם את הפחד מהמוות, סחרחורת, פחד מלהתעלף, ודפיקות לב מהירות; לאחרים יכול להיות רעד, זיעה, חוסר תחושה חד צדדי (כלומר חוסר תחושה של מחצית הפנים) וכד'.

    קבוצה אחרת של חולים יכולים להתנסות בסוג של קשיי נשימה על רקע נפשי בצורה קיצונית, בדומה לזאת של LABELIA אך בצורה יותר עזה, הגורמת להם לנשום עמוקות, בקול רם ובחרדה מאד גדולה. אנו גם יכולים לראות גלי חום המערבים חלקים של הגוף, במיוחד את הראש. יש גם פריחות אלרגיות העולות לפני השטח אחרי גלי החום. זמן ההחמרה באופן כללי הוא במהלך הלילה, במיוחד מחצות ועד 4 לפנות בוקר. יש באופן כללי החמרה משינויי טמפרטורה פתאומיים. מרגע שהמצב הכרוני של ACONITE הופך להיות מבוסס, ההכעסה או המשבר יכול להיות מואץ מהופעה פתאומית של קור יבש, חום יבש, התחממות יתר או חדרים חמים.

 

היסוד הסימפטתי

    חולים אלה מאד סימפטטיים. הם זקוקים לחברה ובדרך כלל הם מוחצנים אך הם לא אוהבים ניחומים. הם מבטאים את רגשותיהם בקלות. היסוד הסימפטטי מוביל למצב של חרדה לאחרים. הם מאד דואגים לקרוביהם וחבריהם, והם מגיבים בצורה מוגזמת כאשר משהו קורה למישהו שלו הם דואגים. הם מתפרצים רגשית כשהם שומעים חדשות על משהו רע שקרה לחבריהם. התגובה היא מחוץ לפרופורציה לחשיבות האירוע. בגלל יסוד זה, חולים ACONITUM לא אוהבים לשמוע חדשות רעות. אתה לא צריך להיות מוטעה לתת ACONITUM פשוט מכיוון שלחולה יש סימפטום כזה. התמונה כולה חייבת להראות כדי להצדיק את המרשם של רמדי זו – המשבר העז עם הפאניקה, הפחד ממוות, דפיקות לב מהירות, הזעה וכד'.

    לתת מרשם אך ורק על סמך סימפטום כמו "חרדה לאחרים" הוא דוגמה למרשם "חד ממדי" שהוא לא רק מוליך שולל אלא גם שגוי. אפילו אם רק סימפטום אחד קיים שלפיו אתה יכול לתת מרשם, חייבים לראות אותו בתפיסה תלת ממדית אם רוצים שתהייה איזו שהיא תקווה להצלחה במרשם לפי מילות מפתח. לאסוף רושם של מה פירושו מרשם לפי שלושה ממדים תנו לנו לקחת בחשבון את הדיאגנוזה המבדילה של סימפטום אחד – חרדה לאחרים – והרמדי'ס המתאימות.

    הסימפתיה של ACONITUM היא תגובתית. היא מורכבת מהתפוצצות או התפרצות רגשית; כזו כמו "אוי, אלוהים! מה נעשה!" תגובה כזאת מתעוררת במיוחד כאשר החולה מתמודד לפתע עם בעייה בריאותית רצינית, או, אפילו יותר גרוע, תאונה הקשורה לאחד מהקרובים לו. ACONITUM במיוחד פוחד מתאונות ובעקבות כך מגיב ביתר כאשר הוא שומע על אחד. החרדה לאחרים עזה מאד וחסרת פרופורציה למציאות של הסיטואציה. סטואיות אינה מתאימה ל- ACONITUM; התגובות שלו הן מיידיות ומוגזמות.

    SULPHUR לא יראה חרדה כזו. הוא ידאג רק בסיטואציה מיוחדת. SULPHUR חרד לילדיו. רק לעיתים נדירות הוא דואג למישהו אחר, בהיותו במהותו מרוכז בעצמו. אם ילדו מאחר לבוא הביתה, הוא מתחיל לדאוג. הוא לא יהיה מסוגל לישון, יהלך הלוך וחזור בעודו מדמיין שלילדו הייתה תאונה או איזה משהו אחר. כאשר בתו או בנו נוהג אל תוך מגרש החנייה, כל דאגתו מתנדפת והוא חוזר לישון.

    PHOSPHORUS יהיה לו סוג שונה לחלוטין של חרדה. הוא מראה חיבה רבה ודאגה רבה לכולם, אפילו מקרים מלאחרונה. הוא הופך דאוג במיוחד ומלא תשומת לב אם הוא פוחד לבעיות בריאות שלהם. המעורבות שלו אמיתית, הסימפתיה להם גדולה. PHOSPHORUS אינו מציג דאגה דמיונית כפי שעושה SULPHUR; הוא סובל רק כאשר למעשה צריך להתמודד עם סיטואציה שבה אדם אחר סובל, ואז הוא מזדהה עמוקות.

    אם PHOSPHORUS צריכה לקום בלילה ולראות באם תינוקה הקטן נושם, או אם הוא חי. חולה PHOS המוגבל לבית חולים לא יוכל לשאת את הכאב של חבריו לחדר; הוא כל הזמן יבקש את האחות לעשות משהו כדי להקל על כאביהם. אותו הדבר נכון לגבי CAUSTICUM, בשל הסימפתיה הקיצונית שלו לגבי כאב של אחרים שיש לשני רמדי'ס אלה.

    ARSENICUM גם חרד לאחרים. במקרה זה זוהי חרדה פנימית. נושא החרדה שלו הוא זה לאלה שהם קרובים אליו – אבא, אימא, אח וכד'. אנשים אלה מספקים לו תחושה של ביטחון, וכך, הוא עצמו חש מאויים כאשר הם לא חשים בטוב. זוהי חרדה מתוך מוטיבציה עצמית כשהוא חרד לאחרים; הוא רוצה שהם יהיו בסדר כך שהם יוכלו לעזור לו.

    BARYTA CARBONICA חש דאגה מתוקה לאנשים המטפלים בו. היא מאד דואגת שמשהו יקרה להם למרות שהיא חשה לחלוטין לא מתאימה לעשות משהו בקשר לסיטואציה. BARYTA CARBONICA תציג דאגה סימפתטית שקטה שאחרים יכולים לחוש בה, אך מתחת לזה יש אימה שמשהו יכול לקרות לאינדיבידואלים הדואגים להם או מגינים עליהם. זוהי דאגה אמיתי אך אחת המתעוררת מתחושה של חוסר ביטחון, נחיתות וחוסר אונים. הם מפחדים שהם יישארו ללא הגנה כלל, לא מסוגלים להגן על עצמם ממשהו שעומד לקרות למגן שלהם. הם מתנגדים אפילו לחשוב על אפשרות שכזו.

    CAUSTICUM יש לו חרדה יותר כללית או יותר מכך רחמים לאחרים, שהם כה גדולים שהוא סובל כאשר הוא שומע או אפילו קורא שאחרים סובלים, או נמצאים תחת איזה סוג של דיכוי על ידי סמכויות או אי צדק. זה מספיק עבורו לקרוא עיתון או לראות בטלוויזיה אנשים אלה, אפילו במדינה זרה, שהם רעבים לאוכל והוא מושפע כה עמוקות שעליו לבכות והוא הופך מרוגש מאד.

הפחד ממקומות סגורים

     ACONITUM גם יוצר קלאוסטרופוביה; זה יכול להתעורר בקהל, ברכבת, מטוס או אוטובוס. אם מזג האוויר הוא כהה או מעונן, הפחד ממקומות סגורים יוחמר ולבסוף יכול להסתיים בהתקף פאניקה. פחד מהחושך, פחד ממחנק, ובמיוחד, פחד מהמונים אופייניים לרמדי זו. חולי ACONITUM לא ישתתפו בהפגנה שיכריח שהם יצטרכו להיות בקרבה רבה למספר גדול של אנשים. מקרה אופייני שראיתי פעם מדגים את העוצמה האפשרית של הקלסטרופוביה והפחד מהמונים. הקלסטרופוביה הייתה כה עזה שאפילו שש או שבע אנשים בחדר יחד עם חולה זו היו גורמים לחולה זו לעזוב את החדר. בעקבות זה, היא לא יכלה להזמין את כל קרוביה לביתה באותו היום.

    בתיאטרון הם יכולים לשבת בחלק האחורי כך שהיציאה לגביהם תהייה קלה יותר במקרה שמתעורר מקרה חירום. זהו גם פחד ממחנק, במיוחד במקומות חמים, סגורים וכאשר הם נתפסים בפקק תנועה, שבו הפאניקה יכולה להשתלט עליהם דבר שיגרום להם לעזוב את הרכב שלהם ולעבור לרכבת. לפעמים, וזה די מעניין, אתה יכול לפגוש את הסיטואציה ההפוכה לחלוטין – פחד ממקומות פתוחים. הם לא יכולים לנהוג בכביש הפתוח, אך לא יהיה להם קושי לנהוג בתוך העיר. הם משותקים מפחד ברגע שהם נכנסים לכביש הפתוח. אך הם יכולים גם לפחד לצאת מבתיהם ולחצות כביש.

פחד מהחשכה

    חולים אלה לעיתים לא יכולים לישון בחושך מוחלט. החשכה מחמירה, יוצרת תחושה של מחנק; יש גם פחד מפני רוחות רפאים. הם לא יעברו דרך מנהרות (מקום חשוך וסגור) גם לא ירצו לעלות במעלית מפחד שתהיה הפסקת חשמל, דבר שישאיר אותם לכודים "במקום סגור וחשוך" שבו הם עלולים להיחנק; הם במקום זה יעלו ברגל במעלה חמש קומות מאשר להיכנס אל תוך מעלית. אותו הפחד מונע מהם מלעלות למטוס. פחד מתאונות יכול להיות כה בולט באינדיבידואלים ACONITUM עד שהם יסרבו לנהוג ברכב לבד; הם צריכים מישהו שילווה אותם.

הפחד ממחלות

    יש להם גם פחד ממחלות, ממחלה הממשמשת ובאה, שבץ מוחי ומחלות לב – פחד שליבם יעמוד מלדפוק ושהם יפלו מתים או שליבם יתפוצץ. נראה כאילו פחדים אלה בדרך כלל רדומים, אך מהגירוי הקל ביותר הם עולים על פני השטח בעוצמה די ניכרת. כל סימפטומתולוגיה כזו העולה לפני השטח די בקלות בערים המודרניות שלנו עם האגרסיביות הלא אנושית והאלימות שלנו; בעקבות כך רמדי זו תידרש לעיתים יותר ויותר תכופות.

   חלק ממקרי ה- ACONITUM בעלי דמיון רב ל- LACHESIS בשל התמונה של ההחמרה ההלילית; אחרי שהוא נכנס למיטה וישן במשך עשר עד חמש עשרה דקות, הם לפתע מתעוררים בפחד עז וקופצים מתוך פאניקה. ההבדל הוא שב- LACHESIS הפחד אינו פחד ממוות; זה בעיקר פחד ממחנק מכיוון שאין הם יכולים לנשום. זה נובע משיתוק רגעי של עצב הוגוס כשהם נרדמו. ACONITUM יש לו פחד ממוות המתרחש עשר או חמש עשרה דקות אחרי שהוא נרדם. שים לב במיוחד להבדלים אלה מכיוון שקל מאד להתבלבל בין הרמדי'ס האלה עם הסימפטומתולוגיה הדומה.

    ב- ACONITUM הפחדים התת מודעים עולים לפני השטח כשהשינה מסירה את השליטה של המינד ההגיוני. ל- ACONITYM יש מינד תת מודע הטעון בפחדים. פחדים אלה עולים לפני השטח בפתאומיות בעוצמה כה עזה שהאדם קופץ במיטה "בפאניקה", רועד וחרד, חש שהוא עומד למות. הסבר אחר אפשרי לסימפטום זה הוא שמכיוון של- ACONITUM יש החמרה מחום, המצב של הפאניקה מתעורר כשהאדם הופך חם במיטה. לפעמים פחדים אלה יופיעו כסיוטים – סיוטים נוראיים – במקום הסימפטום שרק תואר. מצב נוסף שניתן להיתקל בו ב- ACONITUM הוא מצב של שיתוק בזמן התעוררות (PHOSPHORUS, LACHESIS, SULPHUR, MEDORRHINUM); הם לא מסוגלים להניע את גפיהם ובעקבות כך הם הופכים מלאי פאניקה בצורה קיצונית.

פחד מרעידות אדמה

    ACONITUM היא רמדי המושפעת ביותר מרעידות אדמה, וזהו דבר מאד מעניין ומתאים שהמצב הפנימי של ACONITUM הוא כמו זה של רעידת אדמה. מערכת מחזור הדם הפנימית נמצאת במהומה כזאת שזה כאילו מתרחשת רעידת אדמה בתוך הגוף. לפעמים התחושה של רעידת האדמה הפנימית היא כה עזה שחולים אלה יכולים להתעורר מהשינה ולחוש שיש ממש רעידת אדמה ממשית המתרחשת ושהתיקרה יכולה ליפול עליהם. יש תכונה רבה מאד בפנים חולים אלה; זה יכול להיות כה עז בחולים ACONITE כרוניים שזה הופך מפחיד לגבי הרופא המתבונן.

הפחד מהדמדומים

    ראיתי מקרים של ACONITUM שסבלו ממצב של ייסורים כל ערב בשעת הדמדומים. הם היו מתנסים בפחד עז והיו מתייפחים בעוצמה כה רבה שהקולות היו דומים לנביחות של כלב. במקרה אחד שבו נתקלתי זה היה כה מפחיד עד שהיא לא הייתה מסוגלת לבטא אף אחד מבין התחושות שלה במהלך המשבר בגלל החרדה שלה; היא רק יכלה להתייפח והיא התייפחה בקול כה רם שניתן היה לשמוע אותה בדירה של השכנים. משבר אחד כזה היו עדים לו כשהתרחש בזמן לקיחת המקרה; הייתה זו התנסות מפחידה. אחד מבין זמני ההחמרה של חולי ACONITUM הוא הדמדומים וההחמרה יכולה להמשך עד לחצות.

 

המבוכה

    חולה ה- ACONITUM יתלונן שרעיונות רודפים אותו, ושהוא לא יכול להיפטר מהם. המינד שלו מאד פעיל, אך הוא יגיד שתשומת הלב שלו מוסחת בזמן קריאה, ונראה שהמחשבות נפסקות. הוא לא יכול לסיים רעיון כתוב למחצה בלי מאמץ רב. בניסיון לחשוב על דבר אחד, אחר מתפרץ, מלווה באחר וכך הלאה. יכולה להיות תחושה של טמטום בתוך הראש, כאילו ניצב שם לוח לפני המצח; או שהוא יכול להגיד שהוא לא יכול לחשוב, שנראה כאילו רעיונות מופיעים מהקיבה. חולים כאלה סובלים מהפחתה בכוח האינטלקטואלי, ואינם יכולים לבצע אפילו עבודה מנטאלית קלה. הם גם יכולים לסבול מחולשה בזיכרון. הם יכולים לחוש שמה שהם רק עשו זה חלום, והם בקושי יכולים להיזכר מה זה היה. חוסר היכולת להמשיך במשך זמן ממושך דבר אחד יכול להיות מלווה בחוסר סבלנות; החולה משליך עצמו הצידה, כל הזמן משנה תנוחה, אינו מסוגל לחשוב או לבצע אפילו את העבודה המנטאלית הקלה ביותר, עם הסחת דעת לא רגילה ברעיונות.

המצבים המתחלפים

    מצב הרוח של ACONITUM יכול להשתנות בין צחוק לבכי; בזמן אחד הוא שמח, באחר הוא עגמומי; הוא יכול להיות מרוגש, או לשבת קבור במחשבות, לפעמים הוא נראה בוכה, ולפעמים הוא שר. כעת הוא מודע לחלוטין, וכעת הוא מטורף לחלוטין. יכולים להיות התקפים מתחלפים של סימפטומים מוסריים הפוכים. החולה לפעמים מטיל בספק את ההחלמה שלו, בעוד שבזמנים אחרים הוא מלא תקווה.

הדליריום

    ב- ACONITE הדליריום מאופיין בדאגה, פחד, כעס ולפעמים חוסר הכרה. במצב זה חולה ה- ACONITE יכול לבכות, עם מבט בוהה, עם תנועות עוויתיות, עם חום עז בפנים, אישונים מורחבים או עוויתיים, מדבר בדרך ילדותית, שטותית, ועליז בצורה מוחצנת או מדבר על המוות. בלילה הוא מדבר בטירוף, יוצא מהמיטה ויכול לדמיין שהוא רועה כבשים. הוא יכול להיות שוחר ריב ומדון, עם דליריום משתנה כל הזמן, מדמיין שמחשבותיו באים מהבטן או שחלקים מגופו עבים בצורה לא נורמלית. יש את התחושה שמה שנעשה בדיוק עכשיו היה חלום. אי שפיות ודליריום של מאניה הם הדברים שיבואו לאחר מכן. במהלך העוויתות יש אובדן הכרה. החולה בדליריום שוכב במצב של טשטוש, עם עיניים סגורות כאשר שרירי הפנים מקפצצים, בעוד הפה הדוק, בלי יכולת לדבר. מצבים של קומה יכולים להימצא גם ב- ACONITE.

העצבנות

    האינדיבידואל ACONITE  יכולה להיות לו נטייה להיות כעוס, להיות שואף לדין ומדון, סר וזעף, ובכייני ומשתוקק להיות לבד. היא נוזפת, לוקחת כל בדיחה בחלק הגרוע שלה, היא רתחנית ונרגזת, ונוטה להיות עצבנית בשל עניינים פעוטים. במצב זה היא נמנית מאנשים, לא רוצה לדבר ועונה בצורה לקונית בכן או לא. היא לא חשה חיבה לאף אחד, היא זועפת, הופכת להיות שונאת אנוש, נרגזת ובעלת מצב רוח די מרושע. אינדיבידואל כזה יכול גם לפחד מבני אדם.

    הקול החלש ביות אינו סבל, והעצבנות יכולה להיות מלווה ברגישות יתר לאור ולמגע. למשל, במקרים של דלקת אוזניים, החולה לא רוצה שיגעו בו. הוא צורח מכאב מהמגע הקל ביותר. במקרים של דיכאון החולה לא ירצה שיגעו או יסירו ממנו את הכיסויים.

    זה ברור שמצבי ACONITUM יכולים לכלול טווח רחב של סימפטומתולוגיה. הסימפטומים יכולים להיות שונים ולהיות מדפיקות לב מתונות יחסית, חוסר תחושה, דגדוג וכד', ועד לפחדים, פוביות, פאניקה עצומה ולבוסף, קור תשישות קיצונית והתמוטטות עם כחלון וקרירות של כל הגוף.

התינוק והילד ACONITE

    כמה תצפיות בקשר לילדים ACONITE יכולים להיות מועילים. הם יכולים להיות נושא לכעס פתאומי, התקף של זעם והרטבות לילה; זה מתרחש אם אחד או שני ההורים מתנהגים בצורה אגרסיבית או אם הילד נבהל.

    ACONITUM יכול לעזור בעוויתות אחרי שוק עצבי פתאומי או בעוויתות של ילדים שבוקעות להם השיניים עם זעזועים וקפצוצים של שרירים יחידים, חום גבוה, עור חם ויבש; הילד כוסס את אגרופיו, צורח ובוכה באלימות, עם קפצוצים עוויתיים של שרירי הפנים.

    משתמשים ברמדי לעיתים בתינוקות רכים שרק נולדו בגלל ASPHYXIA – מחנק, סימפטומים של שבץ, חוסר נשימה עם חום, סגלגלות, ובלי פולס; צהבת; דלקת העין; הקאת דם, עם צואה דמית; עיכוב השתן מהשוק של הלידה או קור פתאומי של הסביבה החיצונית החדשה. כשהוא סובל ממחושים כואבים, ילד ACONITUM יחוש את הכאב כה בחוזקה שהם נוטים להגן על החלק הכואב כל כך בידיהם. במהלך דלקת בשלפוחית השתן למשל הילדים מגיעים עם ידיהם לאברי מינם ובוכים. כל הגוף רגיש למגע; הילד לא ירשה לעצמו לזוז; הוא בוכה ומקטר.

    זה חשוב לסטודנט להומאופתיה להבין שמקרה הזקוק ל- ACONITUM יירפא בדרך מרשימה רק על ידי רמדי זו בלבד; אין רמדי אחרת היכולה להחליף את מקומה, ולא חשוב אם המקרה הוא אקוטי או כרוני. אל תהסס לרשום רמדו זו אם הסימפטומים מסכימים בכל מקרה ולא חשוב עד כמה רצינית הפתולוגיה יכולה להראות. אני חוזר, המידע שניתן על ידי המסטרים הזקנים שלנו על ACONITUM גורם לכך שיש אינדיקציה לרמדי זו רק בתחילת השלבים של המצבים האקוטיים וזה דבר שגורם להטעיה מוחלטת.

 

מערכות

    כמה הערות כלליות: זה חשוב להבין את הרמדי'ס בפעולתן הכללית על האורגניזם האנושי וליישם הבנה זו למחלות בהן מטפלים. אתה צריך להימנע מהמלכודת של להיתקע בפרטים קטנים ובמקום זה נסה לתפוס את הדמות הכללית של החולה, ואז רשום מרשם בהתאם. הסטודנט להומאופתיה צריך להיות בטוח שהוא יודע טווח רחב של רמדי'ס הומאופתיות לפני שינסה לעשות דיאגנוזה מבדילה; אחרת הוא ינטה לראות בכל החולים שלו את האפיונים של

GENERALITIES

   חוסר מנוחה פיזי ומנטאלי.

    רוב הסימפטומים מלווים ברעד ובחרדה.

    עוררות עצבית.

    רעד ונטייה לדפיקות לב.

    תהייה אינדיקציה ל- ACONITE במקרים של אפילפסיה ועוויתות כשאתה רואה את התמונה הבאה: קינה בקול רם; הגוף נוקשה וכפוף אחורנית; האגרופים לפותים סביב הצוואר; חורק בשיניים; העיניים משוכות מעלה בצורה עוויתית מתחת לעפעפיים; הגפיים מעוותים בשל כיווץ השרירים; זעזועים ברגל שמאל או זרוע, תוך חריקת שיניים; במצב של קומה; נאנח, חסר מנוחה.

    עוויתות בכל הגוף ההופכים חמורים יותר לקראת הצהריים.

    שקיעה פתאומית וגדולה בכוח.

    חולשה שרירית גדולה, עייפות, תשישות, כמעט לא מסוגל לעמוד כלל.

    תחושה כאילו הוא מאד רדום, נרפה ולא מסוגל לקום מהמיטה; חייב להפסיק כל עבודה; תחושה במערכת שהיא תשושה עם תחושה פנימית של חום.

    הוא מאבד את יכולתו לעמוד, חייב להתיישב.

    חוסר תחושה, מדגדג יותר בצד שמאל.

    חוסר תחושה ודגדוג בכל הגוף.

     התעלפות בניסיון להתיישב.

    הכאב בלתי נסבל; יותר כך בלילה.

    דקירות במצח, גב, צידי הלחי, גב הידיים וחלקים אחרים, כאילו הוא עמד על המקום המבודד של מכונה חשמלית, ומישהו לקח ממנו את הניצוצות.

    עקצוץ מאד עדין, או כאבים דוקרים בוערים בחלקים רבים, כאילו הם מיושבים בתוך העור, לפעמים משולבים עם תחושה של כבדות, חוסר תחושה, או נפיחות.

    כאבים קורעים, חותכים, נודדים.

    שורף בכל הממברנות הריריות.

    כאבים עצביים עם גודש, מאוויר יבש קר או מזיעה שדוכאה.

    הכאבים בלתי נסבלים במידה כזאת עד שהם גורמים לו להשתגע.

     כאילו חבול או הוכה בחלקים שונים.

    יש לו אך השפעה קטנה מאד על כדוריות הדם המשובשות, ולפיכך יש לרמדי זו השפעה טובה לעיתים נדירות במצבים הדומים לטיפוס.

    פועלת יותר על המערכת העורקית.

    גודש יתר של כדוריות דם אדומות; פעילה בגודש קפילרי (בשל פעילות יתר של ממברנות מלאות סרום).

    גודש מקומי ודלקות.

    דלקות עצב, עם תחושת דגדוג.

    תלונות במפרקים: כאבים יורים, התכווצויות, קולות ורעשים, אובדן כוח; מושך במפרקים ובקרום של הגידים.

    ראומטיזם אקוטי, חום רב, חוסר מנוחה וחרדה, נפיחות של המפרקים שהם אדומים וחמים או חיוורים; עובר ממקום אחד לשני; במיוחד אם זה נגרם בשל דיכוי זעה פתאומי או על ידי אוויר יבש וקר או רוח.

    התקררויות שכיחות עם חום גבוה ממש בהתחלה.

    ראומטיזם של השרירים עם חום גבוה.

    דפיקות לב וחרדה, ועליה בחום הגוף, במיוחד בפנים.

    דפיקות לב עם חרדה גדולה, עם לחץ על הנשימה וחולשה גדולה בגפיים; זה עולה משם לתוך הראש, והיא חשה כאילו המחשבה מתערפלת מעליית אדמומית בפנים.

    פצעים מאד כואבים ורגישים אחרי ניתוח; חום.

    שוק מפציעה או ניתוח.

    מחלות ילדים; עם חום גבוה.

    הוראות נגדיות בחום אשר גורם לפריחות, אלא אם כן יש שם היטלטלות מלאת ייסורים עם עור יבש.

    נטייה לגודש עד שבץ, גודש יתר של כדוריות הדם האדומות.

    רגישות לאוויר רענן.

    כל הסימפטומים של התקררות.

    דרגה לא רגילה של רגישות לרוח הפרצים הקלה ביותר של אוויר קר.

    מנפילה או הלם; הפנים חיוורות או אדומות, אך אין טמטום.

     שבץ או גודש של שבץ.

    תחושה של עמימות בראש, טמטום.

    עמום, טיפש; לחץ כלפי חוץ, המוחמר מהתיישבות; עם חרדה ופחד ממוות.

    התחלפות בין טמטום וחוסר מנוחה, עם דליריום קל, מתחיל מאיזה סוג של בהלה, הדופק תכוף.

    תחושת טמטום, עם רגליים קרות.

 החמרות והטבות:

    חרדה חסרת מנוחה, לא מוצא מנוח בשום תנוחה.

    גרוע יותר מקור יבש או מכך שהתחמם מדי. מחמיר מתנועה, כמו BRYONIA, אם ב- ACONITUM חוסר המנוחה בדרך כלל שולט ומכריח את החולה לנוע למרות העובדה שהתנועה מחמירה את מצבו.

    הטבה באוויר פתוח; מחמיר משכיבה על הצד המושפע, ממוזיקה, מעשן טבק.

    מחמיר בדמדומים ובשעות שלאחר 11 או 12 בחצות, וגם החמרה מ- 10 בערב ועד 4 לפנות בוקר. גרוע יותר אחרי בהלה.

    מחמיר ממגע, במיוחד חום שבו כל הגוף כואב. לחולה יש סלידה מכך שיגעו בו ומוחמר ממגע בשל הכאב.

    יש הקלה ממשית מכל סוג של הפרשה; כמו למשל הקאה, שלשול, זיעה, זרימה חופשית של הווסת, זיבה לבנה וכד'.

סחרחורת

     סחרחורת אחרי בהלה; מגודש, כמו בשמש; כשמתכופף; מתנדנד לימין, כאילו שתוי, עם בחילה, דבר המחמיר מהתרוממות מישיבה, מוטב בעודו הולך, אינו קיים בזמן ישיבה; שחור לפני העיניים כשמנער את הראש; עם דימום מהאף; מדיכוי פתאומי של הווסת מקור.

    כשמתרומם מעמדת שכיבה, הפנים האדומות הופכות חיוורות כפני מת, או הוא הופך מסוחרר ונופל, הוא מפחד להתרומם שוב; לעיתים זה מלווה בבחילה, העלמות הראייה או חוסר הכרה.

    סחרחורת, כאב ראש, בחילה, ניסיונות להקיא, קרירות.

    הופך לפתע אדום ונופל חסר הכרה.

ראש

    בראש יכולה להיות תחושה מייסרת – כאבי ראש מייסרים וסחרחורת.

    הראש מלפנים כאילו מסמרו אותו, כאשר הוא בחדר חם.

    גודש, חרדה, הפנים חמות ואדומות, או חיוורות; עורקי הראש הולים חזק, הדופק מלא, חזק או קטן ומהיר; מוחמר לקראת הערב.

    יש לעיתים גודש ומלאות בראש, לעיתים זה מלווה בתחושה של חום עז ותחושה כאילו הראש מוגדל.

    הולם ברקות.

    כאב ראש ורעמים באוזניים.

    תחושה ששורף ללא הפסק במצח.

    לעיתים פוגשים תחושה של רתיחה בתוך הראש מאד אופיינית.

    תחושה של התעלפות, סחרחורת וחיוורון כשמנסה להתיישב במיטה פוגשים ברמדי זו.

    כאבי הראש יכולים להתרחש אחרי בהלה או אחרי חשיפה לרוחות קרות, ויבשות.

    תחושה כאילו סוחטים אותו במצח ובשורש האף, היא חשה כאילו היא עומדת לאבד את הגיונה; החמרה בזמן הליכה באוויר הפתוח.

    כאב לוחץ יורה במצח.

    כאב לוחץ, מטמטם, כאילו מכיב פנימי, לפעמים מונע אותו מלדבר.

    רציני

    הולם בצד הימני של המצח.

    מכת שמש; במיוחד משינה תחת קרני השמש.

    כאב ראש, כאילו המוח זז או הורם; מוחמר בזמן תנועה, שתייה, דיבור או אור שמש.

    כאב הראש לרוב ממוקמים בעורף ובמצח.

    הם בדרך כלל מלווים בסוג מסויים של פחד מפני המוות.

    חוסר תחושה חד צדדי בפנים הוא שכיח.

    הראש חם בצורה קיצונית.

    מכופף את הראש אחורה רחוק.

    כל הזמן מניע את הראש מצד לצד.

    תחושה כאילו השער עומד בקצותיו.

    אם הוא מרים את ראשו, הוא מקיא ליחה או את מה שהוא שתה.

    כל הזמן שם את ידו על ראשו.

    זיעה קרה על המצח.

    ACONITUM כנראה תהייה לה אינדיקציה במקרים החמורים של דלקת קרום המוח ודלקת המוח וניתן לשפוט זאת על ידי הפחד העצום, תחושה מתפרצת ומייסרת הנשארת בתוך פנים הראש, החום הגבוה, וכאבי הראש החמורים.

עיניים

    הראייה כאילו דרך וילון; קושי להבדיל בין פנים; חרדה וסחרחורת.

    מראה חרד שניתן להבחין בעיניים.

    עיניים בוהות, זגוגיות.

    עיניים מעוותות.

    העיניים חמות בקיצוניות ויבשות; הלחמית של העפעפיים מאד אדומה, כל הזמן מעפעפף וסוגר את העפעפיים, בקושי יכול להכריח אותם להיפתח; דבר זמני.

    הקלה ממים קרים; עייפות של העין בשל עיניים בוהות.

    דלקת הלחמית חמורה יכולה להתרחש בשל חשיפה לרוחות קרות, יבשות.

    העיניים והעפעפיים מדולקים של ACONITUM יכולים ליצור הפרשה שופעת. בעת אור מאור השמש.

    משתוקק לאור.

    האישונים מכווצים, ואחר כך מורחבים.

    אישונים מורחבים (מיידית).

    תחושה כאילו גלגלי העין מוגדלים, כאילו הן מנסות לצאת מתוך השקעים שלהן.

    העיניים אדומות.

    העיניים אדומות, מדולקות, כלי הדם בצבע אדום עמוק; כאבים שורפים, לוחצים, יורים.

    העיניים עמומות, מוקפות בטבעות כחולות.

    כאבים דוקרים וקורעים סביב העיניים; החמרה בלילה.

    החצי העליון של גלגל העין כואב כאשר מזיזים אותו; תחושה כאילו מנסים לכפות עליו לצאת מתוך מסלולו (הטבה מהתכופפות).

    דימוע רב עם כאבים עזים; הדמעות זורמות, עם או בלי דלקת מקומית.

    דלקת כואבת מאד.

    הוכח ש- ACONITUM די מועילה ופציעות של העיניים, במיוחד כאשר יש דלקת חמורה פתאומית בגלל גוף זר הפוצע את לובן העין.

    החמרה אקוטית של עפעפיים מגורענות ותבלול בקרנית, יחד עם יתר דם מקומי קיצוני, חום ויובש במיוחד אם זה נגרם על ידי התחממות יתר בשל פעילות אלימה, או על ידי חשיפה לאוויר יבש, קר.

    בשלבים מוקדמים יותר של דלקות אקוטיות אלימות של המבנים העמוקים של הגלגל, כאשר הוא הופך רגיש למגע ויש תחושה כאילו הם בולטים החוצה; לעיתים נדירות אחרי פליטה.

    עיוורון פתאומי המתעורר מחשיפה פתאומית למזג אוויר קר או חם בצורה קיצונית או ממראה מבהיל שהוא ראה.

    דלקת עיניים של ילודים; בהתחלה.

    תחושה של עפעפיים יבשות, שורפות ורגישות למגע אוויר.

    עפעפיים קשות, נפוחות, אדומות, עם תחושה כאילו הן מתוחות; החמרה בבוקר.

אוזניים

    סולד מרעשים, הם מבהילים אותו; הם בלתי נסבלים.

    המוזיקה עוברת דרך כל גף; גורמת לה להיות עצובה.

    שואג בתוך האוזניים; מהמהם; מצלצל.

    אוזן שמאל חרשת, עם זמזום בכל הראש.

    כאב קורע (אוזן שמאל); כאבים באוזן ימין.

    דוקר באוזן; המבוא אדום ומוצר.

    האוזן החיצונית חמה ואדומה; נפוחה, מאד כואבת ורגישה, רעש בלתי נסבל.

אף

    תחושה של ריח מאד אקוטי, במיוחד לריחות לא נעימים.

    רגישות גדולה של עצב הריח; ריחות רעים בעלי השפעה גדולה.

    התכווצות מייסרת או לחץ על שורש האף.

    דימום מהאף; הדם אדום מבריק.

    דימום מהאף וכאב ראש.

    נזלת: יבשנה עם כאב ראש, שאגות באוזניים, חום, צמא, חוסר שינה, הנגרמים על ידי רוחות קרות, יבשות; מופעל יחד עם כאב ראש; הטבה באוויר הפתוח, החמרה מדיבור; התעטשויות תכופות, בשטף; טפטוף של מים צלולים, חמים; שוטף בזרם בבקרים; האף הפנימי אדום, נפוח, מפריע לנשימה.

    הממברנות הריריות יבשות, האף סתום; יבש או עם נזלת מימית מועטת.

    כאב בולט בבסיס האף.

פנים

    הבעה חרדה; מבוהלת.

    הפנים בדרך כלל חמות ויבשות בזמן חום.

    באף יכול להיות חום עז עם תחושה שורפת כמו אש בנחיריים בזמן דלקת נזלתית.

    סומק בפנים עם תחושה של הגדלת הפנים אופיינית לרמדי זו.

     הפנים חיוורות, עם חוסר מנוחה והבעה חרדה;

    לחיים אדומות עם פחד ממוות.

    הפנים, אדומות כששוכב, הופכות לחיוורות כמו פני מת כאשר מתיישב.

    בין ההתקפים, הפנים חיוורים; פה ושם יש גלי חום.

    הפנים וכל הגוף חיוורים.

    הפנים אדום כהה, השפתיים כחולות.

    אדמומית של הלחי עם חיוורון של השני.

    חוסר תחושה בצד אחד של הפנים.

    כאבים עצביים של העצב TRIGEMINUS, בצד שמאל; הפנים אדומות וחמות; חוסר מנוחה, ייסורים; מתגלגל סביב, צורח.

    ראומטיזם של פנים ושיניים.

    כאב מטפס בלחיים.

    תחושה כאילו הלחיים נפוחות פי שניים מגודלן הרגיל.

    יכולה להיות זיעת פנים המתרחשת רק על הצד שעליו שוכבים.

    שפתיים: כחולות, יבשות, שחורות, קלופות, נפוחות, מדולקות.

    תחושה ששורף וחוסר תחושה של השפתיים והפה; חום ודגדוג.

    הפה משוך לצד אחד (ימין).

    השפתיים בצד שמאל חסרות תנועה, בזמן נשימה.

    עווית בשרירי הלסת.

    כל הזמן מזיז את הלסת התחתונה, כמו בזמן לעיסה.

    ACONITUM היא הרמדי הראשונה לשיתוק הפנים אחרי חשיפה לרוח קרה, יבשה, במיוחד כשזה מלווה בחוסר תחושה או דגדוג.

פה

    חורק בשיניו.

    עווית בשרירי הלסת.

    כאבי שיניים: אפילו שיניים שלמות; עם הולם בצד אחד של הפנים, אדמומית חזקה בלחי אחת, גודש בראש, חוסר מנוחה; לרוב צד שמאל, או עובר מצד ימין לצד שמאל.

    כאבי שיניים הנגרמים על ידי רוחות קרות, יבשות; התקררות באוויר גס; במהלך הריון, במיוחד נשים PLETHORIC, צעירות המנהלות חיים בישיבה.

    רגישות של השיניים לאוויר פתוח.

    חניכיים חמות ומדולקות.

    יש תחושה של חום בשפתיים.

    טעם מר בפה, וכל דבר פרט למים מרים.

    הפה כאילו מלא באוויר בעל טעם של ביצים מקולקלות.

    רעד וגמגום זמני.

    הדיבור לקוי, ההגייה שגויה.

    הפה יבש.

    רוק מקציף.

    הרוק – שופע, מפוספס אדום, טעם מתוק בפה.

    האספות של מים בתוך הפה.

    חיפוי צהבהב לבן סמיך בפה.

    תחושה של חוסר תחושה ודגדוג בשפתיים והלשון.

    יש תחושה כאילו אוויר קר נושב על הלשון.

    יש תחושה של לשון נפוחה, שורפת, מעקצצת ומדגדגת.

    לשון ושפתיים נפוחות.

    שורף בקצה הלשון והשפתיים.

    שלפוחיות שורפות על הלשון.

    הלשון מחופה בלבן או בחיפוי סמיך צהוב-לבן.

    הלשון יבשה, מחופה, לבנה.

    הלשון אדומה, עם צמא גדול.

    הלשון יבשה, אדומה בצדדים, המרכז מחופה קלות בלבן.

    דקירות חודרות עדינות בקצה הלשון.

    כאבים כרוניים בלשון.

גרון

    אדום, יבש, מכווץ, חסר תחושה, עם עקצוץ, שורף ודוקר.

    אדמומית של הענבל והחך הרך.

    הענבל: נפוח ומאורח; תחושה כאילו מוגדל ונמצא במגע עם הלשון.

    תחושה של יובש וכאילו משהו תקוע בגרון.

    דלקת אקוטית של הגרון, החך, השקדים ופי הלוע עם חום גבוה, אדמומית כהה של החלקים, לוע שורף ודוקר.

    תחושת שורף בגב הגרון, גורם לו לכחכך.

    כאב שורף ודקירות עדינות בגב הגרון.

    כאבים דוקרים חריפים בלוע הקדמי.

    שורף וחוסר תחושה בגרון; הגרון כמעט חסר תחושה.

    דוקר, שורף בגרון ולאורך חצוצרות השמע.

    גג הפה והלוע מנוקד עם פריחה.

    תחושה שורפת בלוע.

    בליעה: דוקר, חונק בגרון.

    כאשר בולע מזון, התחושה כאילו זה תקוע באזור הלב.

    מניעה לבלוע הרבה.

    השרירים מאד כואבים בזמן בליעה.

    כמעט חוסר יכולת מוחלט לבלוע.

    שורף בפה לאורך הושט לקיבה.

    מדגדג בושט.

קיבה

    תחושה נמרצת של רעב, המתחדשת מיד לאחר אכילה.

    רעב קיצוני, ואולם לא יכול להחזיק כלום.

    אין תאבון; מתעב מזון, תחושת בחילה.

תשוקה

    יין, ברנדי, בירה, משקאות מרים.

    כאב אלים בקיבה בזמן אכילה, עם חמימות ועדינות; שיהוקים, בחילה (אחרי מרק בשר).

     הקלה רגעית ממים קרים.

    ACONITUM יכולה לעיתים להקל על דלקת הקיבה הנוצרת בשל שתיית מים קרים כשהוא מחומם מדי.

    שתיית מים קרים כקרח מגרה שיעול; באופן כללי הטבה משתיה קרה, במיוחד החרדה.

    הרעה מעישון.

    היין באופן כללי מקל, אך לפעמים גורם לגודש, יריקת דם או דפיקות לב, ולכאבים ראומטיים מרובים.

    שיהוקים כואבים.

    הטבה משיהוקים.

    שיהוקים ריקים.

    דחף אלים אך לא יעיל להקיא.

    ניסיונות הקאה, ניסיונות הקאה לא מוצלחים, מחפש איך לנשום.

    הקאות: של מיץ מרה, מסה ירוקה, של דם, של ליחה דמית; של מה שהוא שתה, מלווה בצמא.

    הקאה עם חרדה, חום, צמא, הזעה שופעת והשתנה מוגברת.

    קיא ירוק.

    הקאות, תפיחת המעיים בגזים וחוסר יכולת לעשות מים.

    כשמתיישב, מקיא מים נקיים.

    נטייה להקיא, ממש כאילו הוא אכל משהו מתוק מגעיל או שומני.

    חולירע.

    הקאה של ליחה חמצמצה.

    בחילה, הקאות, צמא, חום כללי וזיעה שופעת עם זרימה של שתן.

    אזור שיא הקיבה כואב למגע תפוח מגזים.

    שורף מהקיבה במעלה הושט אל הפה.

    כאב עז פתאומי, עם ניסיונות הקאה, ניסיונות הקאה ללא הצלחה, הקאת דם, התנשפות כבדה; זיעה קרה על המצח; גודש של שכבת הרירית של הקיבה.

    כשנושם, שיא הקיבה נמשך לעמוד השדרה.

    הלחץ בקיבה ושיא הקיבה, כאילו ממשקל או אבן כבדה.

    כאב לוחץ, כמו ממלאות או משקל הלוחץ בקיבה ובירכתי הבטן.

    הקיבה וירכתי הבטן.

    כאב כמו דקירות, בוער, לוחץ בשיא הקיבה, עם פחד ממוות.

    לחץ כמו מאבן בשיא הקיבה העובר דרך הגב, עם תחושת מעיכה כמו מקפיץ, כמו נוקשות.

בטן

    בבטן יש כאבים המתפשטים אל החזה.

    כאבים שורפים, עוקצים, של הכבד.

    חם, מתוח ונפוח מתחת לצלעות הקצרות הימניות.

    לחץ וכיווץ באזור הכבד, עם מניעת הנשימה.

    כאב לוחץ, כמו כאילו יש משקל בירכתי הבטן.

    דלקת כבד אקוטית, עם חום אלים.

    מתח וכבדות בירכתי הבטן.

    ייסורים, צריך לשבת ישר, בקושי יכול לנשום, הדופק בקושי חשים בו, קבס, מזיע עם חרדה, הבטן נפוחה, במיוחד תחת הצלעות הקצרות.

    דוקר באזור הכבד הלוקח את הנשימה.

    כאב חמור וקבוע בושט, לוחץ כלפי חוץ.

    דוקר וחם בסרעפת.

    הכאב הולך אל התבור, או משתנה מהקיבה אל הכבד.

    בזיהומים אקוטיים של מערכת העיכול האיפיון הוא צואה שהיא ירוקה ומימית או מכילה מסה ירוקה כמו תרד, חוסר יכולת לתת צרכים אלים, וכאבים עוויתיים חמורים בבטן המוקלים רק אחרי מתן צואה, שום דבר אחר לא עוזר.

    כאבי בטן המכריחים אותו להתקפל לחצי, ואולם אין הקלה בשום תנוחה.

    כאבי בטן המערבים את שלפוחית השתן, כיווץ בשיפולי הבטן באזור שלפוחית השתן, דחף לא יעיל מתמיד לתת שתן.

    כאבי בטן עם גזים באזור שיפולי הבטן כאילו לקח משלשלים הגורמים לגזים.

    שורף באזור הטבור.

    שורף בבטן.

    אזור הטבור קשה, נפוח, כמו מיימת.

    נפיחות גדולה של הבטן, שהיא כואבת מאד למגע.

    תפיחת המעי מגזים, הקאות, לא מסוגל לתת שתן.

    הבטן חמה שורפת, מתוחה, מדולקת, רגישה למגע הקל ביותר, הכאבים חותכים, חום, ייסורים.

    הבטן נפוחה וקשה.

    התחושה של משקל, כאילו מטען כבד היה נח על הבטן ודוחף אותו מטה.

    הרניה, מלאחרונה וקטנה, גם כלואה עם הקאות של מיצי המרה וזיעה קרה, שורף כמו מפחמים בוערים.

    רגישות של הבטן התחתונה למגע.

    רגישות של הבטן למגע, כמו מדלקת קלה של הצפק.

    כאב במפשעה, כאילו חבול שם.

    באופן כללי ACONITUM מוקלת על ידי פינוי תעלת העיכול, בין אם באמצעות הקאות או שלשולים.

    יש לחשוב על ACONITUM בצהבת של ילודים.

    צהבת

    במהלך ההריון, הכבד מתנוון, אחרי בהלה, מהתקררות, עם הפרשה מהמעיים הדקות.

רקטום

    שלשול:

     מימי; צואה קטנה לעיתים תכופות; כמו תרד מעוך (תלונות של הקיץ); עם מיצי מרה, של ילודים, עם כאבי בטן, שאף תנוחה לא מקלה; מכך שנרטבים; דייסתי, דמי, כאבים אלימים בקרביים; אי יכולת לעשות צרכים, גם בין הפרשות.

    מועט, לא מוגדר, תכוף עם אי יכולת לעשות צרכים; קטן, חום, מכאיב; לבסוף דמי.

    דם טהור עובר בלי צואה.

   דחף לתת צואה, הצואה דייסתית; דגדוג לילי בלתי נסבל, מגרד בפי הטבעת.

    דיזנטריה או שלשול דלקתי במהלך הימים החמים והלילות הקרים.

    הכאבים חותכים, אוחזים, מלווים על ידי דחף תכוף לתת צואה, אחרי כעס או בהלה.

    כאב ברקטום.

    כאבים יורים וכואבים בפי הטבעת.

    דימום מהקרביים בצבע אדום מבריק, בזרמים.

    מתחלפים צואה דייסתית ועצירות.

    הצואה והשתן מדוכאים.

    הצואה לבנה, עם שתן אדום כהה.

    צואה לבנה, עם שתן בצבע כורכום.

    חולירע, השלב של הגודש; השלב של התגובה. טחורים מדממים; דוקר ולוחץ בפי הטבעת, שורף וחם בטחורים.

אברי השתן

    כאב דוקר ולוחץ באזור הכליות.

    אזור הכליות רגיש, עם כאבים יורים.

    שורף בצורה אלימה בשלפוחית השתן.

    דלקת של שלפוחית השתן; דחף תמידי; מים עוברים בטיפות, עם תחושה של שריפה, מעורב בדם; לחץ, חום ורגישות בחיק.

    דחף כואב חרד לתת שתן.

    ילדים מושיטים את ידיהם אל אברי המין ובוכים.

    שורף בשופכה כאשר נותנים שתן.

    חייב להתעורר כל לילה בין 12 ל- 3 לפנות בוקר כדי לתת שתן.

    כאב בזמן השתנה במהלך ההריון.

    השתן מועט, אדום וחם.

    השתן: חם, בעל צבע כהה; אדום עם צואה לבנה; אדום וצלול.

    השתן חום כהה, מקציף או צהוב.

    השתן עכור.

    השתן צהוב אדום ואין משקעים.

    השתנה לא רצונית.

    הרטבת לילה, עם צמא.

    הפרשת יתר של שתן, עם כאבי ראש וזיעה שופעת.

    עיכוב או דיכוי השתן, עם לחץ על שלפוחית השתן או דקירות באזור הכליות.

    עיכוב מקור, במיוחד בילדים, עם בכי רב וחוסר מנוחה.

    יכול להיות עיכוב השתן אחרי בהל. לעיתים תכופות מאד משתמשים ב- ACONITUM ברכים נולדים אשר סובלים מעיכוב שתן בעקבות הבהלה של הלידה.

    חוסר יכולת לתת צרכים מצוואר שלפוחית השתן.

אברי מין – גבר

    תשוקה מינית מוגברת; חלומות תאוותניים; התקפים של תאוותנות.

    תחושה כאילו האשכים נפוחים וקשים, כאילו הוא מלא בזרע נוסף.

    כאבים כאילו נחבל באשכים.

    כאב פשוט באשכים, כמו זה הנגרם על ידי כך שנחבל.

    דלקת אשכים אלימה, פתאומית.

    GONORRHEA, בשלב הראשוני.

אברי מין – אישה

    כאבים דוקרים, יותר בצד ימין של קרקעית הרחם; כאבים חדים, יורים, הבטן רגישה ביותר.

 

    דלקת פתאומית של השחלות הנגמרת בשל דיכוי וסת.

    צניחת רחם, המתרחשת לפתע, עם דלקת, הקאה של חומר מר, זיעה קרה, או עור יבש, חם; עם או בלי דימום.

    לחץ כמו של לידה ברחם; חייבת להתקפל לשתיים, אך אין הקלה בשום תנוחה.

    דימום מהרחם, פעיל, עוררות רבה, מסוחררת, לא יכולה להתיישב, פחד מהמוות.

    הווסת שופעת בנשים PLETHORIC.

    ווסת מדוכאת או מאד כואבת אחרי חשיפה לקור או אחרי בהלה, על ידי הרטבת הרגליים או בשל אמבט קר.

    העדר ווסת במהלך גיל ההתבגרות, דימום מהאף, דפיקות לב; גודש.

    משיבה את הווסת של אישה PLETHORIC, אחרי הדיכוי שלו בשל כל סיבה שהיא.

    דלקת באברי השתן.

    הוגינה יבשה, חמה, רגישה.

    זיבה לבנה שופעת, עקשנית, צהובה.

    במהלך ההריון; חוסר מנוחה, פחד ממוות, מנבאת את שעת המוות; צהבת; יריקת דם; שיבושים בין 12 ו- 3 בלילה, המכריחים אותה לקום כדי להשתין; אין בה חיבה לאף אחד.

    הפלה ממשמשת ובאה מבהלה, עם רוגז רב; מחזור הדם בעוררות, נשימה מהירה.

    כאבי לידה: גורמים סבל רב; הוגינה חמה, יבשה, רגישה ולא מורחבת; הכאבים אלימים, מגיעים ברצף מהיר, במיוחד עם ילד גדול (נראה שהראש לא יכול לזוז), הכיווצים לא יעילים, הכאבים מהממים; צורחת; הפנים אדומות, מזיעות; צמאה, הראש והידיים לוהטים, הדופק חזק, העור כמעט ולא לח, פעולה מוגברת של הלב; לא מועיל בשל תנוחה לא נכונה של העובר.

    עוויתות מלידה, גודש במוח, עור חם, יבש, צמא, חוסר מנוחה ופחד ממוות.

    אחרי לידה מעייפת וקשה.

    כאבים המופיעים לאחר מכן יותר מדי גדולים, נמשכים זמן רב מדי.

    הכאבים המופיעים אחרי כן, מלווים בכאב וחוסר מנוחה.

    חום-חלב עם דליריום; השדיים חמות, קשות, מתוחות, עם מעט מאד חלב.

    זיבת לידה מסריחה, דמית, מגעילה.

    חזרת ההפרשה של זיבת הלידה, כאשר האישה מתחילה להסתובב אחרי תקופת השכיבה לאחר לידה.

    חום לידה אחרי דיכוי של זיבת הלידה; השד נוקשה, אין חלב; עור יבש, חם; דופק קשה, תכוף, או מתוח, מכווץ; מלאה פחדים, פראית, בוהה, עיניים מבריקות; הלשון יבשה, צמא גדול; הבטן נפוחה, רגישה למגע הקל ביותר.

חזה

    הלוע וקנה הנשימה – צרידות, עם כאב בזמן הדיבור.

    הקול מקרקר, דלקת גרון.

    הקול צרוד, בקושי יכול לדבר, מצביע על הלוע, רוצה להשתעל, אך לא יכול.

    מדגדג בלוע דבר המעורר שיעול.

    הלוע רגיש למגע ולנשימת אוויר, כאילו היה בשר נא.

    דלקת הלוע, עם חום דלקתי, וגם עם עוויתות חונקות (עוויתות של בית הקול).

    תלונות בשל הלוע אחרי אימוץ הקול.

    יובש בקנה הנשימה הגורמים לשיעולים קטנים תכופים.

    דלקת גרון: מעיר בשינה הראשונה; הילד מתייסר, חסר סבלנות, נע וזע; שיעול קצר, יבש, אך לא הרבה צפצופים או קולות נסירה בזמן הנשימה; שיעול ונשימה קולנית במהלך הוצאת האוויר; כל הוצאת אוויר נגמר בשיעול מכחכח, צרוד; אחרי חשיפה לרוחות יבשות, קרות.

    בוער נמוך, למטה בלוע.

    כאב בלוע בשל שיעול.

    נשימה – הנשימה מסריחה.

    נשימה קרה.

    נשימה חמה.

    הכנסת אוויר דרך האף בלתי אפשרית, במיוחד בשינה.

    הנשימה קצרה, בזמן שינה, אחרי 12 בלילה; קושי לנשום חרד או מהיר, ושטחי; עמוק, איטי, נאנח; קשה, חייב לנשום עמוק, איטי, משמיע רעשים (שבץ), שורק (דלקת גרון בגיל המבוגר), קצר, כשמתרומם.

    אסתמה בשל יתר דם פעיל בריאות ובלב; הפנים אדומות, העיניים בוהות; אחרי רגשות; יכול לדבר אך מעט כל פעם.

    אסתמה אחרי דיכוי של פריחה אקוטית; תחושה של רצועה סביב החזה; השרירים של החזה נוקשים; מפעם לפעם מקיא; השתן מועט, כהה; אחרי עווית, ליחה צהובה או מפוספסת עם דם.

    ייסורים, ישוב ישר זקוף, בקושי יכול לנשום; הדופק בקושי, קבס; זיעה עם חרדה, נפיחות מתחת לצלעות הקצרות.

    לחץ על החזה כאשר נע מהר או מטפס.

    נשימה מדוכאת, כחכוך יבש, צמא רב וצינה.

    שאיפה פנימה קשה וקולנית.

    גרוע יותר בזמן נשימה פנימה; הטבה בזמן נשיפה.

    שיעול מתמיד קצר, יבש, עם תחושה של מחנק, הגוברת עם כל שאיפה של אוויר פנימה.

    קשיי נשימה.

    נושם רק באמצעות הסרעפת.

   אינו יכול לנשום בחופשיות בשל תחושה כאילו הריאות יתפוצצו; לעיתים תכופות לוקח נשימה עמוקה.

    פחד ממחנק.

    קשיי נשימה בשל פחד בנשים היסטריות.

    קשיי נשימה מעוררות לבבית אצל אנשים PLETHORIC.

    קשיי נשימה במחושי חזה – חייב לשבת זקוף כדי שיוכל לנשום.

שיעול

   מצלצל ברור או שיעול שורק, נגרם על ידי תחושה שבוער, דוקר בלוע או בקנה הנשימה.

    שיעול קצר, יבש, בכוח, מגורה על ידי שפשוף בגרון.

    שיעול קצר אחרי 12 בצהריים, מגרוד בלוע; ככל שהוא מנסה לדכא זאת, זה הופך להיות יותר חמור.

    שיעול יבש, צרוד, כמו כלב.

    שיעול יבש, עת תחושה יורה בחזה; עם כאב כמו בשר נא בחזה, הנגרם על ידי שינוי בטמפרטורה.

    שיעול תכוף יבש, עם הוצאת דם אדום מבריק מפעם לפעם.

    שיעול יבש, שורק; התחלה של שעלת; קודח, חרד, חסר מנוחה.

    רוצה להשתעל, אך לא יכול.

    השיעול חלול, צרוד, מחניק, גורם לכיחלון בפנים.

    שיעול חלול אלים בלילה; קצר יותר ויותר מתנשף במהלך היום. השיעול מעיר אותו מהשינה, והוא יבש, עם דלקת גרון, מחניק והרבה מאד חרדה.

    יש הטבה בשיעול משכיבה על הגב; הרעה משכיבה על הצד.

    השיעול עם עוררות עצבית.

    השיעול עם פליטת ליחה דביקה.

    שיעול אחרי שתייה, הכיח דליל, מעלה קצף, מפוספס בדם; שורף, יורה בתוך החזה; עמימות כשמקישים.

    השיעול גרוע יותר: אחרי אכילה או שתיה, שכיבה, חייב לשבת זקוף בשל תחושה מכווצת ומחנק (דלקת בקנה הנשימה) עד 3 לפנות בוקר; בערב, בלילה, יותר אחרי 12 בלילה; מעישון טבק; במהלך השינה; בשל רוגז, במיוחד בהלה; כשמחומם יותר מדי; מרוחות יבשות, קרות, או זרם אוויר; מהליכה באוויר הפתוח; כאשר לוקח תנוחה זקופה; משאיפת אוויר עמוקה; מדיבור.

כיח:

    יריקת דם: הדם עולה עם כחכוח קל, המהום או שיעול קל; הבעה של חרדה; פחד גדול מאד ממוות; דפיקות לב, מהירות.

    דופק, דוקר בחזה; נגרם בשל התרגשות מנטאלית; חשיפה לאוויר יבש, קר או אחרי שתיית יין.

    ליחה: אין; דלילה, ג'לטינית, יותר בבקרים ובמהלך היום, מועטת, נופלת בגושים עגולים, בצבע דובדבן אדום כהה (דלקת ריאות); דמי או מפוספס בדם; דם אדום מבריק.

    ליחה לבנה, דלילה, קצפית, מעורבת עם פסים של דם אדום מבריק.

    ליחה בצבע חום אדמדם, בעלת צבע חלודה; משתעל לעיתים תכופות, עם כאבים חמורים משוק בחזה.

הלב:

- דפיקות לב המלוות בחרדה גדולה ופחד ממוות.

    דפיקות לב מהירות מאד.

    דפיקות לב, חרדה, חוסר מנוחה; המחמירים משכיבה; הפנים חיוורות, חרדות.

    דפיקות לבם, עם חרדה, התעלפות, ודגדוג באצבעות.

    דפיקות לב וחרדה, עם חום עולה, במיוחד בפנים.

    דפיקות לב, עם חרדה גדולה וחוסר מנוחה, וכאב לוחץ באזור הלב.

    דפיקות לב; תחושה כאילו מים מורתחים נשפכו אל תוך החזה.

    יתר דם מקומי בריאות, דפיקות לב אלימות, הפנים אדומות; יריקת דם.

    לוחץ מעל ללב; גלים בוערים לאורך הגב.

    תחוזה של לחץ באזור הלב, כאילו הלב עומד להתפוצץ.

    כאב לוחץ פנימי באזור הלב.

    חרדה בקשר ללב, הלב מכה במהירות וחזק, פחד ממוות.

    חרדה, קשיי נשימה, גלי חום לפנים, תחושה של משהו שוצף אל תוך הראש.

    חרדה באזור הלב, ולחץ על החזה, עם דופק מכווץ ותעוקה בחזה, כאשר יושב אחרי תנועה מרובה.

    דלקות של הלב – הקרומים השונים – עם כאבים יורים ודוקרים מאד חמורים, מכריחים את האדם לצעוק.

    התקפים פתאומיים של כאב בלב עם קשיי נשימה.

    עוררות לבבית פתאומית אלימה עם דופק מרפרף; עליו להתיישב במיטה; אוחז את הגרון עם חרדה או אפילו ייסורים.

    תחושה של מלאות; הדופק קשה, חזק, מכווץ; דקירות בלב; שוכב על הגב, עם כתפיים מורמות; כיווץ החזה.

    דקירות קלות באזור הלב.

    גדילת יתר של הלב בלי סיבוכים, במיוחד עם חוסר תחושה בזרוע שמאל ודגדוג באצבעות.

    חרדה גדולה בקשר ללב.

    כאבים עזים בכל הכיוונים, במיוחד במורד יד שמאל, עם חוסר תחושה ודגדוג; חרדה, פחד ממוות, קור, זיעה קרה; הדופק חלוש.

    התעלפות, עם תחושת דגדוג.

    הדופק מהיר יותר מקצב הלב; במהלך שלושה מקצבים שיא הלב מכה רק פעם אחת.

    הדופק חזק, מלא, קשה.

    דופק מלא, חזק, קשה, עם חום וצמא.

    הולם קצר, קטן, מהיר עם גלי חום לפנים.

    הדופק: קטן, לסירוגין, לא סדיר (אסתמה); מואץ, עם חום עור (צהבת); מכווץ, מלא, מלא כוח, מעל 100 לדקה; מלא, מלא כוח, לסירוגין כל שש פעימות עם כבדות בלב; איטי, לסירוגין, רפה, חלש וקטן, תלוי על חוט, עם חרדה, מהיר, קשה וקטן.

    הדופק חזק, מלא ומהיר.

    הלב הולם במהירות בעוד הדופק איטי, לכאורה לסירוגין עם התקפים של חוסר כוח.

    הדופק מלא, קשה; לחוץ ומנתר, לפעמים לסירוגין.

    לקראת הערב הדופק הופך מלא ומהיר; הוא חש את ההולם של העורקים הראשי ושל הרקות, בעודו יושב.

    העורקים הראשיים הולמים באלימות.

    הולם הלב מלא כוח; הדופק מלא, קשה וחזק, תכוף בצורה מתונה.

חזה פנימי וחיצוני

    הדיקות בחזה.

    תעוקה בחזה, תחושה של משקל כבד, חייב לנשום עמוק, עם חרדה.

    כאב דוקר מכווץ בצידי החזה.

    לחץ, משקל ובוער מתחת לסטרנום.

    כאב לוחץ חזק בצד החזה.

    לחץ, במיוחד בצד ימין של החזה.

    כבדות על חזה.

    כאב במרכז החזה המושך לכיוון הגב, המוחמר עם כל תנועה של הגוף.

    כאב מועך בחזה.

    כאב זוחל בחזה.

    דקירות בצד הימני של החזה, אך רק כאשר שוכב על הצד. דקירות: כאשר נושם, עם שיעול; מהצלע הנמוכה ביותר, בצד ימין, דרך הריאות לשיא השכמה; בכל שאיפת אוויר; בחזה שמאל, הצלע האחרונה, צד ימין דרך הגב; נע, פה ושם, כעת פה, עכשיו הוא שם; מוחמר מהתכופפות הצידה; בין השכמות, כשנושם עמוקות; ושורף יורה בתוך החזה.

    חרדה בחזה, ולחץ על צד ימין, אחרי כן בכל החזה.

    לא יכול לשכב על צד ימין, רק על הגב.

    משסע דרך החזה, עם חום יבש, קשיי נשימה, לעיתים גם צינה וצמרמורות אלימות.

    שוקים מכאיבים בחזה שמאל עליון, במיוחד כשלוקח נשימה עמוקה.

    חום, זיעה חמה, לחץ, ילדים יש להם תקתוקים בחזה; תחושה של מלאות בחזה; חייב לשכב על הגב.

    חום בריאות.

    געש של דם לריאות.

    דלקת האדר עם כאבים דוקרים, קורעים חמורים המוחמרים מהתנועה הקלה ביותר, שיעול, צחוק או אפילו פיהוק.

    ורידי הצוואר מורחבים.

    שרירי החזה נוקשים.

גב

    הצוואר כואב מאד; הבלוטות נפוחות.

    כאבים קורעים בעורף הצוואר.

    מושך בשרירי הגרון והצוואר.

    כאבים ראומטיים בעורף מובחנים רק כשמזיזים את הצוואר.

    צוואר נוקשה וכואב מאד, מוחמר מהזזת הצוואר; הכאבים במורד הצוואר אל הכתף הימנית.

    כאבים חותכים מתפשטים במעגל מעמוד השדרה אל הבטן.

    תחושת זחילה בעמוד השדרה, כמו מחיפושיות; נימול.

    אחרי פציעה או זיעה מדוכאת.

    חוסר תחושה של החלק הצר של הגב, המתפשט אל הגפיים התחתונות.

    כאבים אלימים, יורים, חופרים כלפי מטה בצד השמאלי של עמוד השדרה אל עצם העצה, שכה הוגדל על ידי שאיפת אוויר עד שדמעות מופיעים שוב ושוב בעיניים, במשך ארבע שעות.

    כאב כאילו הוא חבול במפרק של חוליה מותנית הנמוכה ביותר עם עצם העצה, תחושה כאילו קיצצו את עצם העצה.

    כאב חבול בין הכתפיים.

    כאב כאילו מחבלות, מהמפשעה דרך הגב אל עורף הצוואר.

גפיים

    קור בגפיים.

    הידיים קרות כקרח; כפות ידיים קרות, מיוזעות.

    קור של הרגליים והקרסוליים; סוליות הרגליים ואצבעות הרגליים קרות ומיוזעות.

    כפות ידיים חמות.

    כאבים מושכים, קורעים בגפיים.

    כך המפרקים מאד כואבים.

    מכאובים עם חוסר תחושה מקורב ודגדוג של הגפיים.

    רעד ורטט של הגפיים, מלווה בכאבים יורים.

    רעד עוויתי של הגפיים.

    כיווץ עוויתי של הגפיים.

    קפיצה קפה של הגפיים, המתחלפת ברעד.

    תחושה של חולשה בגפיים, כבדות וכאבים חזקים.

    תחושה של עייפות בגפיים במהלך מנוחה.

    חולשה ורפיון של רצועות של כל המפרקים.

    תנועה אוטומטית ביד שמאל; הוא מכה את פניו.

    רעד של הידיים.

    כאב זוחל באצבעות.

    תחושת זחילה באצבעות, גם בזמן כתיבה.

    קפצוץ של האצבעות בידיים ורגליים.

    נימול של הזרועות והאצבעות.

    הזרוע תלויה חסרת כוח, כאילו היא משותקת בשל מכה.

    חוסר תחושה ביד שמאל; יכול בקושי להניע את הזרוע; דגדוג באצבעות.

    תחושת חוסר תחושה, דגדוג בזרועות והידיים, כאילו הוא אוחז בידיו את שני קצותיו של בטריה.

    חוסר תחושה בגפה עם שגדון.

    הרגליים כמעט חסרות כוח; אחרי ישיבה, חוסר תחושה.

    תחושה של חוסר תחושה ברגליים; דגדוג, מתחיל ברגליים ומתפשט כלפי מעלה.

    תחושה בקרסוליים כאילו קשור בחוט.

    דקירות חמות באצבעות הרגליים; הן "הולכות לישון" בזמן הליכה.

    תחושה של נכות וחוסר תחושה בחלקים כואבים; הכאב בלתי נסבל.

    חוסר תחושה, קר כקרח ולא רגיש גם בידיים וגם ברגליים.

    יש אינדיקציה של ACONITUM במקרים של שיתוק תפקודי, במיוחד אחרי חשיפה לרוח מאד קרה בהיותו חם, ולשיתוק הנובע מהתנסות מאד מבהילה, או שיתוק היסטרי.

    שיתוק של שורש כף היד.

    ראומטיזם אקוטי עם כאבים עזים מאד, חוסר מנוחה, גודש וחום של המפרק הכואב ותחושה של הגדלה של החלק המדולק.

    דלקת ראומטית של המפרקים, המוחמרת בערב ובלילה; החלקים כואבים, אדומים מבריקים, נפוחים; רגישים למגע הקל ביות, עם חום גבוה.

    נקודות אדומות על גב הידיים; דוקרים, מגרדים.

    אדום מבריק בחלק הבולט של הזרת בשתי הידיים.

    הירך ומפרק הירך (השמאלי) נפוח, חם, ומאד כואב למגע; קודח, צמא, חרד.

    כאבים מושכים קורעים במפרק ירך שמאל כשזז.

    הירכיים כשהולך בעלי תחושה כאילו חבושים בתחבושת הדוקה.

    כאבים בגפיים התחתונות.

    כאבים יורים, קורעים ברגליים, ברכיים, קרסוליים, אצבעות הרגליים וכד'.

    תחושת ירייה בברך שמאל.

    חוסר יציבות של הברכיים; מתכופפות בזמן עמידה או הליכה.

    הברכיים נפוחות; כאבים גדולים, הולמים, חותכים, דוקרים; לא יכול לישון, מוכרח להתיישב.

    כאבים כמו מסכין במפרק הברך.

    כאבים יורים, קורעים, לא קבועים; בזרועות, אמה, שורש כף היד ומפרקי האצבעות.

    קור כמו קרח של הברכיים המתחלף עם תחושת יריות קצרות.

    הרגליים נוקשות כשמזיזים אותן, אחרי התקררות.

    עוויתות בשוקיים, גם ברגליים.

שינה

    עובר לילה חסר מנוחה, הגוף מאד חם, נע וזע הרבה, ויש לו חלומות מאד נמרצים.

    שינה קלה (משעה 1 – 5).

    כשהולך לישון; החום הופך בלתי נסבל; מזדעזע, נע וזע חסר מנוחה.

    ישנוניות, העיניים סגורות; בילדים קטנים.

    ללא חושים; נוחר.

    במהלך השינה: דליריום; נבהל; זיעה שופעת; חם, חסר מנוחה ומדבר.

    נשימה איטית.

    לילות חסרי מנוח; חייב להלך או לזוז ממקום למקום; קור מתחלף בחום, זיעה חלקית.

    עירנות מוגזמת; חוסר שינה עצבי.

    חוסר שינה אחרי חצות עם חרדה, חוסר מנוחה, נע וזע כל הזמן, העיניים סגורות.

    נדודי שינה הנגרמים על ידי פחד, בהלה או חרדה, עם פחד מהעתיד.

    מפהק לעיתים תכופות, בלי להיות ישנוני.

    חלומות מלאי חיים על דברים שקורים במשך היום.

    בלילה חלומות חרדים, כמה פעמים מתעורר בבהלה.

    חלומות ארוכים עם חרדה בחזה, הנשימה נעתקת וגורמת לו להתעורר.

    חלומות חרדים כבדים עם לחץ בחזה.

    מתעורר: בגלל אסתמה; בגלל סיוט; בבהלה; בשל שיעול.

    הוא מתעורר בבהלה, נע הרבה ומדבר מתוך שינה.

חום

    יש אינדיקציה ל- ACONITUM בכל המצבים הדלקתיים המופיעים אחרי האיפיונים האלה: גודש, במיוחד כאשר העור יבש וחם, צמא גדול, סבל וכאב עז, חוסר מנוחה שאי אפשר למצוא בו מנוחה בשום תנוחה, חרדה ופחד.

    במקרים מסויימים של חום סיטואציה אחרת נפגוש: חום מאד גבוה, פתאומי, מתמשך בלי סיבה ברורה לעין ובלי מיקום ברור של דלקת, בלי צמא, בלי חוסר מנוחה או חרדה או ספציפיות אחרת; התלונה היחידה היא שהוא מאד עייף, וחולים אלה נראים ישנוניים, כושלים ואוויליים.

    החום בעל התחלה פתאומית מאד והוא כה גבוה שהחולה (לעיתים זה ילד) למעשה נראה כאילו עומד לבעור. מקרים כאלה בעלי דמיון רב ל- FERRUM PHOSPHORICUM אך בחום של ACONITUM הוא הרבה יותר גבוה, התחלה יותר פתאומית, והחולה יותר עייף וישנוני.

    משתמשים ב- ACONITUM במחלות זיהומיות, במיוחד חצבת.

    צמרמורת: חרדה; מהתנועה הקלה ביותר; מכך שמוריד כיסויים או נוגעים בו; עולה מהרגליים אל החזה; עם נימול בין הכתפיים ובמורד הגב; קצות האצבעות קרות, הציפורניים כחולות, החמרה בחדר חם.

    רעד כששוכב בלילה. העור קר, יבש או קר ודביק; או קר למגע אך החולה חש כאילו שהוא בוער.

    כל הגוף נוקשה וקר.

    קשיחות והקאות.

    רעדות תכופות.

    זחילת קור בגב, עם עור חם.

    צמרמורת פתאומית בערב, מלווה בחום.

    אחרי צמרמורת אלימה, חום יבש עם קושי לנשום וכאב משסע דרך החזה.

    עם צמרמורת, חום פנימי, חרדה, לחיים אדומות; הגוף צונן, המצח חם והאוזניים, חום פנימי.

    הצמרמורות בהתחלה אלימות, יותר בערב אחרי שנשכב לישון, לעיתים עם לחי אחת חמה ואישונים מכווצים.

    גלים קרים עוברים דרכו.

    לסירוגין חום וצמרמורת כל הלילה; חוסר מנוח, רוצה להוריד את הכיסוי, ואולם אז יש לו צמרמורות.

    הפנים חמות, הידיים ורגליים קרות; הפנים סמוקות, עם ידיים ורגליים קרות, בעיקר בערב.

    העור חם ויבש, עם תנועה חרדה.

    חום עם צמא, דופק קשה, מלא ותכוף, חוסר סבלנות חרד, שלא ניתן לנחמו, נע וזע מתוך ייסורים.

    חום, יבש, שורף באופן כללי מתפשט מהידיים והפנים, עם צמא רב למשקאות קרים.

    לקראת הערב חום שורף בראש והפנים, עם אדמומית של הלחיים וכאב ראש לוחץ כלפי חוץ; באותו הזמן נוקשות בכל הגוף וצמא.

    חום, עם נטייה להוריד את הכיסיים; חום בלתי נסבל לקראת הערב ואחרי הכניסה אל תוך המיטה.

    חום עם צמרמורות באותו הזמן.

    לחיים אדומות, עם עקשנות, מצב רוח מתלונן; בוער באזור הטבור וכאב ראש לוחץ.

    אדמומית של הלחיים וחום של הראש, רעד בכל הגוף, עם טעם מתאים בפה. או יחד עם האדמומית של הלחיים, נוקשות, עם בכי וכאב ראש לוחץ.

    חום בראש; המצח חם למגע, עם נוקשות בכל הגוף מהתנועה הקלה ביותר.

    צמא לבירה בזמן חום.

    שותה מעט בזמן החום, ולמרות זאת יש לו שפתיים יבשות.

     מזיעה חופשי.

    זיעה שופעת במהלך השינה, אפילו בשחפנים; מזיע אחרי 12 בלילה.

    זיעה כללית, ממושכת ארוכה, בעלת ריח חמוץ במידת מה.

    החלקים הכואבים והחלקים המכוסים מזיעים; אוהב להוריד את הכיסויים.

    חמור יותר בעודו מזיע; טוב יותר לאחר מכן.

    זיעה שופעת מקלה על כאבים ראומטיים.

    השפעות רעות של זיעה שדוכאה: נזלות; חום; דלקות מקומיות וכד'.

    זיעה קרה.

    זיעה קלה על כל הגוף.

עור

    העור יבש; העדר זיעה.

    מדגדג בכל פני השטח.

    אדום, מבריק, התנפחות חמה; כאבים אלימים.

    דקירות עדינות, כמו ממחט, פה ושם.

    נקודות כמו נשיכות פרעושים; מגרדות ולא חשוב אם מגרדים אותן.

    נימול ותחושה של נשיכות, במיוחד בחלקים השעירים של הגוף, יוצא מן הכלל הראש, כמו כאילו זה פרעוש, גורם לו להתגרד.

    אדמומית מקרני השמש; אדמומית חטטית.

    שושנה, עור חלק; חום אלים.

    העור צהוב.

    פריחה אדומה בכל מקום, פרט לבטן.

    חררה מלידה.

    חצבת: שיכול יבש, נובח; צרידות כואבת; העיניים אדומות; אינו יכול לשאת אור; הלשון אדומה; רגל או יד שמאל מזדעזעים או חורק בשיניים; גניחות חסרות מנוחה וקינה; שוכב במצב של חוסר הכרה; כאבים מפרקים; זיעה חופשית.

    בחום אדום דמוי דוחן: חוסר מנוחה מוגבר; מתייסר מחרדה וחום של הגוף.

    פריחה של ילדים.

    לעיתים נדירות בשנית, פרט לכאשר ספציפי שתואר קודם או במהלך התקלפות הקשקשים.

    פריחה אדומה, עם חום גבוה.

    חום אדום, עם עור יבש וחוסר מנוחה ומצוקה מאד גדולים.

    חייב לשבת זקוף לעיתים תכופות במיטה בשל קשיי נשימה.

קליני

    מצבי חרדה. התקררויות שכיחות.

    מצבי דלקת. חצבת. דלקת המוח. דלקת קרומי המוח והמוח. דלקת פנים הלב. דלקת קרום הלב. דלקת פרקים אקוטית. דלקת בעצב. דלקת ריאות. דלקת הצפק. דלקת האדר. דלקת הקיבה. דלקת הלחמית.

סיבתיות

פחד. בהלה. צינה. רוחות קרות, יבשות. חום, במיוחד של השמש. פציעה. ניתוח. שוק.

יחסים

    השווה את ACONITUM אל BELLADONA, COFFEA  ו- LACHESIS. השווה גם עם ACONITINE – תחושה של כבדות כאילו יש מטען; כאבים בעצבים של ארובות העין; תחושה של קור כמו קרח הזוחל כלפי מעלה; סימפטומים של בעת מים. TINNITUS AURIUM X3.  תחושת דגדוג. ACONIRUM LYCOTONUM – אקונייטון – חונק הזאב גדול וצהוב. התנפחות של בלוטות; מחלת HODGKINS. שלשול אחרי אכילת בשר חזיר. גרוד של האף, עיניים, פי הטבעת והפות. עור האף סדוק; טעם של דם. ACONITUM CAMMARUM – כאב ראש עם סחרחורת וזמזומים באוזניים. סימפטומים של שיתוק. נימול של הלשון, השפתיים והפנים. ACONITUM FEROX – זהו ה- ACONITE VVUSH. יותר אלים בפעולתו מאשר ACONITUM NAPPELLUS. הוא יותר משתן ופחות מוריד חום. הרמדי הוכחה כמועילה בקשיי נשימה לבביים, כאבים עצביים ושגדון אקוטי. קשיי נשימה. חייב להתיישב זקוף. נשימה מהירה. חרדה, עם תחושת מחנק בגלל תחושה של שיתוק בשרירי הנשימה. נשימה באמצעות הצלעות. ERANTHIS HYMNALIS – ACONITE מים. פועלת על ה- SOLAR PLEXUS ועובדת כלפי מעלה גורמת קשיי נשימה. כאב בעורף ובצוואר.

    היא משלימה ל- ARNICA, COFFEA ו- SULPHUR. ARNICA יכולה להשלים את פעולותיה, במיוחד בזמן פציעות.

    דומה ל- BELLADONA, שניתן לתת אותה כאנטידוט ל- ACONITUM אם מישהו לא זהיר.

    יש לה לעיתים אינדיקציה אחרי: ARNICA, COFFEA, SULPHUR, VERATRUM ALBUM, ABROTANUM, ARSENICUM ALBUM, BELLADONA, BRYONIA, CACTUS GRANDIFLORUS, CANTHARIS, HEPAR, IPECACUANHA, KALI BROMATUM, MERCURY, PULSATILLA, RHUS TOXICODENDRON, SEPIA, SPONGIA, SULPHUR, SILICA.

ANTIDOTES

    כשלוקחים ACONITUM, חומצות של ירקות ויינות, כמו גם מעוררים אלכהוליים, צריך להימנע מהם.

     ניתן לתת את אלה כאנטידוט: ACETIC ACIDUM, ALCOHOL, PARIS QUADRIFOLIUM, BELLADONA, BERBERIS, COFFEA, NUX VOMICA, PETROLEUM, SEPIA, SPONGIA ו- SULPHUR.

מינון

    נראה ש- ACONITUM פעילה בכל הפוטנצים מהמאד נמוכים ועד הגבוהים מאד. במרכז להומאופתיה באתונה הנסיון הראה שהפוטנצים המאד גבוהים פעלו היטב למשך תקופת זמן ממושכת, במיוחד במקרים כרוניים ומקרים של חרדה עצבית.

    בהתאם להנמן: "בחצבת, בחררה מלידה ובחום בשל דלקת האדר וכד', כוחות הריפוי שלה מופלאים, כאשר החולה נשמר די קר, זה ניתן לו לבד, ולא נותנים שום תרופה אחרת, אפילו חומצות ירקות מונעים, במנה של האלף, כאשר טיפה אחת ניתנת.

    רק לעיתים נדירות מנה שניה דומה נדרשת בתוך שלושים ושש עד ארבעים ושמונה שעות לאחר הראשונה.

..

ט.פ. אלן

    במנות רעילות זה משתק את הלב ואת הנשימה; ההתמוטטות העמוקה יכולה להיות יחד עם זיעה קרה, דופק חלוש ונשימה שהיא עבודה קשה, אך תמיד עם התייסרות איומה.

    היא גורמת להעדר תחושה פריפרי ומגרה כאבים עצביים עזים ביותר, במיוחד בעצבי הפנים; הכאבים חדים, דוקרים; יתר תחושתיות לתחושות כלליות, ליובש הממברנות הריריות, דימומים מבריקים.

    היא יוצרת ומרפאה מצבים קדחתיים רק בייסורים עזים, חוסר מנוחה וצמא, אף פעם לא עם אפאטיה; חום גבוה אינו בפני עצמו אינדיקציה ל- ACONITE.

    לעיתים נדירות בלבד מועילה באיזו שהיא צורה של חום של מלריה.

    בשלב המוקדם ביותר של מצבים דלקתיים, אפילו במהלך הצמרמורות, היא רבת ערך, בתנאי שהחרדה עד מוות האופיינית ניכרת.

    נמצא שהיא רבת ערך להשפעות מרוחקות כמו גם מלאחרונה של בהלה ושוק אחר למערכת העצבים.

    החושים המיוחדים כולם אקוטיים במיוחד. דלקות של הממברנות הריריות בשלבים הראשוניים; הן יבשות, חמות ורגישות בקיצוניות.

    זה במיוחד בעל ערך בהתחלת מיחושים דלקתיים רבים של האברים בבית החזה, עם ייסורים, קשיי נשימה, כאבים חדים, וכו'.

    אינדיקציות כלליות אלה ניתן ליישם בבעיות שונות, שכן תחום הפעולה של הרמדי היא די כללית.

GENERALITIES

    עוויתות.

    רגישות כואבת של הגוף.

    חוסר יכולת לשאת כאב.

    כאבים דוקרים שורפים בחלקים שונים, כאילו הם קרובים לעור.

    חוסר תחושה, חום ותחושה של נפיחות בעור.

    כאבים קורעים-דוקרים במפרקים.

    חוסר מנוחה מייסר, קיצוני.

    חולשה.

    התעלפות כשקם, עם חיוורון מוות בפנים.

    הטבה כללית משכיבה בשקט במיטה אך מתייסר מאד בלילה.

    תוצאות של בהלה ורוגז.

    התוצאות של התקררות.

MIND

    חרדה קיצונית או דאגה.

    חוסר סבלנות.

    מצבים מפחידים.

    פחד מרוחות רפאים, ממוות, ממשהו רע העומד להתרחש וכד'.

    דמיון מאד נמרץ.

    הזיות בהקיץ, במיוחד בלילה.

HEAD

    מלאות, כמו געש של דם חם.

    חום פנימי עם זיעה חיצונית (אפילו עם פנים חיוורים).

    דופק, יורה, שורף.

    התחושה כאילו המוח משכשך הלוך חזור במים רותחים.

    הקרקפת רגישה למגע ולאוויר.

    השער נראה שביר והוא רגיש.

EYES

    דלקת מאד כואבת.

    רגישות לאוויר.

   כאב כאילו העיניים ידחפו החוצה בכוח.

    האישונים מכווצים (יחד עם הדלקת).

    תחושה שהעפעפיים יבשות, הקצוות כואבות ויבשות.

    כאבים אלימים סביב העיניים ודרך גלגל העין לתוך הרקות או הלחיים.

    בעת אור.

EARS

    כאבים דרך החלקים החיצוניים, מערבים את צידי הראש.

    רגישות קיצונית לרעש.

NOSE

    יובש של הנחיריים; הפרשה דלילה של נוזל צלול.

    דימום מהאף.

    רגישות לריחות.

FACE

    תחושה של נפיחות, חם.

    דגדוג, חוסר תחושה.

    כאבים חדים יורים או קורעים, עם רגישות או חוסר תחושה.

    הפנים חיוורים כשמתרומם.

    זיעה בצידי הפנים שעליה הוא שוכב.

    השפתיים יבשות, מתקלפות.

MOUTH

    השיניים רגישות לאוויר.

    החניכיים יבשות וחמות.

    כאבי שיניים הולמים מחשיפה.

    הפה יבש באופן כללי.

    תחושה שהלשון נפוחה.

    חוסר תחושה בלשון, עם כאבים עצביים.

    הלשון לבנה.

    הטעם מר.

THROAT

    יבש, אדום, יבש וחם.

    תחושה שנפוח.

    שורף.

    בשר נא.

    כאבים דוקרים כשבולעים ומשתעלים.

    השקדים אדום כהה; כאבים דוקרים כמו מגוף זוויתי.

STOMACH

    צמא למים קרים.

    הקאה אחרי שתייה.

    הקאת ליחה דמית.

    תחושה ששורף, מתפשט אל תוך הגרון.

    פעימות חרדות לשיא.

    רגיש למגע.

ABDOMEN

    כאבים דוקרים ורגישות בכבד.

    התכווצויות באזור הכבד ומצד לצד שני ירכתי הבטן.

    הבטן נפוחה, רגישה, חמה.

    כאבים חותכים.

    כאבי בטן עם גזים אחרי התקררות.

RECTUM , ANUS AND STOOL

    כאבים יורים.

    התכווצויות כואבות.

    אי יכולת לעשות צרכים.

    טחורים מדממים.

    עצירות.

    צואה לבנה.

    שלשול ירוק כמו ירקות קצוצים.

URINARY ORGANS

    כואב בזמן שמשתין.

    השתן כהה וחם, מועט.

    דיכוי של השתן.

    השתן דמי.

SEXUAL ORGANS, MALE

    האשכים נפוחים, כואבים, חמים, עם כאבים כאילו נחבלו.

SEXUAL ORGANS, FEMALE

    הווסת מדוכאת, עם ייסורים.

    דימום יתר בווסת.

    הוגינה יבשה וחמה.

    השחלות מדולקות.

RESPIRATORY ORGANS

    הלוע רגיש כששואפים פנימה אוויר.

    דגדוג המגרה שיעול.

    צרידות.

    שיעול יבש, קצר, הגורם לסבל.

    כיח דמי.

    כאבים יורים בחזה כשמשתעל.

    הנשימה חונקת, קצרה, מאד חרדה.

    חרדה בלתי פוסקת הגורמת לנשום עמוקות.

CHEST

    דקירות כשמשתעל או נושם.

    לחץ עם תחושה של מלאות ומחנק.

    חום עם תחושה ששורף בחזה.

HEART

    חרדה ללב.

    פעולה פרועה וסוערת.

    תחושת מעיכה באזור.

    פעולה מהירה, מלאה, דופק קשה; או מאד חלושה, פעולה מרפרפת, עם איום שעומד להתמוטט; חרדה עד מוות.

BACK

    נוקשות מעורף הצוואר כלפי מטה.

    תחושה שהכל חבול, נכה.

    חוסר תחושה המתפשט לכיוון הרגליים.

EXTREMITIES

    רעד כללי.

    חוסר תחושה.

    דוקר במפרקים המדולקים.

SKIN

    יבש, חם בוער.

    פריחות מסוגים שונים, דומה לזה של סרפד, חצבת או דומה לשנית.

    נימול.

SLEEP

    נדודי שינה חזקים עם התנועעות הנה ולשם מתוך ייסורים.

    החלומות חרדים, מפחידים, מעירים אותו בקפיצה.

FEVER

    צמרמורות, למרוח החום בראש ובפנים והצמא, תמיד עם ייסורים.

    קור חלקי (לחי אחת).

    החום שולט, במיוחד בראש ובפנים.

    זיעה חמה, עם הקלה כללית, במיוחד בחרדה.

    הזיעה שלטת בחלקים שהם מכוסים.

.

בנרג'י

הצגת הצמח

    הוא גדל בגובה של 10,000 ועד 15,000 רגל ב- CHUMBA או קרבת מקום ברכס הרי ההימליה אך הוא גם גדל באירופה, בחלקים שונים של אסיה ואזורים קוטביים של אסיה או אזורים ממוזגים.

    זהו סוג של שיח; גובה הגזע הוא בין 2 – 3 רגל, השורש נראה כמו פרחי הבננה שהוא שורש אשר מהשורשים השלישוניים של 2 – 3 אינצ'ים גדלים. עלים חדשים יוצאים מבסיס העלה של הגזע כאשר הצמח מת כל שנה. אורך העלה הוא 3 – 4 אינצ'ים, מחולק כמו כף יד.

    לצמח יש צבע כחול לא רגיל, פרחים סגולים או צהובים המזכירים ורד ושורש בעל ריח עז. שורש יבש בעל ריח מתקתק.

שם הצמח

    אנגלית ולטינית – ACONITE NAPELLUS.

משפחה

RUNUNCULACEAE.

החלק השימושי בצמח המשמש להכנת הסם

    השורש.

ההרכב הכימי

    ACONITE, NESPELLINE שהוא ALKALOID מר.

פעולה כימית פיסיולוגית

    חמצון.

פעולה תרופתית

    תרופה להורדת חום, סם הרגעה, מונעת חולשת עצבים; מקלה מראומטיזם ומחלות לב; מונעת חוסר מנוחה.

    מנת יתר יכולה לגרום להרעלה; כך, מתן מנות קטנות היא הכרחית.

סימפטומים

MIND

    מלא פחדים, חוסר מנוחה, חרדה; פחד ממוות.

    החולה חושב על המוות אפילו בשל סבל קל כאילו הוא עומד להתמודד עם המוות מיידית; עוקצנות; מדבר ללא קשר בזמן חום.

HEAD

    כאב ראש; כבדות; חום במצח; תחושה של הולם כאילו מישהו אוחז בראש; פחד מליפול.

EYES

    אדמומית, עפעפי העיניים נפוחים והם מדולקים ולא מסוגלים לשאת אור; ראות עמומה; דמעות חמות זורמות במורד הלחיים.

EARS

    כאב אוזניים; אדמומית באזור הסובב את האוזן שהוא חם ותפוח; כאב אוזניים עם תחושת פעימות.

NOSE

האף נוזל עם התעטשויות; האף כואב; לפעמים דימום אדום כארגמן.

FACE

    לחיים חמות, אדומות ונפוחות; חוסר מנוחה מלווה את הכאב.

MOUTH

    לשון יבשה ונפוחה עם חיפוי לבן; השיניים לא יכולות לסבול קור; חניכיים מגורים נפוחים.

THROAT

    אדום, יבש, מכווץ וכואב מאד; כאב של השקדים.

STOMACH

    מקיא עם פחד, צמא אדיר למים קרים עם טעם מר בפה; פחד ממוות; הזעה.

ABDOMEN

    חמימות באזור האגן; וגם נוקשות וגזים. החולה לא יכול לשאת מגע.

    כאב דוקר בטבור. הרמדי פועלת נפלא בכאבי בטן פתאומיים לא נורמליים. היא פועלת כמו SPASMINDON, BARALGAN של הסמים האלופתיים להקל על כאב.

STOOL

    כמו מה שנשאר משטיפת האורז; כאבים בקרביים עם הקאות; צמא וחוסר מנוחה; גירוי של הרקטום וטחורים; טחורים. הרמדי יכולה להפסיק כאבים שורפים בלתי נסבלים של טחורים; (לעיתים לאחר שהצואה עברה).

URINE

    מועט, אדום, חם. גירוי וכאב בכליות.

    השתנה כואבת והחולה צורח.

MALE GEN ORGAN

    תחושה של זחילה כמו תנועת נמלה וכאב דוקר בפין. גם כיס האשכים נפוח והופך נוקשה.

FEMALE REP ORGAN

    הוגינה נשארת יבשה, חמה ורגישה למגע. הפסקת זרימת הווסת של אישה שהושפעה מקור ויש לה נזלת. החולה הופכת נרגזת ומתנסה בכאב דוקר בוגינה; כאבים לאחר לידה המלווים בחום וחוסר מנוחה.

LUNGS

    לא יכול לנשום בגלל הקור; קשיי נשימה; לוחץ על הצוואר בזמן שהוא משתעל; תחושה של זחילה בתוך הגרון; השיעול מחמיר בלילה.

HEART

    דפיקות לב מהירות, כאבים יורים בתוך הלב.

    אנגינה פקטוריס. שלב מוקדם טרומבוזה בעורקים הקורונריים; דפיקות לב עם חרדה. דופק חלש.

BACK

    כאב בכתפיים, תחושה של טשטוש ושל זחילה כאילו נמלה זזה; כהות חושים בשל הכאב.

LIMBS

    כאב מדגדג המלווה בקרירות, ברכיים מתנדנדות; גירוי עם כאב במפרקים; החמרה בלילה. החלקים הכואבים הופכים חמים.

SLEEP

   נדודי שינה; חלומות מרגשים; כבדות; החולה קופץ מהמיטה במהלך השינה.

FEVER

    צמא וחום עם חוסר מנוחה; הזעה; החמרה בלילה.

.

בוגר

BOENNINGHAUSEN’S  CAHRACTERISTICS

MIND

    תוצאות של רוגז המשולבים עם חרדה ובהלה.

    התרגשות עצבית גדולה וחוסר מנוחה קודח.

    פנטזיות מלאות חיים.

    חוסר יציבות מנטאלית.

    הזיות בהקיץ, בעיקר בלילה.

    חוסר סבלנות חרד.

    חרדה שאי אפשר לשככה ויבבות מעוררות רחמים.

    טירוף בלתי מפוייס ונע וזע מלא ייסורים.

    בקלות רבה מאד נבהל.

    בכי המתחלף עם צחוק או שירה.

    פחד מרוחות רפאים.

    מקונן עם פחד בקשר למוות הממשמש ובא, ובקשר לגאולה.

    התראה מקובעת על מוות, היא חוזה מראש את היום או השעה (בזמן לידה).

VERTIGO

    עם התעלפות כשמתרומם.

    סחרחורת עם העלמות הראיה כשמתרומם.

HEAD

    גודש: עם מלאות והולם שם בפנים, יותר לקראת הערב, עם ראייה של שחור, הומה באוזניים ופנים די אדומות; עם חום חיצוני ופנימי.

    חום שורף כמו מים רותחים בפנים, עם זיעה חיצונית ופנים חיוורות.

    מלאות, לחץ וכבדות במצח כאילו המוח והעיניים נדחפים בכוח החוצה, עם פנים אדומות חמות.

    דלקת קרום המוח.

    קולות פיצוח כמו של קישוטים במצח, רכות והאף.

    תחושות: של כדור העולה שם; נתקע אחורה בפנים; כאילו המוח מתנדנד הלוך חזור; תחושה של משיכת שער כואבת בשיא.

    מחמיר: התכופפות, דיבור; תנועה; התרוממות; ערב; לילה; התחממות; עטיפות חמות; רוחות קרות יבשות.

    הטבה: מנוחה; הורדת הכיסויים; חמימות; ישיבה זקופה; אוויר פתוח.

EYES

    מדולקים ובולטים החוצה, עם כלי דם כהים אדומים וכאב בלתי נסבל.

    נוצצות.

    נפיחות דלקתית של העפעפיים.

    האישונים מורחבים.

    בעת אור.

    דימוע.

NOSE

    דימום מהאף.

    רגישות קיצונית לריח.

    סתום בנזלת.

FACE

    אדומים, הופכים חיוורים כמוות כשמתרומם מישיבה.

    חמים, נפוחים.

    חיוורים.

    מזיע על הצד שעליו הוא שוכב.

    זיעה על שפה העליונה.

    השפתיים: שחורות; יבשות, מתקלפות.

TEETH

    כאב הולם אחרי התקררות.

MOUTH

    יבש.

   דלקת שם, ושל פי הלוע, עם אדמומית כהה וחום אלים.

   תחושה של זחילה בלוע.

   כאב דוקר בגרון כאשר בולע או משתעל.

   הלשון מחפה לבן.

   דיבור רועד, מגמגם.

APPETITE ETC

    סלידה ממזון.

    צמא אלים בלתי ניתן לרוויה.

TASTE

    מר. בתוך הפה; כל מזון ושתייה פרט למים.

VOMITING

    ליחה דמית; נוזלים.

STOMACH

    כאב מותח לוחץ כמו כאילו יש שם משקל בפנים.

HYPOCHONDRIA

    לחץ עז באלכסון מצד לצד.

    דלקת וכאב בכבד.

    לחץ באזור הכבד.

ABDOMEN

    מדולקת, נפוחה וכואבת למגע.

    כאבי בטן עם גזים אחרי התקררות.

STOOL

    קטן, רך, עם לחץ.

    לבן.

    ירוק.

    עצירות.

URINE

    חום, כהה, לוהט ושופע.

    מדוכא.

    דחף חרד לתת שתן.

MENSES

    נמשך זמן רב מדי.

    דימומים מהרחם.

RESPIRATION

    נאנח.

    מהיר (או איטי), עם פה פתוח.

    קצר: כאילו יש דחיסה של החזה; במיוחד כשמתרומם ובזמן שינה.

    נשימה מסריחה.

    התקפי חרדה מחניקים.

    חרדה, המונעת מלנשום.

COUGH

    מעישון טבק.

    דוקר בחזה בזמן שיעול.

    צלצול או שריקה ברורה, מתעוררת מדקירה בוערת בלוע ובקנה הנשימה, באופן כללי יבש, לעיתים נדירות בבוקר ובמהלך היום יריקה של ליחה לבנה או של ליחה המעורבת בדם קרוש; בעל צבע דם; או של דם טהור.

LARYNX

     דלקת.

    שיתוק של מכסה הקנה.

    צרידות.

CHEST

    גודש.

    דלקת.

    דקירות כואבות בתוכו, במהלך נשיפה., שיעול ותנועה (גם של הזרועות בלבד).

    דוקר בצדדים, עם נטייה להתלונן ולבכות, הטבה קלה משכיבה על הגב. תחושה של חרדה נוראית בפנים. דפיקות לב חרדות.

BACK

    נוקשות בעורף.

    תחושה של זחילה שם.

    תחושה כאילו נחבל בפנים, ובאזור המותן.

    כאבים במותן כאשר מתהפך.

UPPER EXTREMITIES

    כאב מטיל מום, מושך בזרועות וברגליים, בלי נפיחות.

    ידיים חמות עם רגליים קרות.

    נפיחות של הידיים.

    תחושת זחילה באצבעות.

LOWER EXTREMITIES

    חסר כוח במפרק ירך וברך.

    נושקות ברגליים בזמן תנועה (אחרי התקררות).

GENERALIETIES

    תחושה כאילו נחבל בכל הגוף וכבדות בכל הגפיים.

    אינו יכול לשכב.

    רגישות כואבת בכל הגוף למגע, הוא לא ירשה לעצמו שיטפלו בו.

    כאבים בלתי נסבלים.

    שקיעה פתאומית באופן יוצא דופן של הכוח.

    כשיושב בשקט חייב התלונות נעלמות, אך בלילה במיטה, הם כמעט בלתי נסבלים.

    תחושה של נפיחות בחלקים רבים.

    מתקרר מחשיפה לרוחות קרות יבשות.

    תוצאות של התקררות.

    החמרה: יום חם ולילה קר.

SKIN

    יבש, חום שורף. בחלקים הפצועים נפיחות חמה בוערת.

    צהבת, חצבת.

    ארגמנית. פצעונים קטנים אדומים.

SLEEP

    קם בבהלה במהלך נדודי השינה, תוך שהוא נע וזע כל הזמן מתוך חרדה, ובהלה עם עיניים סגורות.

    ישנוניות, עם הזיות בהקיץ חרדות ונשימה מהירה.

    ישנוניות, עם חוסר יכולת לישון.

FEVER

    הדופק: לרוב מלא, קשה ומואץ; לעיתים נדירות קטן וחלוש או בלתי נתפס, תחושה של קור בכלי הדם.

    צמרמורת: בתחילת התקפים, החמורים ביותר בערב אחרי שנשכב לישון; לעיתים עם לחיים חמות ואישונים מכווצים.

    מכך שהוריד את הכיסויים או ממגע.

    צמרמורות פנימיות, עם עור יבש, חם ונטייה להוריד את הכיסויים.

    לעיתים חום פנימי, עם חרדה ולחיים אדומות במהלך צמרמורות.

    רעד המתפשט מהרגליים אל החזה.

    חום: יבש, בוער ברוב החלקים, מתחיל מהראש אל הפנים, עם צמא גדול לשתייה קרה.

    בלי התרגשות לא רגילה, חוסר מנוחה, חרדה ונע וזע סביב בייסורים רבים.

    ממשיך חיצונית, עם נטייה להוריד את הכיסויים.

    שורף עם רעד קר העובר עליו באותו הזמן.

    זיעה: עם חוסר מנוחה קודח ונטייה להוריד את הכיסויים.

    של חלקים שעליהם הוא שוכב.

    נמשך זמן רב, בכל הגוף, עם ריח קצת חומצי, לרוב על החלקים המכוסים.

.

בוגר

SYNOPTIC KEY OF THE MATERIA MEDICA

REGION
    MIND

    מוח.

    עצבים

    MEDULLA

SYMPATHETIC

VAGUS

RESPIRATOR CENTRE

לב

    של העורקים

    מחזור הדם

קרביים

    לוע

    חזה

    בטן

מפרקים

WORSE

רגשות אלימים

    בהלה

    שוק

    כעס

שינה בשמש

הצטננות מ

    קור

    רוחות יבשות

    בזמן שמזיע

לחץ ומגע

רעש

    קל

    בקיעת שיניים

    בזמן

    ווסת.

לילה;

    במיטה,

    אחר הצהריים

    שכיבה על הצד

BETTER

אוויר פתוח

    מנוחה

זיעה חמה

תאור

    מבנה חסון

    השפעות פתאומיות, אלימות אקוטיות, מכאיבות, סערה גדולה שבמהרה נעלמת.

    מתיחות

    גודש; לעיתים של שבץ.

    מערכות העצבים וכלי הדם מרוגשים.

    דלקות.

    גודש לראש ולחזה: אקוטי.

    דלקת: פנימית; ראומטית.

    דימומים אדומים מבריקים (BELL).

    החושים חדים.

    כאבים דוקרים, קורעים.

    תחושה בחלקים של חוסר תחושה, גדולים, שורפים, מדגדגים, תחושה שהם מעקצצים או תחושה שזוחלים עליהם, נשארים כואבים או חסרי תחושה אחרי הכאבים.

    כאבים עצביים.

    קולות נפץ.

    כאב גדול מאד חיצונית, עם תחושת כבדות פנימית.

    התמוטטות.

 

סימפטומים
    אימה

    חרדה

    פחד הגורם לייסורים; ממוות, מקהל, וכד'.

    חוסר מנוחה, מרוגש, עצבני, קדחתני, חסר סבלנות וחרד.

    יוצא מגדרו; משתגע מעוצמת הכאב; עם פחד; צורח, נאנח, כוסס את אגרופיו, כוסס ציפורניים (ARS), רוצה למות.

    הוזה בהקיץ.

    עוויתות.

    חוזה מראש; צופה את זמן המוות.

    רגיש.

    עצבות בשל מוזיקה.

    חרדה, גודש וכאב.

    הראש כבד.

    כאילו יש רצועה חמה סביב הראש, או חום רותח במוח.

    נראה כאילו השער הגיע לסופו.

    תחושה אלימה של מעיכה או התפרצות, במצח או העיניים; קולות נפץ בפנים; הולם בפנים המצח (ANT T, BELL, IGN); כואב, עם יותר שתן; שורף בפנים.

    כאב יורה בגלגלי העיניים.

    אף חסר תחושה; עם דימום מהאף (BELL, MED).

    מהאף נוזלים מים חמים.

    נזלת.

    מראה חרד (SPO).

    העיניים מבריקות, בוהות; מוכהות; גופים זרים בתוכם.

    לחיים אדומות, חמות.

    הפנים: מראה מפחיד; האדום מתחלף עם החיוורון; לחי אחת אדומה וחמה, האחרת חיוורת וקרה.

    הפנים הופכות חיוורות כשמתרומם.

    התעלפות.

    כאבי שיניים.

    הולם בשיניים ובראש.

    הטעם של הכול מר.

    למים יש טעם רע.

    נחנק בזמן בליעה.

    צמא בוער; משתוקק לדברים חומציים, בירה; החמרה אחרי קרח.

    התאבון: מסכים לחלב.

    הקאה בקשת (VER V).

    הקאה אלימה של חומר מיצי המרה או דם.

    צואה של דם טהור; רירי, בצבע ירוק דשא, או לבן; החמרה בימים חמים ולילות קרים (SUL, MERC C).

    דיזנטריה.

    מגרד, דוקר בפי הטבעת.

    שתן מעוכב, מועט אדום או דמי.

    כאב בזמן השתנה הגורם לייסורים חזקים.

    דלקת בשלפוחית השתן.

    צינה של השופכה.

    דלקת האשכים.

    דיכוי ווסת פתאומי.

    הנשימה קצרה; בזמן השינה; חרדה; קשה; מתיישב זקוף.

    שיעול יבש, צרוד, מכאיב, או קצר, נובח, מצלצל או שורק, החמרה מכל נשימת אוויר פנימה.

    אוחז בגרון; החמרה בלילה או משתייה.

    דלקת גרון.

    דלקת גרון עם חום.

    געש אלים של דם אל החזה.

    דלקת ריאות.

    דוקר בחזה.

    לחץ על חזה שמאל.

    דלקת האדר.

    תחושה כאילו הלב נפוח.

    דלקת הלב.

    תלונות על הלב גרועות יותר מישיבה זקופה.

    דפיקות לב, חרדות; עם כאב במורד זרוע שמאל.

    קצות האצבעות אדומות.

    רגליים בלי כוח.

    נפיחות אדומה, מבריקה.

    עור חם, יבש, או כאילו יש מים קרים כמו קרח עליו.

    פריחות הדומות לדוחן.

    נדודי שינה ועצבנות.

    הדופק מהיר, מדלג, מזעזע, מכוח רוגש או קשוח.

    הדופק מאד עצבני.

    מתח עורקי (VER V).

    צמרמורת; בגלים; מתחלפת עם חום.

    חום גבוה.

    חום יבש, שורף; בעפעפיים; אף, פה, גרון, ריאות; בכפות הידיים; חייב להוריד את הכיסויים.

    זיעה: על חלקים שלא מכוסים; רוצה כיסויים; מספיג.

    בגב ובעצם העצה תחושה כאילו הם חבולים.

    השפעות מרוחקות של בהלה (OP).

    בוכה בקול ואוחז את אברי מינו.

משלים

SUL

RELATED

BELL, CHAM, COF

.

צ'אודורי

    זהו רעל מאד חזק, הצמח הזה.

    הוא צומח על סלעים חשופים בחלקים שונים של אירופה ואסיה.

    את תמיסת האם מכינים מהצמח כלו כשהוא מתחיל לפרוח.

    הוא הוצג למטריה מדיקה שלנו על ידי הנמן.

    אין מילה יחידה המבטאת את האופי הכללי של ACONITUM בצורה טובה יותר מאשר "TENSION" – מתיחות.

    כל סיב של חולה ACONITUM הוא הדגמה למצב זה.

    החרדה הגדולה, הפחד וחוסר המנוחה מדגימים את המתח הרגשי שלו.

    המתח האינטלקטואלי שלו הוא הוכחה לחדות הגדולה של כל חושיו.

    חוש הריח, ראייה, מגע ושמיעה הופכים פעילים מאד, כך שלא ייקח זמן רב לצופה המקרי לגלות זאת.

    הדופק שלו הוא הוכחה אחרת למצבו האקוטי, הרגיש מדי והמאד מתוח.

    זהו דופק מלא, קשה ומדלג.

    נקודה חשובה אחרת שאסור לה להימלט מתשומת ליבנו זה העוצמה, האקוטיות והמהירות של כל הסימפטומים של ACONITE; למשל, החום, שעבורו ACONITE הוא הרמדי, הוא חום מהיר בהתחלתו, עז באופיו ומהמם מטבעו.

    הוא עולה לטמפרטורה הקיצונית של 104 או 105 מעלות בתוך זמן קצר ביותר והמהומה הפנימית מבטאת את עצמה על ידי הייסורים העזים וחוסר המנוחה, החרדה הגדולה אך שלא ניתן להסבירה, הדאגה והפחד.

    ההופעה של חולה ה- ACONITE בזמן חום היא מאד אופיינית. אנו מבחינים באדמומית וחום של לחי אחת והקרירות והחיוורון של האחרת.

    לפעמים הפנים נראות אדומות בעודו שוכב אך ההופכות חיוורות כשל מת כשהוא מנסה להתרומם, והוא מרגיש שהוא הולך להתעלף או שהופך מסוחרר ונופל.

    זה מלווה עם העלמות הראייה וחוסר הכרה.

    החום יבש ושורף באופיו ומלווה בצמא עז וקיצוני.

    טעם המיים מאד מתוק והוא שותה כמויות גדולות בבת אחת.

    בזמן הזיעה הוא רוצה להיות מכוסה.

    הזיעה חמה ושופעת והיא נמצאת על כל הגוף.

    האתיולוגיה של החום של ACONITE היא חשובה מאד וחייבים לשאת אותה במינד.

    המחלה היא תוצאה של חשיפה לרוח יבשה קרה בעודו מזיע או שהוא רטוב.

    ACONITE עשירה מאד בסימפטומים מנטאליים.

    הוא חסר סבלנות וחוסר הסבלנות שלו הופך אותו חסר מנוחה.

    הוא משליך עצמו סביב וכל הזמן משנה את התנוחה שלו.

    את הסיבה האמיתית לחוסר המנוחה הזה ניתן למצוא במצב של המהומה הפנימית והחרדה והייסורים; זו הסיבה שהוא לא יכול להמשיך זמן ארוך בדבר אחד או במקום אחד.

    הוא נאנח ומקונן, הוא צורח וצועק לא יודע מה לעשות ואיך למצוא לעצמו ניחומים.

    פחד הוא גורם בולט בחייו ופחד זה הוא בעיקר לביטחון חייו שלו.

    הוא מפחד לצאת החוצה היכן שיש התרגשות או התאספות כלשהי של בני אדם.

    לפעמים הפחד שלו מקבל היבט של חוש שישי והוא צופה מראש את זמן מותו.

    הוא גם נראה שהוא מודע לדברים שמתרחשים הרחק.

    הוא רגיש בצורה קיצונית מנטאלית ופיזית.

    הוא מתרגז מזוטות ולוקח דברים ברצינות אפילו כאשר הדברים נעשו מתוך בדיחות.

    פיזית רגישות זו מבוטאת על ידי הרגישות הקיצונית שלו לכאב.

    הוא מהווה חולה גרוע.

    הוא עושה הרים מנמלה.

    אפילו כאשר הכאבים הם קלים ונסבלים, בשל הרגישות הקיצונית שלו הוא מגזים בהם במידה כזאת עד שהדמיון שלו על גודל התלונה שלו מכניעה אותו.

    חולה ה- ACONITE נוטה גם להיות היסטרי.

    אנו מבחירים בהשתנות גדולה במצב רוחו ובמזג שלו.

    הוא עליז ברגע זה, הוא בוכה ברגע הבא.

    הוא עצוב ושותק בזעף כעת, הוא עליז ופטפטן ברגע הבא.

    ההבעה של פניו היא חרדה ושל פחד קיצוני.

    היא גם כחלחלה, לפעמים היא הופכת כמעט שחורה.

    הוא קורבן גדול לסחרחורות כשהוא קם מתנוחת שכיבה, פניו האדומים הופכים חיוורים כמו של מת והוא מסתחרר ונופל.

    גודש הוא חלק בלתי נפרד מ- ACONITE, החולה שלנו מתענה מכאבי ראש הולמים רציניים עם מלאות רבה ותחושה של כבדות במוח; הוא חש כאילו הכל עומד להידחף החוצה דרך המצח.

    עורק הצוואר הולם ויש תחושה של חום בראש בעוד שאר הגוף הופך קר.

    כאב עצמי של ה- TRUGEMINUS עם פנים די אדומות, חוסר מנוחה וייסורים הם דבר המתרחש לעיתים תכופות.

    ל- ACONITE יש פעולה חזקה על הממברנות הריריות היכן שהיא גורמת לדלקות חמורות.

    בעיניים אנו משתמשים ברמדי זו בדלקת הלחמית, דלקת לובן העין ודלקת העין, כאשר הסימפטומים אקוטיים מאד, הכאב חמור בצורה קיצונית ואדמומית והבעת מאור הם קיצוניים.

    בצקת הלחמית, יתר דם מקומי, חום, יובש, דימוע שופע והפרשה דלקתית רבה מהאף הם דבר שכיח.

    אנו גם מבחינים בנזלת זורמת, שאגות באוזניים ועיטושים תכופים, שהם תוצאה מחשיפה לרוח פרצים של רוח קרה יבשה.

    אם לא מעכבים זאת בזמן זה נע כלפי מטה ותהליך הדלקת יכול לעורר סוג רציני מאד של דלקת גרון.

    צרידות, נקישות, עוויתות מחניקות, קול צרוד, שיעול מקרקר, יובש במעברי האוויר, נשימה מנסרת, מצביעים על סיבוכים רציניים.

    זה יכול גם להתפשט לדרכי הנשימה ויכולים להיות סיבה רצינית לדלקת קנה הנשימה או דלקת ריאות שאיתם נצטרך להתמודד.

    הידוק של החזה, תחושה של תעוקה ותחושה של משקל גדול צריכים לגרום לנו לעמוד על המשמר.

    כאבים דוקרים חמורים משסעים דרך החזה, קשיי נשימה, צמרמורות אלימות, ליחה מפוספסת בדם מושכים את תשומת הלב שלנו מיידית ל- ACONITE.

    ביחד עם SPONGIA ו- CAUSTICUM, ACONITE היא השילוש החשוב למחושים מסוג זה של בעיות דרכי נשימה ושיעול ודלקת גרון.

    השיעול הוא יותר בעל טבע של דלקת גרון.

    זהו שיעול יבש, צרוד ומחניק.

    לפעמים אנו שומעים צלצולים, שריקות כאשר הוא שואף אוויר.

    הילד אוחז בגרונו עם כל ניסיון להשתעל.

    בהקשר זה אנו יכולים להשוואת זאת ל- HEPAR SULPH ו- SAMBUCUS.

    הרמדי הקודמת צריכה להינתן כאשר השיעול מוגבר לקראת הבוקר ובשל כך שהוריד את הכיסויים.

    יש נקישות רגישלות של ליחה בגרון כמו ב- ANTIM TART.

    ברמדי האחרונה סימפטומים עצביים כמו עוויתות של ה- GLOTTIS מובחנות.

    הנשימה היא יותר בעלת אופי צפצפני מקרקר; הבעיה כמעת חמורה יותר אחרי חצות ובזמן הנחת הראש נמוך.

    החולה יכול לשאוף אוויר טוב יותר, הנשיפה היא קשה.

    בדלקת האדר אנו יכולים לחשוב על ACONITE בשלב הראשוני ביותר לפני שההפרשה מתחילה.

    חשים אז דקירות חדות בחזה עם צמרמורות וחום.

    יש לה אינדיקציה במיוחד כאשר הבעיה התעוררה מחשיפה או מכך שהזיעה דוכאה.

    ממש פה אנו נדבר גם על ACONITE בדלקת ריאות.

    משתמשים בה בשלב הראשון כאשר הסימפטומים של בליעת הריאות הם מאד בולטים.

    השיעול הוא קשה, יבש ומאד כואב.

    יריקת הליחה מפוספסת עם דם.

    התופעות המנטאליות, האופייניות כל כך ל- ACONITE תמיד צריכות להמצא.

    ACONITE היא רמדי חשובה במחושים רבים של הלב, כאלה כמו כאבים עצביים, גידול יתר, דלקת קרום הלב, אנגינה פקטוריס ושונויות רבות אחרות של תהליכי דלקת.

    יתר דם מקומי אלים עם חרדה חמורה לדברים הקשורים אל הלב, דקירות בלב, חוסר תחושה בזרוע שמאל ודגדוג באצבעות, דופק מהיר והתעלפות הן אינדיקציות חשובות הקוראות ל- ACONITE.

    אנו משתמשים ב- ACONITE במידה רבה מאד בשלשול, במיוחד של תינוקות, בקיץ.

    הצואה ירוקה עמו צמחים קצוצים.

    זה מלווה בכאבי בטן המכריח אותם להתקפל לשניים.

    ACONITE היא עדיין הרמדי שלנו כאשר צואה ירוקה זו הופכת דמית ויש דחף עז לתת צואה וסימפטומים דלקתיים אחרים, כאלה כמו חום גבוה, כאב עז, בטן נפוחה וכד'.

    זוהי רמדי אחת נוספת לדימומים אך זהו דימום שאנו מוצאים שהוא דימום אקטיבי ב- ACONITE – הדם העובר הוא טהור ושופע.

    אנו משתמשים ברמדי זו בדימום יתר בווסת, דימום מהרחם, יריקת דם, דימום מהאף, הקאת דם ודם בשתן כאשר אלה מלווים עם סימפטומים מנטאליים כפי שתוארו קודם.

    הריון ולידה קוראים ל- ACONITE במקרים שבהם נראה שעומדת להיות הפלה הנגרמת בשל בהלה או רוגז.

    כאבי הלידה ב- ACONITE הם מאד אלימים וגורמים למצוקה רבה; ההתקדמות מאד איטית, ההתכווצויות לא מועילות.

    החולה אדומה, צמאה ומזיעה, ממשיכה לצעוק בשל כאבים מהממים אך לא מועילים.

    רמדי זו נקראת גם בהתכווצויות בשל גודש מוחי רב מדי.

    קדחת החלב ושונויות אחרות בחום של ילדים ניתן לעזור באמצעות ACONITE, בתנאי שיש לנו דופק מתוח קשה תכוף, פחד עז, פראי, בוהה, עיניים מבריקות, לשון יבשה וצמא גדול.

    אנו נדון כעת באינדיקציות של ACONITE במצבים קדחתיים.

    זוהי רמדי מצויינת לטיפול בחום, במיוחד חום של דלקת.

    החום מאד גדול כשהוא נע וזע בייסורים רבים.

    באופן כללי זהו חום יבש מקרין.

    הצמא מאד גדול.

    צמרמורות בשל התנועה הקלה ביותר.

    החולה רועד כשהוא נשכב.

    בזמן הצמרמורת יש לנו גם חום פנימי, חרדה ולחיים אדומות.

    לפעמים האדמומית רואים אותה על לחי אחת בלבד.

    ACONITE מאד מועילה בחולירע, גם בשלב של הגודש ובשלב ההתמוטטות.

    האלימות של ההתקף והסימפטומים המנטאליים צריכים להיות גורם רב כוח בהחלטה שלנו.

    מומלץ אפילו כאמצעי מונע במהלך מגפה רצינית של חולירע, כאשר האווירה הופכת טעונה בפחד וחרדה, כל אחד ירא שהוא יהיה הקורבן הבא.

    SULPHUR  היא הכרונית של ACONITE; היכן ש- ACONITE עזרה חלקית, SULPHUR תסיים את הריפוי.

.

ה. ג'. קלארק

תיאור

    ACONITE השכיח.

    כובע הנזיר.

    WOLFSBANE

    (שדות מרעה לחלוחיים ומקומות לא מנוצלים באזורי הרים, מרכז ודרום אירופה, רוסיה, סקנדינביה ומרכז אסיה)

    משפחה – RANUNCULACEAE

    תמיסת האם מהצמח כולו עם השורש כשהוא מתחיל לפרוח.

CLINICAL

     עיוורון

    כעס

    שבץ

    אסתמה

    עיוורון, פתאומי.

    דלקת הסמפונות

    שיתוק

    חום בשל קטטר.

    מיחושים בחזה

    אבעבועות רוח

    חולירע

    חולירע בתינוקות שרק נולדו

    הצטננות

    קור

    שחפת

    עוויתות

    שיעול

    דלקת גרון

    דלקת שלפוחית השתן

    בקיעת שיניים

    שלשול

    מיימת

    דיזנטריה

    כאבי מחזור

    כאבי אוזניים

    דלקת מעיים

    התרגשות

    כאבי עיניים

    סומק בפנים

    השפעות של בהלה

    בלוטות נפוחות

    דלקת של הלשון

    GONORRHOEA  - זיבה

    דימומים

     טחורים

    כאבי ראש

    כאבים בלב

    מחלה של מפרק הירך

    מחלת HODGKINS

     חום גבוה

    שפעת

    צהבת

    מיחושים במפרקים

     לידה

    הנקה

    דלקת בלוע

    דלקת של הכבד

    לומבגו

    מיחושים בריאות

    מניה

    חצבת

    דלקת קרום המוח

    שיבושים במחזור

    חררה

    הפלה

    חזרת

    כאבים בשרירים

    דלקת בשרירים

    דלקת כליות

    כאבים עצביים

    חוסר תחושה

    דלקת של הושט

    שיתוק

    דלקת הצפק

    דלקת האדר

    כאבים בקרום המכסה את הריאות

    דלקת ריאות

    הריון

    חום מלידה

    PURPURA

    דלקת שקדים מוגלתית

    חום לסירוגין

    אדמדמת

    שנית

    רעד

    נדודי שינה

    שיבושים בחוש הריח

    צוואר נוקשה

    כאבים באשכים

    צפדת

    טטניה – מחלה הגורמת להתכווצויות עזות מאד

    צמא

    כאבי גרון

    כאבים בלשון

    כאבי שיניים

    חום בשל טראומה

    עוויתות בשופכה

    חום בשופכה

    השפעות של חיסונים

    סחרחורת

    שעלת

    פיהוקים

    קדחת צהובה

.

אפיונים

    הצמח WORFSANE צומח בחלקים הלחים והמכוסים של כמעט כל הארצות עם הרים בדרום ומרכז אירופה, במיוחד ה- JURA, שוויץ, גרמניה, ושוודיה.

    TESTE הזכיר שיש לצמח את המוניטין של היותו יותר רעלי לחיות טורפות מאשר לכאלה האוכלות עשב.

    בזה הוא תומך חלקית, וזה כנראה אומת על ידי ניסיון שווא להרעיל פיל על ידי ACONITINE בארץ זו.

    שפשפו גזר ושמו מספיק ACONITINE להרעיל 2000 איש.

    הפיל אכל זאת ברצות, אך כלום לא קרה, ושלוש שעות לאחר מכן חייבים לתת חומצה פרוסית בכמות גדולה, והוכח שהיא הייתה פטאלית בתוך זמן קצר.

    לפני זמנו של הנמן היה ל- ACONITE המוניטין כחומר הגורם להפרשת זיעה, ובמקרים של ראומטיזם, SCIATICA וגידולים, אך רק לאחר הנמן הוכח שתכונותיו באמת לא הובנו.

    ACONITE מחוברת בצורה הקרובה ביותר עם עליית והתקדמות ההומאופתיה יותר מכל אחד אחר במטריה מדיקה.

   אם CINCHONA היה "התפוח של ניוטון" של הגילוי ההומאופתי, ACONITE היא הרמדי שבאמצעותה הנמן היה מסוגל להתמודד עם כל המצבים בימיו שטופלו בהקזות דם.

    הייתה זו הרמדי ACONITE בפוטנץ מעל ה- 3 שהיא תרופה בטוחה לחלוטין בכל גיל.

    חולים רגישים מתלוננים על הפעולה הלוחצת שלה כאשר חוזרים עליה, והכרתי מקרים שבהם התשישות של המינד האופיינית וגם של הגוף התרחשו אחרי שנתנו את ACONITE בפוטנץ.

    אך מקרים כאלה הם היוצא מן הכלל, ואין הן מלוות בסכנה כאשר הן כן מתרחשות.

    רוב החולים שלהם נותנים ACONITE בפוטנץ לא מתנסים במשהו מסוג זה.

    מהירות הפעולה של ACONITE קובעת את ההתאמה שלה למצבים שבהם הסימפטומים מתחילים בעוצמה רבה, כאלה כמו החולירע האסייתית, חום במקרים מסויימים ודלקות אקוטיות.

    לרשימה זו צריך להוסיף התקפים פתאומיים של עיוורון.

    אך לא מניחים שהתחום של ACONITE מוגבל למקרים אקוטיים בלבד.

    כאשר הסימפטומים מתאימים היא תרפא מקרים של כרוניות רבה – למשל, מקרים של בלוטות מוקשות.

    דר' HUGHES למעשה ציין שהמצב שבו ACONITE הומאופתית הוא אחד של TENSION – מתח רב; ומילה זו נותנת את המושג הטוב ביותר על שטח הפעולה של ACONITE.

     יש מתח רגשי ומנטאלי, כפי שרואים בבהלה או פחד והתוצאות שלהם, חרדה, ופחד ממוות; מתח של כלי דם מערכתיים, כמו בהשפעות של צינה, חולירע אסייתית ודימומים; מתח שרירי, כמו במקרי טטנוס; מתח בשרירים לא רצוניים, כמו בעוויתות של הלב ומתח של מערכת השרירים הלא רצונית למחצה של מערכת הנשימה, כמו באסתמה; ולבסוף מתח של החושים המיוחדים בתחושות מוגברות ורגישות מוגברת לכאב; בתחושה של חוסר תחושה בחלקים, כאילו יש פס מתוח על זה, וגם תחושה של פס מתוח בגפיים ובחלקים אחרים.

    לכן זוהי ACONITE בפעולתה המרפאה המתאימה להשפעות של מספר מצבים המעוררים מצב של מתח.

    גודש של כדוריות דם אדומות ניתן לסווג תחת ראש זה.

    אנשים PLETHORIC בעלי אופי נמרץ, קונסטיטוציה נרגזת ועצבנית, צבע חזק, שער חום או שחור, במיוחד מתאים ל- ACONITE.

    גודש פעיל מכל סוג, במיוחד אלה המופיעים אחרי צינה.

    GUENSEY שם זאת בדרך אחרת: כדורית הדם הטהורה המלאה, המפותחת, בסוגה המושלם ביותר, כאשר היא חולה, יש לה אפיניות גדולה ל- ACONITE.

    כאשר כדוריות הדם לא מסודרות יש לכך אינדיקציה לעיתים נדירות בלבד.

    אנו חושבים על ACONITE בדלקות פתאומיות, במיוחד אם הן נגרמות על ידי אוויר יבש, קר, המדכא התנדפות בגוף".

    TESTE ייחס מקרה מדהים של אדם אנגלי שהיה חייב להשתתף במסע ממשוך במזחלת בצפון רוסיה באמצע החורף, שסבל לכן במשך שנתיים מהתקפים אלימים של דפיקות לב וכאבים דוקרים אקוטיים באזור הלב, שאיימו בשבץ מוחי.

    ניתנה דיאגנוזה למפרצת על ידי רופאים מובילים באנגליה ובאירופה.

    TESTE מיקם את המיחושים ב- NEUROSIS – הפרעות במערכת העצבים או עוויתות של שריר החזה הגדול, והוכיח את הדיאגנוזה שלו על ידי שריפא זאת בצורה מבריקה על ידי ACONITE.

    הרוחות החותכות, החדות של ההרים שביניהם הצמח צומח נותנים את החותם של הפעולה של הרמדי.

    אין הרבה סמים שיש להם סיבתיות בולטת כל כך באפיונים שלהם.

    צינה, בהלה, פציעה או ניתוח – ההשפעות של אלה ניתן להתמודד איתם ברוב המקרים על ידי ACONITE, המתן שלה בזמן מונע תוצאות חמורות.

    התגובה מההשפעה הראשונית של הצינה נותנת אפיון נוסף של ACONITE – את זה של החום.

    עם החום של ACONITE יש: חוסר מנוחה והאיש נע וזע הלוך וחזור, ומצב המתח ברור מאד בחרדה שמתלווה לחוסר המנוחה, לפעמים מגיעה עד לפחד ממות.

    התרוממות הרוח המנטאלית לפעמים מגיע עד לנקודה שבה הוא מנבא מראש את היום והשעה שבה הוא ימות.

    חוש שישי. קלירוויאנס.

    רגישות קיצונית לאור וקול וכל התחושות כולל כאב.

    כאשר החולי מלווה בסובלנות ורוגע לא סביר ש- ACONITE תידרש.

    היה זה חוסר המנוחה הקודח של ACONITE שהוביל את הנמן להתייחס אל רמדי זו הומאופתית למצבי חום רבים כל כך; והנוכחות של חוסר מנוחה זה, החרדה, הפחד והרגישות הרבה שהם האינדיקציה המובילה בכל המקרים מכל סוג.

    אפיונים אחדים של ACONITE הם הבאים: דימומים פעילים באנשים חסונים, PLETHORIC.

    מעביר דם כמעט טהור בצואה.

    ביריקת דם הדם עולה בקלות רבה על ידי המהום ושיעול, אדום מבריק ובכמויות גדולות, מרוחות קרות, יבשות, עם פחד גדול, חרדה ודפיקות לב.

    כל שאיפת אוויר פנימה מגבירה את השיעול.

    אחרי השיעול תחושה של דגדוג בתוך החזה.

    צמא שלא ניתן לרוויה: טעם כל דבר הוא מר, פרט למים (CHI – הכל כולל מים).

    בדלקת גרון הילד אוחז את צווארו עם כל התקף שיעול.

    קור, חוסר תחושה ותחושת דגדוג מאפיינים שיתוקים ופגיעות עצביות של ACONITE.

    שיתוק של הפנים מחשיפה לרוחות קרות, יבשות.

    את הפחד והדאגה של ACONITE רואים בחוסר רצון לחצות כבישים.

    יש חוסר סבילות למוזיקה.

    יש כמה סימפטומים מסקרנים: הוא מדמיין שיש חלקים מגופו שהם מעוותים.

    מדמיין שהם חושבים מהבטן.

    צופה מראש את שעת המוות (קלירוויאנס).

    ACONITE היא אחת מהרמדי הגדולות לכאב, מתחרה עם CHAM ו- COFFEA בעוצמה של הכאב שהיא מסוגלת לגרום.

    הכאבים בלתי נסבלים, גורמים לדיכאון.

    הכאבים של ACONITE קורעים, חותכים; הם מלווים בחוסר מנוחה; מלווים בחוסר תחושה, דגדוג או נימול.

    ACON אינו יכול לשאת את הכאב, אינו יכול לשאת שיגעו בו, לא יכול לשאת כיסויים עליו.

    כאבי השיניים של ACON הם בצד אחד עם לחי אדומה באותו הצד.

    GUENSEY נותן את הכיוון המצויין הבא: "אם ילד סובל משלשול מימי, בוכה ומתלונן הרבה מאד, נושך את אגרופיו ולא ישן, ACON בדרך כלל תיישב את הבעיה בתוך זמן קצר.

    המצב המשובש של המינד ייפסק ושינה שקטה תהייה התוצאה.

    האם כעת תציין: "דר', הוא בסדר, פרט לקרביים שלו, והם כמו שהיו קודם".

    כעת, אל תיתן רמדי אחרת, אלא חכה וראה אם ACON לא תשלים את הריפוי מעצמה".

    שוב: שתן מועט, אדום וחם, הנובע מהתקררות, במיוחד בילדים.

    הילד צורח ונראה שהוא סובל מכאב גדול בגלל שהוא לא יכול לתת שתן.

    ACON תקל על הכאב, תשקיט את הילד, והשתן יזרום זמן קצר לאחר מכן.

    במבוגרים, ההתאפקות בשתן לפעמים יוקל על ידי ACON. יש שקיעה פתאומית גדולה בכוח; התעלפות כשהוא מנסה לקום; עם חרדה, חוסר מנוחה, חוסר תחושה, דגדוג ונימול.

    ל- ACON יש שטח תועלת רחב ביותר במיחושים של העיניים.

    דלקות מסוגים רבים, מקור, פציעה, אבק, ניתוח, דלקת עם הרחבה של הבלוטות, כולם נמצאים בתוך הטווח שלו.

    יש כמה מקרים מופלאים של עיוורון פתאומי שרופאו על ידי רמדי זו.

    HIRSCH OF PRAGUE מדווח על שני מקרים כאלה, אחד באדם בן שלושים, שהלך למיטה כשהכל בסדר, שהלך הביתה במזג אוויר קשה וסוער אחרי שבילה ערב בחדר חם.

    ACON 3 ניתן, ובערב הבא הוא הזיע בחופשיות, ובבוקר הראיה שלו הושבה במלואה.

    HIRCH עצמו לפתע איבד את הראייה בעודו מתקלח במזג אוויר חם.

    הוא לקח ACON 3 במים כפי שהוא נתן זאת לחולה שלו.

    בתוך שעתיים הוא החל להזיע, ואחרי שש שעות שינה התעורר בסדר.

    LIPPE דיווח על מקרה של אישה שמצא שהיא במצוקה גדולה, חרדה, משותקת מפחד.

    בבריאות הרגילה שלה היא אכלה ארוחת ערב, ובזמן קריאה לאחר מכן, האותיות רקדו לפני עיניה, והדפוס הפך מעורפל; הפנים והאף הפכו חסרי תחושה; הדופק קטן, 120 בדקה.

    מנה אחת של ACON CM (FINKE) ניתן.

    חוסר התחושה נעלם בתוך חצי שעה; הדופק הפך 72; הראייה הייתה מושלמת כשהיא סגרה כל אחד מבין העיניים, אך כולם נראו מרוחקים כשהיא השאירה את שניהם פתוחים.

    סימפטום זה נעלם בבוקר הבא; קלות קלה של הראש נשארה באותו היום.

    זמן ההחמרה של סימפטומי ACON היא בעיקר בלילה בערך בחצות.

    חום, ממש כמו קור, מזיקים לחולה ACON; מכת שמש היא בין המצבים שקוראים לרמדי זו; ו- ACON תרפא כאבי ראש רבים הנגרמים על ידי חשיפה לשמש, כמו גם כשנשרפים מהשמש.

    יש הטבה בכאבי הראש מאוויר פתוח, החמרה בחדר חם; כאבי שיניים ושיעול מחמירים באוויר הפתוח.

    הטבה מכך שמסיר את הכיסויים.

    חדר חם מחמיר את הצמרמורות; בחום, לא יכול לסבול את המיטה; הוא רוצה להסיר את הכיסויים.

    מזיע על החלק הכואב או המכוסה.

    יש החמרה מיין וממעוררים; החמרה משתייה (כל סוג של משקה אלכוהולי).

    מנוחה מיטיבה את מצב הסימפטומים באופן כללי, אך במהלך הלילה הכאבים בלתי נסבלים, יש תחושה של עייפות בגפיים והקשיחות גרועה יותר.

    שכיבה מקלה על כאב הראש והסחרחורת, ומחמירה תלונות אחרות.

    שכיבה על הגב מיטיבה על השיעול והדקירות בחזה; שכיבה על הצד מחמירה את הדקירות בחזה והשיעול: הלחי עליה הוא שוכב מזיעה.

    התרוממות מישיבה = סחרחורת.

    סחרחורת, חיוורון, תחושת התעלפות כשהוא מתרומם מהמיטה.

    התקפלות לשניים קלב על כאבי הבטן וכאבי המחזור.

    תנועה מחמירה את הכאבים בשרירים, מפרקים והנוקשות.

יחסים

    ACONITUM NAPELLUS מקורבת בפעולתה ל- ACONITES האחרים ול- ACONITINUM, וגם ל- RANUNCULACEAE, ACTAEA RAC, ACTAEA SPIC, PAEON, PODOPHת RANUNCULUS, STAPH.

    TESTE מיקם בקבוצת ACONITE: COCCUL, CHAM, DULC, CANNAB I, CON.

   אך הוא מודה שהיחסים אינם קרובים, וש- ACON היא באמת בלי אנלוגיה.

ניתן לתת לה אנטידוט על ידי

ACET AC, ALCOHOL, PARIS.

היא בעצמה אנטידוט:

ל: ARN, COFF, SUL, VERAT.

היא משלימה ל:

COFF (בחום, נדודי שינה, חוסר סבילות לכאב); ARN (חבלות, פציעות וכד'); SUL.

היא מקלה על מחלות מ:

    ACT RAC, CHAM, COFF, NUX V, PET, SEP, SUL.

    שימוש לרעה ב- ACON קוראת לרמדי SUL.

    יש להשוות את ACON עם SRAM ועם OP בהשפעות של בהלה; ועם SUL ברוב הסימפטומים שלה.

    SUL היא הכרונית של ACON; היא תשלים לעיתים את הפעולה שהחלה ACON, ותרפא מקרים שבהם יש לכאורה אינדיקציה ל- ACON אך היא נכשלת מלהקל.

השווה גם

PUL, LYC, SEC ו- CAMPH (הטבה מכך שמסיר את הכיסויים).

HEP ו- COFF (חוסר סבילות לכאב).

CHI (צואה לבנה).

GELS (השפעות של ידיעות רעות, בהלה, כעס).

NUX ו- BRY (שלשול מכעס).

BYR (השפעות של רוחות קרות, יבשות).

סיבות

    פחד

    בהלה

    צינה

    רוחות קרות, יבשות

    חום, במיוחד של השמש

    פציעה

    ניתוח

    שוק

סימפטומים

MIND

    ייסורים רבים תוך שהוא מניע ומזיז את גופו מתוך ייסורים, עצבנות שלא ניתן להשקיטה, בוכה, דמעות, גונח, מתלונן ונוזף.

    עצבנות רגישה.

    צפייה מראש מלאת פחד על התקרבות המוות; צופה מראש את היום בו הוא עומד למות.

    עצבות.

    רגש מבשר רעות, כאילו הוא במצב של קלירוויאטיות.

    פחד מבני אדם ושנאת אדם; אינו מחבב אף אחד.

    רשעות.

    נטייה חזקה להיות כועס, להיות מבוהל ולריב.

    נראה שהרעש הקל ביותר, אפילו מוזיקה, אינם טובים ומועילים.

    מצב הרוח משתנה; רגע אחד עצוב, מדוכא, עצבני ומיואש, בזמן אחר עליז, מרוגז, מלא תקווה ונוטה לשיר ולרקוד.

    מתרגז בשל זוטות; מתייחס לבדיחות לפי החלק הגרוע.

    לא אוהב לדבר; עונה במילים בנות הברה אחת.

    התקפים מתחלפים של צחוק ודמע.

    חרדה גדולה, שלא ניתן להפיגה.

    חרדה בקשר לחולי שלו וייאוש מלהתרפא.

    פחד מרוחות רפאים.

    פחד מהחושך.

    נטייה לברוח מהמיטה שלו.

    המינד משותק, בלי יכולת שיקוף, ותחושה כאילו כל התפקודים האינטלקטואליים מבוצעים מתוך הקיבה.

    התקפים של מעשי שטות ושיגעון. חוסר יציבות ברעיונות.

    בהזיות בהקיץ יש חוסר אושר, דאגה ייאוש וזעם, עם הבעה של פחד על הפנים; אך יש לעיתים נדירות חוסר הכרה.

    הזיות בהקיץ, במיוחד בלילה; עם אקסטזה.

    חולשה של הזיכרון.

    מחלות בשל פחד, בהלה, כעס.

HEAD

    בעייה בראש, כאילו שהמוח ממוספר, בעיקר בחום החדר.

    סחרחורת, במיוחד כשמתרומם מהמיטה, או כשהוא קם מישיבה, כשמתכופף, כשנע או מנער את הראש, ולעיתים עם תחושה של הרעלה או סחרחורת בראש, אובדן הכרה, עמימות בעיניים; בחילה, ותחושה של חולשה בשיא הקיבה.

    סחרחורת עם נטייה ליפול לצד ימין.

    העלמות הראייה; דימום מהאף.

    תחושה, כאילו המוח מתגלגל בחופשיות בתוך הגולגולת; זה מוגבר על ידי התנועה הקלה ביותר, אפילו על ידי דיבור ושתייה.

    כאב בראש עם נטייה להקיא.

    הראש, כאילו חבול, עם תחושה של חבלות בגפיים.

    כאב מטמטם בראש עם תחושה של דחיסה ומשיכה יחד כאילו מהתכווצות שרירים, בעיקרון במצח ובשורש האף.

    משקל ומלאות במצח וברקות, עם לחץ מתפשט, כאילו הכל עומד לצאת החוצה דרך שם, במיוחד כשמתכופף קדימה.

    תחושה יש לוח לפני המצח.

    יריות, מכות בתוך הראש.

    כאב ראש מושך, לפעמים מהצד.

    תחושה כאילו כדור עולה בראש, ומפזר קרירות שם.

    גודש של דם בתוך הראש, אם חום ואדמומית בפנים, או עם תחושה של חום במוח, זיעה על עור מצומק, וחיוורון של הפנים.

    תחושה של חום בראש, עם הזעה, עם פנים חיורות.

    דלקת של המוח.

    תחושה של מלאות וכבדות במצח, עם תחושה כאילו כל המוח עומד לצאת דרך העיניים, עם בחילה וסחרחורת, המוחמרת מדיבור או תנועה.

    חום ורתיחה בתוך הראש, כאילו היו שם מים רותחים בתוך המוח.

    שאגות וקולות פיצוח בתוך הראש.

    תחושה בשיא הראש, כאילו מושכים אותו מהשער.

    תחושה כאילו השער סמר בכל הראש.

    כאב בראש, כאילו כתוצאה מקור או מדיכוי זיעה, עם זמזום באוזניים, קור בראש וכאבי בטן.

    החמרה של הכאב בראש בשל תנועה, דיבור, התרוממות מתנוחת שכיבה, ועל ידי שתייה; התנסות בהקלה באוויר הפתוח.

EYES

    העיניים אדומות ומדולקות, עם אדמומית חזקה של כלי הדם, וכאב בלתי נסבל.

    דימוע רב מאד.

    חום ושורף בעיניים, עם כאבים לוחצים ויורים, במיוחד כאשר מזיז את גלגל העין.

    נפיחות של העיניים.

    האישונים מורחבים.

    תחושה של יובש בעפעפיים, כבדות, קשיון, רגישות לאוויר.

    אדמומית קשיון ונפיחות של העפעפיים.

    העיניים מבריקות, מיטלטלות ובולטות.

    המבט מקובע.

    אינו יכול לשאת את השתקפות השמש מהשלג; זה גורם לו לראות כתמים, ניצוצות וברקים המשחקים לפני עיניו.

    בעת אור עז; או תשוקה עזה לאור.

    נקודות שחורות וערפל לפני העיניים.

    הבהובים מפריעים לו; מפחד שהוא יגע במישהו שעובר ליידו.

    הראייה כאילו דרך וילון; קושי להבדיל בין פנים; עם חרדה וסחרחורת.

    התקף פתאומי של עיוורון.

    תחושה של משיכה בעפעפיים עם סחרחורת.

    דלקת עיניים, עם כאבים מאד גדולים, עם כהות עיניים, או מגופים זרים שנכנסו אל תוך העיניים (אבק, שביב); מניתוח.

EAR

    רטט ומזמזום באוזניים.

    מדגדג וכאב חד באוזניים.

    תחושה כאילו משהו הושם לפני האוזניים.

    רגישות מוגזמת של השמיעה; כל רעש בלתי נסבל.

    המוזיקה עוברת דרך כל גפה; גורם לה להיות עצובה.

    כאבים קורעים (אוזן שמאל).

    שאגות באוזניים.

NOSE

    דחיסה מהממת או התכווצויות בשורש האף.

    דימום מהאף; אדום מבריק; במיוחד באנשים PLETHORIC.

    רגישות קיצונית לריח, במיוחד לריחות לא נעימים.

    עיטושים אלימים, עם כאבים בבטן, ובצד שמאל.

    נזלת, כאבים בראש, המהום באוזניים וכאבי בטן.

    נזלת הנגרמת מרוחות קרות, יבשות.

    עיכוב הנזלת עם כאב ראש; הטבה באוויר הפתוח, הרעה מדיבור.

    נזלת זורמת, התעטשויות תכופות; טפטוף של מים חמים, צלולים; נוזל בבקרים.

FACE

    הבעה חרדה; מפוחדת.

    הפנים נפוחות, חמות ואדומות, או כחלחלות או לסירוגין אדומות וחיוורות; צהובות.

    כשקם, הפנים, שהיו קודם אדומים, הופכים חיוורים כפני מת; אחרי כן הן הופכות אדומות שוב.

    אודם וחיוורון לסירוגין.

    אדמומית של לחי אחת עם חיוורון של האחרת, או נקודות אדומות על שתי הלחיים.

    זיעה על המצח, השפה העליונה, ועל הלחי שעלייה הוא שוכב.

    עיוות של דמויות.

    כאב זוחל ותחושה של נפיחות בלחיים.

    משיכה עזה בעצב ה- TRHGEMINUS, ואחר כך כאב יורה, נודד, לסירוגין, ואחר כך כאב קבוע, לפעמים לחץ.

    כאב, כמו מכיוב בעצמות הלחי.

    השפתיים שחורות ויבשות, מתקלפות.

    תחושת דגדוג בלחיים.

    שורף, מדגדג וכאבים יורים, עם משיכה מתקדמת בלסתות.

    לסת שמוטה.

    עווית בשרירי הלסת.

TEETH

    שוק קורע או כאבים הולמים בשיניים, עם גודש של דם לכיוון הראש, וחום בפנים.

    כאבי שיניים מקור, עם הולם בצד אחד של הפנים, אדמומית עזה של הלחי וחוסר מנוחה גדול מאד.

    חריקת שיניים.

MOUTH

    תחושה של יובש, או יובש בפה והלשון.

    הלשון לבנה.

    מחופה, או בצהוב- לבן עבה.

    תחושה שמגרד, דוקר ושורף בלשון; עם האספות של רוק בפה.

    שיתוק של הלשון.

    חוסר תחושה בלשון; וגם השפתיים.

    הדיבור רועד ומגמגם.

    כאב, כמו מאיכול, הפתחים של תעלות הרוק, כאילו הם מכוייבים.

    עווית בשריר הלסת עם ריור.

    תחושה בענבל כאילו הוא מוגדל ונמצא במגע עם הלשון.

THROAT

    כאב בגרון, עם אדמומית עמוקה של החלק הכואב, וקשיי בליעה.

    מדגדג בושט.

    תחושה של שפשוף, דגדוג כמו חניקה. שורף ודוקר בגרון, בעיקר בזמן בליעה.

    דלקת אקוטית של הגרון (החך, השקדים ופי הלוע) עם חום גבוה, אדמומית כהה בחלקים, שורף ובוער בפי הלוע.

    שורף וחוסר תחושה בגרון; הגרון כמעט חסר תחושה.

    דוקר, שורף בגרון ולאורך חצוצרות השמע, המכריחים לבלוע.

    תחושה של כיווץ בגרון, כאילו הוא נגרם מחומרים חומציים.

    דוקר בגרון כאשר בולע ומשתעל.

    חוסר יכולת כמעט מוחלט לבלוע, עם צרידות.

APPETITE

    הטעם בפה מר; או מסריח.

    כל מיני מזונות ומשקאות, פרט למים, בעלי טעם מר.

    צמא בוער הבלתי ניתן לרוויה; לפעם עם תשוקה לבירה.

    רעב וצמא עצום, אך אוכל לאט.

    באופן כללי החמרה משתייה.

    הפרשה מהקיבה בשל שתיית מים קרים כקרח כשמחומם מדי.

    באופן כללי הטבה משתייה קרה, במיוחד החרדה.

    אובדן התאבון וסלידה ממזון.

    הבירה שוכבת בכבדות בקיבה.

    משתוקק: יין; ברנדי; בירה; משקאות מרים.

    יין באופן כללי גורם להטבה.

STOMACH

    שיהוקים.

    גיהוקים של יין.

    זרימת מים מהקיבה, כמו בצרבת, עם בחילה.

    נטייה להקיא, אחרי אכילת משהו מתקתק או שמן.

    הקאה של מיצי מרה, ירקרקה, או ליחה ודמית.

    הקאה של דם טהור.

    הקאה של ליחה דמית, או של מה ששתה, המלווה בצמא.

    ניסיונות הקאה מוצלחים ולא מוצלחים.

    הקאה, עם בחילה וצמא, חום, הזעה שופעת והשתנה מוגברת.

    כאב בקיבה אחרי אכילה או שתייה.

    תחושה של נפיחות, מתח ולחץ כאילו משקל נמצא באזור לפני הלב ובקיבה, לפעמים עם קשיי נשימה.

    לחץ בקיבה ובשיא הקיבה, כאילו מאבן קשה.

    שיא הקיבה כואב למגע.

    תחושה של כיווץ בקיבה, כמו מחומרים חומציים.

ABDOMEN

    כיווצים, מתח ולחץ באזור ירכתי הבטן, לפעמים עם מלאות ותחושה של משקל.

    כאב שורף, יריות, דקירות ולחץ באזור הכבד, עם קשיי נשימה.

    רגישות כואבת למגע באזור הכבד.

    דלקת ותחושה של מכאוב בכבד.

    לחץ באזור הכבד, עם מניעת נשימה.

    צהבת: של רכים נולדים; מבהלה; מצינה.

    כאבים מושכים בבטן בזמן תנוחת התכופפות (כמו כאשר מתכופף לתת צואה).

    כיווצים, צביטות ושורף באזור הטבור, לפעמים עם נסיגת הטבור.

    כאבים חותכים בלתי נסבלים בבוקר בעודו במיטה.

    מתח והולם כואב מאד בבטן, בעיקרון ברום הבטן.

    התנפחות הבטן כמו במיימת.

    רגישות כואבת של הבטן למגע, ולתנועה הקלה ביותר.

    כאבי בטן עם גזים, בעיקר בלילה, ולחץ, מתח וקרקורים בבטן מגזים, עם רעשים גדולים בבטן.

STOOL AND ANUS

    דיכוי הצואה.

    צואה תכופה, רכה, קטנה עם חוסר יכולת לתת צרכים.

    צואה דלילה, מימית.

    הצואה כמו תרד קצוץ.

    צואה לבנה, עם שתן אדום כהה.

    הפרשות כמו של חולירע עם התמוטטות, חרדה עד מוות וחוסר מנוחה.

    צואה לא רצונית, בשל שיתוק פי הטבעת.

    עצירות; צואה בצבע טיט.

    בחילה הזיעה לפני ואחרי צואה דלילה.

    כאבים ברקטום.

    כאב אלים ברקטום, עם צמרמורת וחום, דלקת, חוסר יכולתת לתת צרכים, הפרשות דמיות (דיזנטריה).

    לחץ ודקירות בפי הטבעת.

    טחורים מדממים, עם חום ודקירות חדות; הדם מבריק.

    שלשול, עם שטף של שתן וכאבי בטן.

    תחושה כאילו נוזל חם בורח מפי הטבעת.

URINARY ORGANS

    דיכוי השתן, עם לחץ בשלפוחית השתן וכאבים במפשעה.

    תשוקה תכופה להפריש שתן, המלווה בחרדה וכאב.

    זרימה של שתן, עם זיעה, שלשול וכאבי בטן.

    פליטה לא רצונית של שתן, בשל רפיון צוואר שלפוחית השתן.

    הרטבת לילה, עם צמא.

    השתן מועט, בוער, אדום עמוק, ועם משקע של צבע לבנה (המתעוררת בשל התקררות, במיוחד אצל ילדים); דיכוי השתן, בגלל התקררות.

    משקע דמי בשתן.

    מועט, אדום, חם, בלי משקע.

    חום וחסר יכולת לעשות צרכים בצוואר השלפוחית.

MALE SEXUAL ORGANS

      נטייה מינית לחילופין מתגברת ומופחתת.

    התקפי פתע להתאהבות.

    כואב באותם החלקים.

    כאבים הדומים לחבורות באשכים.

    תחושה באשכים שהם נפוחים, קשים, כאילו התמלאו מדי בזרעים.

    דלקת האשכים.

    GONORROHEA, בשלב הראשון.

    מגרד בעורלה.

    כאבים יורים וצובטים בעטרה כאשר נוצר שם מים.

FEMALE SEXUAL ORGANS

    הווסת שופעת מדי ונמשכת זמן ארוך מדי.

    הווסת מדוכאת בשל בהלה; בגלל רגליים קרות.

    הכאבים הבאים לאחר מכן כואבים מדי וממושכים מדי.

    חום-החלב (עם הזיות בהקיץ).

    דלקת הצפק מלידה.

    זעם שגעוני בזמן הופעת הווסת.

    כאבים דוקרים הנעים לצד הימני של הרחם; כאבים חדים יורים, הבטן רגישה ביותר.

    דלקת השחלות בשל עיכוב פתאומי בזרימת הווסת.

    לחץ כמו של לידה ברחם (כאבי מחזור).

    דימומים מהרחם; פעילים, עוררות רבה, סחרחורת, לא יכולה להתיישב; פחד מהמוות.

    הווגינה יבשה, חמה, רגישה.

    זיבה לבנה, שופעת, עקשנית, צהובה.

    הגברת החלב בשדיים.

RESPIRATORY ORGANS

    תחושה של חוסר תחושה בקנה הנשימה.

    התקפים של שיתוק ב- EPIGLOTTIS, עם נטייה להיחנק.

    כאב בגרון.

    הגרון רגיש למגע ולשאיפת אוויר פנימה, כאילו הוא מעורטל.

    תלונות בשל הגרון אחרי אימוץ הקול.

    קול מקרקר.

    תשוקה בלתי פוסקת להשתעל, נוצרת על ידי גירוי או דגדוג בגרון.

    דלקת של הגרון והסמפונות.

    שיעול בגלל שתייה או עישון.

    שיעול קצר ויבש, בעיקר בלילה.

    שיעול עוויתי, צרוד או מקרקר. לפעמים עם סכנת חנק, וכיווץ של הגרון.

    דלקת בגרון, עם שיעול יבש ונשימה מהירה.

    דלקת גרון.

    כיוח של חומר סמיך ולבנבן או ליחה דמית, או יריקת דם בזמן השיעול.

    כאבים יורים בחזה בזמן השיעול.

    שיעול, עם דקירות בחזה או בחלק הצר של הגב.

    שיעול: הרעה אחרי אכילה או שתייה; כאשר שוכב; בערב, בלילה, אחרי 12; במהלך השינה; מעישון טבק; מרוגז, במיוחד בהלה; כשמחומם מדי; מרוחות יבשות קרות; מהליכה באוויר פתוח; מישיבה זקופה; מנשימה עמוקה; מדיבור.

CHEST

    קוצר נשימה, במיוחד בזמן שינה, וכשקם.

    כואב לנשום, חרד, מלווה בגניחות, מהיר ושטחי, או מלא ורעשני, ועם הפה פתוח.

    נשימה איטית במהלך השינה.

    הנשימה חמה.

    הנשימה מסריחה.

    כיווץ ולחץ חרד של החזה, עם קשיי נשימה.

    אסתמה של MILLAR.

    התקף של מחנק, עם חרדה.

    תחושה של כבדות ושל דחיסה בחזה.

    דקירות כואבות בחזה, במיוחד כאשר נושם, משתעל ונע (אפילו הזרועות).

    דקירות דרך החזה והצדדים, במיוחד כאשר נושם ומשתעל.

    דוקר בצדדים, עם מצב רוח דומע ועצוב, וניתן לשכך זאת, במידת מה, על ידי שכיבה על הגב.

    דלקת האדר ודלקת ריאות, במיוחד עם חום גבוה, צמא רב, שיעול יבש ועוררות עצבי גדולה, דבר המוקל במידת מה משכיבה על הגב.

    מגרד בחזה.

    כאבים כמו של חבלה בסטרנום ובצדדים.

    תחושה של ייסורים בחזה, המפריעים לנשום.

HEAR

    דפיקות לב, עם חרדה גדולה, חום של הגוף, בעיקר בפנים, וחולשה גדולה בגפיים.

    כאבים יורים באזור הלב כשנע או הולך במעלה מדרגות.

    תחושה של דחיסה ונשיפה באזור הלב.

    דלקת של הלב.

    מחלה כרונית של הלב, עם לחץ מתמשך בצד שמאל של החזה, תעוקה בנשימה כאשר נע מהר ועולה במדרגות, דוקר באזור הלב, גודש ללב; התקף התעלפות ודגדוג באצבעות.

    התעלפות עם דגדוג.

    הדופק מלא, חזק, קשה; חלש, רפה; תלוי על השערה עם חרדה; מהיר, חזק, קטן.

NECK AND BACK

    חולשה וכאב, כאילו הוא חבול בעורף הצוואר.

    כאב, כאילו חבול, בגב המפשעה.

    נוקשות כואבת בעורף הצוואר, המפשעה, ומפרקי הירך.

    כאב, כאילו משהו חופר בגב ובמפשעה, דגדוג ודקירות בגב.

UPPER LIMBS

    כאב, כמו בחבלה, וחולשה בזרועות, בעיקרון בכתפיים, עם נפיחות.

    כבדות בזרועות, עם חוסר תחושה באצבעות.

    חוסר תחושה בזרוע שמאל; הוא בקושי יכול להזיז יד זו.

    חולשה שיתוקית של הזרוע והיד, במיוחד בזמן כתיבה.

    תחושה של משיכה בזרועות.

    הידיים מתות.

    נפיחות של הידיים.

    חום בידיים וקור ברגליים.

    זיעה קרה על כפות הידיים.

    קור כמו קרח של הידיים.

    מדגדג באצבעות, במיוחד בזמן כתיבה.

    נפיחות דלקית של המרפק, עם חוסר תחושה, ומצב שיתוקי של האצבעות.

LOWER LIMBS

    כאב, כמו מחבלה במפרקי הירכיים, במיוחד אחרי שינה, או לאחר ששכב במשך זמן מה.

    תחושה של משיכה עם חולה שיתוקית ברגליים.

    כאב יורה במפרק הירך, אפילו עד לברך; כאב המכריח בכי עם כל צעד.

    העד כוח ויציבות במפרקים של הירך והברכיים.

    כאבים מושכים, קורעים במפרק הברך.

    נפיחות דלקתית של הברך, עם אדמומית מבריקה, כאבים יורים, נוקשות, רגישות גדולה מאד למגע.

    תחושה של נוקשות ברגליים כשמניע אותם.

    כאב בקימור כף הרגל, עם ייאוש ופחד ממות.

    חוסר תחושה ברגליים.

    כבדות של הרגליים.

    קור הרגליים, במיוחד האצבעות, וזיעה על סוליות הרגליים.

    מדגדג, מתחיל ברגליים ומתפשט כלפי מעלה.

GENERALITIES

    כאבים יורים או ראומטיים, הנוצרים מחדש על ידי יין או מעוררים אחרים.

    סבל אשר, במיוחד בלילה, נראה בלתי נסבל, שבאופן כללי נעלם בתנוחת ישיבה.

    התקפים של כאב עם צמא ואדמומית בלחיים.

    רגישות מייסרת של הגוף, ובמיוחד של החלקים הכואבים, בכל תנועה ומהמגע הקל ביותר.

    כאב כמו מחבלה, ותחושה של כבדות בגפיים.

    תחושה של משיכה עם חולשה שיתוקית בידיים וברגליים.

    כשל של הכוח והיציבות, כאבים מקולות במפרקים, במיוחד באלה של הרגליים.

    שקיעה מהירה וכללית בכוח.

    התעלפות במיוחד כשקם, עם חיוורון בלחיים, שהיו אדומות בזמן השכיבה.

    התקפים של התעלפות, במיוחד כשקם מתנוחת שכיבה, ולפעמים עם גודש של דם בראש, זמזומים באוזניים, חיוורון כשל מת בפנים ורעד.

    גודש (ראש, חזה, לב).

    חוסר נוחות, כאילו משהוא דיכא את הזיעה, או כתוצאה מצינה, עם כאב בראש, זמזומים באוזניים כאבי בטן וקור בראש.

    תחושה של קור וקיפאון של דם בכלי הדם.

    רועד בגפיים.

    התקפים של שיתוק, עם בכי, חריקת שיניים ושיהוקים; נוקשות של הגוף וקינה בקול רם.

    טטנוס.

    נפיחות בכל הגוף, שמקבלת צבע שחרחר.

SKIN

    תחושה של זחילה על העור, עם גרוד כתוצאה מכך, בעיקרון על החלקים הכואבים.

    העור יבש ובוער.

    נפיחות וחום בוער בחלקים הפצועים.

    פנים צהובות.

    צבע צהוב של העור.

    העור אדום, חם, נפוח ומבריק עם כאבים אלימים.

    כאב יורה עם תחושה של איכול פה ושם.

    נקודות הדומות לנשיכות פרעוש על הידיים, על הגוף וכד'.

    פצעונים קטנים, אדומים ורחבים, מלווים בגרוד.

    חצבת.

    פריחה של ילדים.

    ארגמנית.

SLEEP

    תשוקה עזה לישון, אפילו בהליכה ובמיוחד אחרי ארוחת ערב.

    נמנום, עם מחשבות חרדות ונשימה מהירה.

    הרהורים מבולבלים, שבהם העיניים סגורות, בלי לישון.

    נדודי שינה מרוב חרדה, עם ייסורים בלתי פוסקים ותנועה בלתי פוסקת.

    נדודי שינה, עם חוסר מנוחה (עיניים עצומות), ותנועה בלתי פוסקת.

    קופץ מתוך השינה.

    חלומות מלאי חרדה, עם סיוטים.

    חלומות מלאי חרדה, עם דיבור ותנועה רבה בזמן השינה.

    חלומות עם סוג של קליירוויאנטיות.

    שינה קלה.

    בלתי אפשרי לשכב על הצד.

    במהלך השינה, שוכב על הגב, עם ידיים מתחת לראש; או בתנוחת ישיבה, כשהראש נוטה קדימה.

FEVER

    חום יבש, שורף, עם צמא קיצוני, לפעמים (במיוחד בתחילת המחלה), קודם לכן יש רעד עם רטט.

    חום, במיוחד של הראש והפנים, עם אדמומית בלחיים, רטט בכל הגוף, כאב ראש מדכא, נטייה לבכיינות, נוטה להתלונן ולהכחיש; או, תחושה של חום בכל הגוף, עם אדמומית בלחיים, כאב בראש כשמפנה את העיניים, וקלות ראש.

    רועד, אם הוא מוריד ולוא גם מעט את הכיסויים כל זמן שהחום קיים.

    קור בכל הגוף עם חום פנימי, המצח קר, וקצות האוזניים קרות; או עם אדמומית של הלחיים וכאבים בגפיים; או עם נוקשות של כל הגוף, חום ואדמומית בלחי אחת, וקור וחיוורון באחרת; העיניים פתוחות ומקובעות, האישונים מכווצים וקשה מאד להרחיבם.

    תחושה של קור בכלי הדם.

    קור ורעד באצבעות, מלווה בהתכווצויות שרירי השוק ברגליים ובסוליות הרגליים.

    חום פנים, עם עגמומיות ומחשבות ייאוש, ונטייה להקיא, ומקדים את כל זה קור ורעד ברגליים והידיים.

    רעד עובר כלפי מעלה מהרגליים אל החזה.

    רעד תכוף, עם חום בוער ויובש של העור.

    חום של דלקת ודלקות, עם חום רב, יבש, העור בוער, צמא אלים, פנים אדומות, או לחלופין אדום וחיוור, עוררות עצבית, נאנח ומתייסר ונע וזע, קוצר נשימה, וגודש בראש.

    זיעה מתמשכת, במיוחד על החלקים המכוסים.

    הזיעה חמוצה.

    הדופק חזק, תכוף, ומזורז; מלא, לפעמים לסירוגין; כאשר איטי, כמעט אי אפשר להבחין בו (THREADLIKE – - תלוי על חוט).

.

DEWEY W A

היכן גדל ACONITE, ומהו שמו השכיח?

    בגבהים של האלפים במרכז אירופה, בשדות לחים, עם צל, לאורך פלגים ונחלים.

    MOVKSHOOD – כובע הנזיר.

תן כמה שונויות אחרות של ACONITE

ACONITUM STOERKIANUM

ACONITUM LYCOCTONUM

ACONITUM FEROX

ACONITUM VARIEGATUM

בקיצור, מהי הפעולה הפיסיולוגית הכללית של ACONITE?

    היא משפיעה על העצבים התחושתיים, גורמת דגדוג, שלאחריו מופיע חוסר תחושה.

    היא מאיצה את הפעולה של הלב, גורמת עלייה בטמפרטורה, עם צמרמורות, חום וזיעה; מנות גדולות גורמות לשיתוק הלב והעצבים, עם התמוטטות.

    מצוקה מנטאלית היא מצב צמוד קבוע.

מדוע אין אנו נותנים ACONITE פשוט כדי להפחית את תדירות הדופק ועל ידי כך נפחית את הטמפרטורה?

    מכיוון שאין זו הומאופתיה, אלא טיפול בסימפטום יחיד; אין זו טוטאליות של סימפטומים.

במה שונה ACONITE מ- VERATRUM VIRIDE בחום?

    VERATRUM VIRIDE יש לה עוררות יותר של העורקים ופחות של העצבים מאשר ב- ACONITE, והאפיונים של VERATRUM VIREDE הם פס אדום מבריק במרכז הלשון.

מתי יש לתת ACONITE בכאבים עצביים?

    כאשר החלקים גדושים בצורה אלימה, חמים ונפוחים; כאשר זה נגרם בשל חשיפה לרוחות יבשות, קרות; וכאשר הכאבים הם מדגדגים עם תחושה של חוסר תחושה; הגורמים לחולה ייאוש.

    הכאבים גרועים יותר בלילה.

מהם הסימפטומים הלא נורמליים של ACONITE?

    כאבים יורים בכל הבטן, אשר מאד רגישה למגע; בהיותו חלק מתהליך דלקתי.

איך הצואה של ACONITE?

    בדיזנטריה, מעט לעיתים תכופות עם אי יכולת לתת צרכים; במיוחד בסתיו, כאשר הימים חמים והלילות קרים.

    שלשול ממקור דלקתי משתייה קרה או מכך שהזיעה דוכאה; הצואה מימית, חלקלקה ודמית.

ההבדל בחום של ACONITE ו- GELSEMIUM

 

ACONITE – דופק קשה, מהיר, מנתר.

GELSEMIUM – רך, שוטף.

ACONITE – חסר מנוחה, חרד, זע ונע כל הזמן.

GELSEMIUM – מנומנם, שקט, נוטה לטמטום, גם ארשת הפנים.

מהו הדבר הראשון ב- ACONITE?

    צמא שלא ניתן לרוויה למים קרים; שתייה מרובה בהפסקות גדולות, או שותה מעט לעיתים תכופות.

מהם סימפטומי הלב של ACONITE?

    כאב בלב המתפשט מטה אל זרוע שמאל, עם חוסר תחושה, דפיקות לב ודקירות משסעות, דופק מלא, קשה ומהיר; הגדלת יתר לא מסובכת של הלב.

באיזו קבוצה של חולים ומחלות מוצאים את ACONITE כמועילה ביותר?

   בצעירים והחסונים, הנתקפים לפתע בחולי בעל אופי אקוטי, כזה כמו גודש פתאומי, חום אלים, התקררות אקוטית, כאבים מייאשים, כאבים עצביים מטמטמים מדגדגים וכד'.

מדוע ACONITE מתאימה יותר למחלה אקוטית מאשר לכרונית?

    בשל הפתאומיות של הסימפטומים שלה ומשך זמן הפעולה הקצר שלה.

תן ארבעה מאפיינים של ACONITE

  1. הייסורים הנוראיים והפחד ממוות; החולה אפילו צופה מראש את יום מותו; חוסר המנוחה הקיצוני והתנועה והתזוזה הבלתי פוסקת.
  2. תלונות הנגרמות על ידי חשיפה לרוחות יבשות, קרות, או דיכוי פתאומי של הזיעה.
  3. דופק קשה, מלא, תכוף.
  4. הסימפטומים גרועים יותר בערב ובלילה; מופיעים לפתע ובאלימות.

תן בקצרה את האינדיקציות ל- ACONITE בחום

    חום באנשים חסונים, עם צמרמורות מהתנועה הקלה ביותר; חום יבש של העור, צמא, לחיים אדומות, נשימה מהירה יותר; שתן מועט ועצירות; דופק מלא, מנתר, מהיר, דרוך, עם חרדה מנטאלית והחמרה לקראת הערב.

    כל תנועה גורמת לחולה צמרמורת; באותו הזמן הוא חסר מנוחה מאד בגלל החרדה מהנטאלית.

מתי מפסיקה ACONITE להיות מועילה?

    בשלב השני של הדלקת; כשהדלקת כבר מיקמה את עצמה.

איזה סמים אחרים יש להם חוסר תחושה ודגדוג בזרוע שמאל במחלת לב?

KALMIA

RHUS TOX

באיזה מיחושים בחזה נוטה במיוחד ACONITE להיות האינדיקציה?

    גודש של הריאה, עם שיעול יבש קשה, מאד מכאיב, חרדה וחוסר מנוחה, ואולי מעט כיח מפוספס בדם.

ההבדלה בין הגודש של ACONITE ו- BELLADONNA

    הנקודות בלב של ACONITE הם חוסר מנוחה הולך וגדל וחרדה גדולה.

    אלה של BELL הם פנים סמוקות, הזיות בהקיץ, הולם בעורקים הראשיים ודופק מנתר.

מה ייתן אינדיקציה ל- ACONITE בווסת שדוכאה?

    כשזה קורה לחולות חסונות מפחד או בהלה, או חשיפה לקור.

.

דונהם

    ביחס לכל סם במטריה מדיקה כאילו יש לו תמונת תכונות ספציפית אינדיבידואלית לעצמו, דבר המוציא מהכלל את היותו תחליף למשהו, או לבוא במקום, איזה שהוא סם אחר, אין זה חומר המסלול המיוחד שלנו.

    ACONIRUM NAPELLUS, הידוע גם ככובע הנזיר, בשל הצורה הזאת של פרחיו, וגם כ- WOLFBANE, מהשימוש שנעשה בנוזל הרעלי שלו לחסל חיות דוחות, היה ידוע לקדמונים כרעל פעיל, אך נעשה לו רווינג פעם ראשונה על ידי STOERDK בשנת 1761.

    פרווינג לרמדי זו פורסם על ידי הנמן ב"מטריה מדיקה פורה" בחלק II.

    מאמר רב ערך פורסם על ידי דר' FLEMING, מאנגליה, בשנת 1844, שגרם רבות לשימוש בסם בדרך אלופתית.

    אין ספק שדר' FLEMING הפיק לרבים מרעיונות בנושא מההומאופתים בסביבתו, למרות שהוא מזכיר את השימוש שלהם ב- ACONITE.

    מעניין ש- ACONITE יש לה אינדיקציה תכופה ממש בהתחלת חלק מהמחלות האקוטיות וזה, אם משתמשים בה במקרים כאלה, היא תקצר את משך המחלה.

    מעובדות אלה נבע דרך מתן ACONITE כמעט בצורה רוטינית בתחילת כל מחלה אקוטית בלי אבחנה; במיוחד אם המקרים מניחים שיש להם אופי של מה שמכונה פתולוגית, דלקת.

    לעיתים התוצאה היא נזק רב בגלל דרך שימוש זה; באופן שלילי, כיוון שהוא גורם לאובדן זמן רב ערך, שבמהלכו הרמדי הספציפית האמיתית שהייתה צריכה להינתן בהתחלה, והייתה יכולה לעבוד; ומבחינה חיובית, בשל שלעיתים ACONITE, כשנותנים אותה לא נכון, היא גורמת נזק אמיתי, מתישה את כוחות העצבים של החולה ומוסיפה לתשישות שכבר ישנה, ודבר המהווה מקור לסכנה.

    מניסויים על חיות ואנשים, דר' PERERIA ו- STILL, מבית הספר האלופתי, הסיקו ש- ACONITE היא "סם הרגעה עצבי" "של מוח-עמוד שדרה".

    הפעולה הראשונה שלה היא להקהות את תחושות עצבי התחושה.

    זאת היא עושה כאשר לוקחים אותה פנימית, יוצרת תחילה, תחושה של חמימות בפי הלוע, ואחר כך, עקצוץ או מכאוב מחוספס, ואז, העדר רגישות והעדר תחושה של טעם.

    כשנותנים אותה מקומית על העור החיצוני, היא יוצרת הרדמה, בלי, תחילה, לפגום בכוח התנועה.

    היא לא משפיעה על ההכרה והאינטלקט עד שפעולתה נמשכת במידה רחבה מאד.

    (בנוגע לזה זה ההפך הגמור מ- COCCULUS).

    קודם את האלחוש, מבחינים בכל התחושות המאפיינים הרדמה לא שלמה, כזה כמו דגדוגים ועקצוצים באצבעות הידיים והרגליים, חוסר תחושה וכד'.

    תחושה עדינה של חמימות מחלחלת בכל הגוף.

    זה במהרה הופך מוגבר עד לתחושה לא נוחה של חום פנימי עם התנפחות של המוח, השפתיים והפנים, יחד עם זיעה מאד שופעת על כל הגוף, גרוד ופריחה דמויית דוחן.

    דר' FLENIMG תיאר, בנוסף, בחילה והעקה בקיבה, ותחושת דגדוג מיוחדת בשורש השיניים.

    הדופק והנשימה, שהיו בהתחלה מואצים בצורה בולטת, הופכים, אחרי זמן מה, מפגרים ורפויים.

   כשדוחפים זאת עד לקיצוניות, המקרים של הרעלת ACONITE הופכים להיות פטאליים עם הסימפטומים הרגילים של הרעלה מסמים מרגיעים.

    אין שום סימפטומים מיוחדים אופייניים.

    הפרווינג על ידי הנמן אומת במידה רבה על ידי הפרווינג שבוצע בוינה, בשנת 1847, על ידי דר' GERSTEL.

    מפרווינג משולב זה אנו שואבים את הדמות הבאה של פעולת ACONITE, שבה נלך בצורה אנטומית שאומצה על ידי הנמן.

אנליזה מיוחדת על מערכת התחושה.

    ACONITE יוצרת סחרחורת בולטת היטב, תחושה של נדנוד הלוך ושוב במוח.

    זה מוגבר על ידי התכופפות ועל ידי תנועה עדינה, במיוחד על ידי התרוממות פתאומית מתנוחת שכיבה.

    לפעמים הראייה הופכת מטושטשת בשל כך.

    בקשר לסימפטומים אלה, כאב ראש מפוצץ, דופק מואץ, וחום פנימי של הראש, עם, באותו הזמן, זיעה על הראש ובית החזה.

    אופי הסחרחורת דומה לזה של GLONOINE ו- BRYONIA, והיא ההפך מהסחרחורת הנוצרת על ידי CHINA, FERRUM ו- THERIDION.

    המינד מוטרף, המחשבות מבולבלות, הזיכרון נחלש.

HEAD

    כבדות ולחץ במצח, כאילו היה שם מטען הלוחץ כפי חוץ, וכאילו הכל עומד לצאת החוצה משם; כאבים לוחצים ברקות.

    כאב ראש, כאילו המוח עומד להילחץ החוצה.

    הולם ומכאוב פנימי.

    כאב ראש דוקר ולוחץ, מערב את העיניים; גם מתפשט מטה אל תוך עצמות הלסת העליונה, עם בחילה.

    כאב הראש מאופיין – לחץ מבפנים כלפי חוץ, לפעמים הולם.

    המיקום שלו הוא המצח והרכות, מערב את העיניים והלסת העליונה.

    היא מוחמרת מתנועה, התכופפות ורעש, ומוקלת על ידי מנוחה.

    הראש והפנים חמות, במיוחד פנימית, ומכוסות עם זיעה חמה.

EYES

    מבע חד, חרד.

    הן הופכות מעוותות.

    כאב חד, מתרוצץ באזור שמעל ארובת העין.

    בהתחלה, האישונים, מורחבים.

    תחושה של יובש בגלגל העין והעפעפיים.

    בעקבות כך, יש תחושה של לחץ בתוך העין, וכאב כאשר גלגל העין מתגלגל במסלולו.

    דלקת רצינית ובצקת הלחמית דווחו.

    לחץ ותחושת שריפה בעיניים ומעל גבות העין.

    בעת אור מתון.

EARS

    כאב לא מוגדר ולחץ.

FACE

    מדגדג בלחיים.

    זיעה המכסה את הלחיים.

    הפנים אדומות וחמות, הלחיים לוהטות.

    תחושה כאילו הפנים גדלים יותר ויותר.

NOSE

    דימום מהאף.

MOUTH

    השפתיים בוערות ותחושה שהן נפוחות.

    הפה יבש עם צמא.

TEETH

    רגישים לאוויר קר.

TONGUE

    שורפת, מדגדגת ודוקרת.

    תחושה כאילו היא הייתה נפוחה.

THROAT

    תחושה של חספוס וקרצוף.

GASTRIC SYMPTOMS

    טעם מר, שטוח.

    אובדן תאבון, ריור, צמא גדול, חוסר נוחות אחרי אכילה, בחילה והקאות.

    שורף בקיבה ובוושט.

STOMACH

    לחץ בקיבה וגם בירכתי הבטן כאילו שוכב שם אבן (דומה ל- BRYONIA, ARNICA) המתפשט אל הגב.

    כבדות בקיבה ובירכתי הבטן.

    אחרי הקאות חוזרות עדיין נשארת תחושה כאילו אבן קרה שוכבת בקיבה. (השווה COLCHICUM).

    שורף בקיבה ובאזור הטבור המתפשט אל רום הבטן עם הולם, ולבסוף רעד שלאחריו יש חום.

ABDOMEN

    כאב צובט בחלקים שונים של הבטן.

    מאד רגיש למגע ולחץ.

    נפוח כמו במיימת.

STOOL

    נוזלי, די מימי.

    לפעמים ירקרק, עם איזה שהוא כאב וגזים.

    עצבנות של כלי הדם של הטחורים.

ANUS

    תחושה כאילו הפרשה של נוזל חם מפי הטבעת.

URINE

    צבעוני, חזק בריח ומועט, עם משקעים.

    משתין לעיתים תכופות.

    באברים המיניים אין השפעות מוגדרות שהובחנו.

RESPIRATORY ORGANS

    תחושה של ריח אקוטי בצורה לא טבעית.

    הממברנות של האף יבשות ומגורות.

    מתעטש לעיתים תכופות ובאלימות, למרות שלעיתים הוא מתאפק בגלל הכאב הנוצר בקירות הבטן או הדקירות בצד השמאלי של בית החזה, שהוא מעורר מפעם לפעם.

LARYNX AND TRACHEA

    הלוע מאד כואב.

    רגיש לאוויר הנשאף פנימה, כאילו מונעים ממנו את הכיסוי החיצוני.

    זוהי דרגה עזה של תחושת בשר נא, חספוס וכד', בלוע, שבשלה כל פרוור התלונן.

    תחושה כאילו הלוע נדחס מכל הצדדים.

    תחושה של יובש וחספוס בלוע ולכל אורך הסמפונות.

    התחושה לעיתים מעוררת שיעול מכחכח.

    גירוי (המגרה שיעול) בלוע, המופיע מהכניסה מאוויר פתוח אל חדר חם.

    (RANUNCULUS BULBOSUS, אותו הדבר RUMEX’ SQUILLA, IPECACUANHA ו- BRYONIA, שיש להם שיעול המתעורר על ידי שינוי מאוויר קר לחם).

COUGH

    יבש, מכחכח, מתחושת הבשר הנע בלוע ובסימפטונות.

    או שיעול בכוח, היוצר טעם כמו של דם.

    השיעול תמיד יבש, פרט לכאשר הוא מלווה בכיח דמי צלול.

    שיעול המלווה בכאבים מאכלים בבית החזה.

    שיעול המוקל כאשר שוכב על הגב, חמור יותר כששוכב על הצד.

    הכיח דמי, או מורכב מדם ממש.

THORAX

    קשיי נשימה רבים.

    נשימה נאנחת עמוקות לעיתים תכופות.

    פרוור אחד, ZLATAROVICH אומר:

    "נשימות עמוקות תכופות, בלי להאנח, אך כמו תשוקה להאיץ את מהלך הדם דרך הריאות".

    כבדות ומלאות בחזה, כאילו אתה לא יכול להרחיב את בית החזה, דבר המכריח לקחת נשימה עמוקה, משולב עם חוסר מנוחה, חרדה ודפיקות לב.

    קולות נפץ נשמעים (סובייקטיבית).

    נשימה מואצת.

    פרט לכבדות, יש דקירות חולניות בחלל הבין צלעי, באופן כללי נמוך בצד ימין, המחמיר מנשימה עמוקה.

    חום ושורף בתוך הריאות.

HEART

    תנועה לא רגילה ולא הרמונית.

    דפיקות לב, שהן גרועות יותר בזמן הליכה.

    דפיקות לב אלימות, עם חרדה גדולה, במהלך מנוחה, כמו גם בזמן תנועה.

    ייסורים באזור הלב, עם פעולה מלאת כוח ומהירה של האבר.

    תעוקה, במיוחד באזור הלב.

    כאב לחוץ פנימה באזור הלב.

    הסימפטום הבא דווח על ידי ZLATAROVICH, אחד מהפרוורים המיוחדים:

    "דקירות משסעות באזור הלב, התחושה כאילו בקרום הבין צלעי, המונע תנוחה זקופה ונשימה עמוקה, עם נטייה להשתעל; דבר שמוקל על ידי חיכוך ועל ידי נשימה עמוקה מפעם לפעם; אך החלק נשאר כואב.

BACK

    תחושה של לחץ, משיכה, קריעה וחוסר תחושה בחלקים שונים של הגב.

    רגישות באזור הכליות.

    במיוחד חולשה ומכאוב באזור המותן ועצם העצה.

UPPER EXTREMITIES

    אותן תחושות של זחילה, דגדוג, שיתוק באותם חלקים כמו על העור באופן כללי.

    כאבים מושכים, קורעים במפרקים של הידיים והאצבעות.

LOWER EXTREMITIES

    לאות גדולה ברגליים, וחולשה וכבדות שם.

    הן מסרבות לבצע את תפקידן.

    כאבים מושכים במפרק הירך מתנועה.

    מושך וקורע בגידים דבר המתפשט אל הרגל.

    מושך וכואב בעקב אכילס.

SLEEP

    ישנוניות רבה, כאילו מתשישות, במהלך היום.

    הלילות חסרי מנוחה מאד.

    חולים ישנים קלות, הם יותר מדי ערים מכדי לישון; חסר מנוחה ומלא חלומות.

    חוסר מנוחה, המתחלף בקור וחום, צמא וייסורים.

    חלומות מפחידים ומאד מלאי חיים.

SKIN

    מגרד, מדגדג, מעקצץ ומשותק, וכל דרגות של התחלת אלחוש לא מוחלט.

    פצעונים אדמדמים, מלאים בלחלוחית חומצית.

    פצעונים רחבים, אדומים, מגרדים על כל הגוף, נקודות כמו נשיכות פרעושים על הידיים, הפנים וכד'.

GENERAL CONDITION

    כל הגוף רגיש למגע.

    רגישות כמו אחרי התקף ממושך של חולי.

    תחושת שיתוק ולאות בכל הגוף כולו, במיוחד בידיים וברגליים, עם רעד בכל הגוף כולו, ובמיוחד של הגפיים – הוא בקושי יכול ללכת – עם פנים מאד חיוורות, אישונים מורחבים, התעלפויות, דפיקות לב, זיעה קרה על הגב וכאב ראש נפרד מפוצץ ברקות.

    די מהר אחרי זה מופיע חום שורף בפנים, עם תחושה של התנפחות, אדמומית של הפנים ונמנום.

JOINTS

    כאבים בכל המפרקים.

    חולשה של המפרקים, במיוחד של הברכיים והרגליים.

    חולשה ורפיון של הרצועות של כל המפרקים.

FEVER

    צמרמורות, במיוחד בגב ובבטן.

    צמרמורת חולפת ממרכז עמוד השדרה במורד המפשעה בכל צד.

    צמרמורת ונימול בין הכתפיים ובמורד הגב.

    רעד.

    סימפטומים אלה בהתחלה מתחלפים עם חום, ולבסוף, באים אחריהם, כפי שפרוור אוסטרי אמר, על ידי חום כללי וקבוע; חום יבש בכל הגוף; חום שורף; חום עם זיעה מתונה.

    חום, עם התכווצויות, דופק מלא, חזק, בערך 100 לדקה במבוגר.

    זיעה שופעת, במיוחד בלילה.

    תחושה ספציפית וכללית במיוחד אקוטית.

    רעש, אור, ריח ומגע אינם נעימים.

DISPOSITION

    מאד חרד, חסר מנוחה, מלא תחושות מבשרות רע, או, לפעמים, צפיה מראש מוגדרת או צופה מראש את יום המוות.

    אם אנו כעת מסתכלים מחדש על הסימפטומים של ACONITE, שפי שפורטו, לצורך אנליזה כללית של הפעולה של הסם על האורגניזם אנו מוצאים:

  1. הפעולה על הכוח החיוני היא בעלת טבע כזה שבעוד העצבים של התחושה פחות או יותר מוקהים (על ידי מנות גדולות), השרירים הרצוניים והלא רצוניים וכוחות התנועה מושפעים אך מעט.

    הפעולה על מרכז התחושה ועל החושים הספציפיים, יכולה, אולי, להיות אחראית לפעולה הבולטת ביותר של ACONITE, כלומר, הפעילות הרבה שהיא יוצרת במחזור הדם העורקי.

    המוח גדוש; כך גם הריאות והכליות (כפי, שלמעשה, מראים הניתוחים שלאחר המוות בברור).

    הרגישות של החושים במיוחד מוגברת.

ACTION TO THE ORGANIC
  1. רק סמים מעטים, שהם כה רעילים כמו ש- ACONITE היא, אפילו במנות מתונות, ניתן לומר, כמו על ACONITE, שהן יוצרות איזו שהיא השפעה שניתן להבחין בה על החומר האורגני – בקושי איזה שהוא שינוי ברקמות או בנוזלים של הגוף.

    הדיווחים על מקרים פטאליים של הרעלה, כמו גם בפרווינג שלנו, יש להם עדויות לעובדה זו.

   העניינים מושפעים עד כה רק על כלי הדם הנימיים המכווצים, היוצרים חיוורון, וגודש עם אדמומית וחום.

    הפינווים בקושי ניתן לכנותם לא נורמליים, השתן רק קצת יותר בעל צבע, באשר לריכוז שלו.

    זוהי המיוחדות של ACONITE המופרשת תחת השפעתה אין לה משקעים.

    יש לה כזה אופי שגרם להנמן להמליץ על ACONITE במקרים אחדים של חצבת ופריחה דמויית דוחן.

    אין דמיון בסימפטומים של ACONITE לסממנים של שום ליקוי בהרכב הדם.

SPHERE OF ACTION
  1. הראש, אברי הנשימה, הלב והמפרקים, נראים החלקים הבולטים ביותר למקום מושב פעולת ACONITE.

    בכל אלה, חוץ, אולי, מהמפרקים, הסימפטומים מצביעים בעיקר על עוררות של העורקים מאשר לשינוי אורגני ממשי, מערבים שינוי של רקמה קיימת או נימול או משקע של חומרים חדשים.

SENSATIONS
  1. אלה הם בעיקר כאבים מושכים, – או הדרגות השונות של אילחוש – מדקירות, עקצוץ, דגדוג וכד', ועד היעדרות מוחלטת של תחושה.
PERIODICITY
  1. אין כלל.
PECULIARITIES
  1. הסימפטומים של ACONITE הם מוחמרים באופן כללי מחום ותנועה, וגם בלילה.

    יש קבוצה אחת של סימפטומים שהם כה אופייניים ל- ACONITE עד שהנמן אומר, "אין לתת ACONITE בשום מקרה שאינו מציג קבוצה דומה של סימפטומים".

    אלה הם הסימפטומים של המינד ונטיות, כלומר:

    חוסר מנוחה, חרדה וחוסר נוחות של המינד והגוף, גורמים לנוע ולזוע ולהאנח ושינוי תכוף של התנוחה; חזיה מראש, צפייה מראש רעות, ייסורים של המינד, פחד עז מאת מהמוות, ואפילו צפייה מראש ברורה של האירוע.

   כשפנים כעת להתייחס לסוג המקרים שבהם סביר ביותר שתהייה אינדיקציה ל- ACONITE על ידי דמיון הסימפטומים, אין אנו יכולים טוב יותר מאשר בזהירות לשקול את הזהירות הרבה ביותר שהנמן המליץ עליה, הנמצאת בהקדמה לפרווינג של ACONITE.

    "כדי לסלק מהטיפול המצפוני שלנו את כל הרמאות אשר יותר מדי שמחה, לבחור את הרמדי שלה, כשהיא מודרכת על ידי שם של מחלה, אנו צריכים לשמור שכל פעם שאנו נותנים ACONITE הסימפטומים העיקריים של החולי, כלומר, של המחלה האקוטית, צריכים להיות כמו אלה שאנו מוצאים בדמיון החזק ביותר בין אלה של ACONITE".

    זהו הסוד כולו למרשם מוצלח בכל סם בנסיבות אלה, כלומר: לא חשוב איזה שם נבחר לתת לחולי של החולה אנו צריכים לבחור לצורך הריפוי שלנו סם זה אשר מציג סימפטומים הדומים ביותר, לא לאלה שאנו מתייחסים אליהם כאופייניים למחלה שניתן לה שם זה, אלא לאלה של החולה עצמו, בזמן של המרשם.

    אז, כפי שאומר הנמן, אז התוצאה היא המופלאה ביותר".

    הנמן מדבר על ACONITE שסביר שהיא תועיל "באותם מקרים שבהם התרופות שהיו עד כה בשימוש בשיטות המסוכנות ביותר – למשל, הקזות דם, כל אותם אמצעים המאתרים דלקת – ולעיתים תכופות מדי, לשווא ועם תוצאות עצובות.

    אני מתכוון למה שנקרא חום של דלקת שבה המנה הקטנה ביותר של ACONITE הופכת את השיטות האנטיפתיות של הטיפול מיותרות, ועוזרות מהר ובלי תוצאות לוואי.

    בחצבת ובחום של פריחות הדומות לדוחן וחום בשל דלקות של האדר, כוחה לעזור מגיע קרוב לפלא, כאשר, החולה נשמר במידת מה קר, ACONITE, ניתן לבד, וכל חומרי הרפואה נמנעים בזהירות, כולל אפילו ירקות חומציים".

    אז הוא מזהיר אותנו להימנע מלתת ACONITE לחולים פשוט בגלל שנתנו לחולי שלו אחד מבין השמות שהוזכרו קודם, ומכריח אותנו להיות בטוחים שהסימפטומים של החולה מאד מתאימים לאלה של ACONITE.

    "בדיוק באותם מקרים", הוא ממשיך, "שבהם האלופתיה הכי רגילה להתייחס לעצמה כמושיעה היחידה, בחום אקוטי חמור דלקתי, שבה היא משתמשת בהקזות דם תכופות ושופעות, ועל ידי כך היא מדמיינת שהיא עולה בהרבה על הטיפול ההומאופתי בעזרה שלה שהיא מציעה, בדיוק כאן, היא הכי טועה.

    בדיוק כאן מתגלה העליונות של ההומאופתיה; שאין היא צריכה לשפוך ולו גם טיפה אחת של דם, מנוזל חיוני יקר זה (אשר האלופתים ללא רחמים נותנים לו לזרום), כדי להכניע את החום המסוכן ולהפוך אותו לבריאות שוב במספר שעות בעוד שהטיפול האלופתי המתיש זקוק לחודשים כדי להשלים את חזרת הבריאות; אם למעשה לא המוות יהיה התוצאה, או אם הוא לא יוחלף בתוצאות כרוניות שנוצרו בצורה מלאכותית".

     לפעמים, הבחין הנמן, "אחרי ש- ACONITE עבדה במשך כמה שעות, שינוי בסימפטומים יכול לקרוא לרמדי אחרת, ואז, הוא מוסיף, רק לעיתים מאד נדירות אחרי זה, מנה נוספת של ACONITE נדרשת".

    זה מבטא את העובדה ששימוש תכוף מדי של מתן מנות חוזרות לסירוגין של ACONITE ו- BELLADONNA, או ACONITE ו- BRYONIA, או ACONITE ואיזו רמדי אחרת, אינה נובעת, ולא ניתן למצוא שהיא מועדפת על ידי הנמן.

    הנמן ממשיך:

    " בתוך זמן קצר בן ארבע שעות אחרי המנה הראשונה של ACONITE, הניתנת בזהירות במחלות שהוזכרו קודם, כל סכנה לחיים תעבור ומחזור הדם מעגורה אז, שעה אחר שעה, בהדרגה יחזור למהלכו התקין.

    כך, בדומה, ACONITE, באותה מנה קטנה, היא הרמדי העיקרית בדלקות של הסמפונות (דלקת גרון); בכמה סוגים של דלקות של הגרון והלוע; כמו גם בדלקות אקוטיות מקומיות של חלקים אחרים, במיוחד היכן, במפגש יחד עם צמא ודופק מהיר ישנם החרדה חסרת הסבלנות, חוסר מנוחה שאי אפשר להרגיע, ומצוקה וייסורים תוך שהוא נע וזע כל הזמן.

    "ACONITE יוצר את כל הסימפטמים החולניים, מהסוג הנוטה להופיע אצל אנשים שנבהלו, משולבים עם כעס; ולסימפטומים אלה זוהי הרמדי הטובה ביותר.

    "תמיד, כשבוחרים ב- ACONITE, כרמדי ההומאופתית, במיוחד חייבים לשים לב לסימפטומים של הנטייה של המינד, שכן אלה, מעל לכל, חייבים להיות דומים.

    "לפיכך, ACONITE היא רמדי שאי אפשר בלעדיה אצל נשים אחרי בהלה ורוגז, במהלך הוסת, אשר, בלי רמדי מרגיעה זו, לעיתים מיידית מדכאה את הווסת על ידי שוק מנטאלי כזה".

     אם אנו מוסיפים להוראות פרקטיות אלה של הנמן, את המסקנות שאליהן האנליזה שלנו הגיעה באשר לתחום הפעולה של ACONITE שאליו הגענו, אנו נתחיל להבין שונות גדולה, לפחות של המקרים אשר קוראים לרמדי ACONITE.

    כפי שראינו, ACONITE, כאשר היא ניתנת במנה מתונה, מגרה את מחזור הדם, מגבירה את חום פני השטח ויוצרת זיעה; היא משפעה על העצבוב, יוצרת רגישות קיצונית של פני שטח הגוף למגע ולקשר הדדי של תחושה של דגדוג וכו'; בקיצור, אילחוש לא מושלם.

    אך היא לא משנה (בסוג) את התפקוד של שום איבר, גם לא מפעילה פעולה חדשה בשום איבר או רקמה.

    ACONITE כמעט לא יוצרת, עד כמה שאנו יודעים, שום מצב מחלה ממוקם.

    אפילו כאשר היא ניתנת במנה גדולה ופטאלית, היא פועלת כמדכא, משתקת את מערכת העצבים של המוח-עמוד השדרה; אך היא יוצרת מוות על ידי שיתוק זה בלי למקם תחילה את פעולתה על שום איבר או מערכת.

    אין הוכחות לשום סוג לקות הרכב הדם.

    אין לפעולה שלה שום דמיון לזו של רעל היוצר אחד מבין המחלות המיאזמתיות – כזו כמו פריחה, או טיפוס או חום לסירוגין, חום מתמשך או חום מרפה.

    גם אין פעולתה, מההתחלה ועד לסוף הפטאלי שלה של ההרעלה, אינה דומה למהלך המוגדר היטב של שום דלקת מקומית, אקוטית – כמו זו של המוח, הלב, הריאות, האדר וכד'.

    מסיבה זו, לא יכולה להיות דרישה ל- ACONITE (פרט לאפשרות (?) לסירוגין זמני נדיר בכמה סיבוכים) לשום חום מיאזמתי או מחלות של לקות הרכב הדם; מכיוון, שבאלה לקות הרכב הדם קודמת ונותנת את סמנניה לביטויים האקוטיים של המחלה (ולכן, הסימפטומים אינם יכולים להיות אנלוגיים לאלה של ACONITE.

    יותר מזה, ACONITE אף פעם לא יכולה להיות רמדי יחידה שבאמצעות השפעתה ניתן יהיה להעביר את החולה בבטחה דרך מהלך מושלם של דלקת אקוטית, טהורה של שום איבר או מערכת; מכיוון, שבפעולתה של ACONITE, מיקום זה חסר וזהו סממן מרכזי של מחלות אלה.

    ואולם בכל הדלקות הטהורות האלה, יש תקופה שבה יכולה להיות אינדיקציה של ACONITE ויכולה לעשות עבודה כבירה.

    שכן כל אחת מבין הדלקות האלה שלבסוף הופכות ממוקמות יש לה שלב ראשוני המורכב מעוררות עורקית; ואשר היא קודמת לשלב המאופיין על ידי שינוי התפקוד של הרקמה ומשקעים מקומיים.

     שלב זה הוא זה בו ACONITE משחק תפקיד כה חשוב ובו, אם משתמשים בה בצורה מוצדקת ונכונה, היא יכולה אולי לעצור ולקצר את כל המחלה.

    כך ניתן להשתמש בה בדלקת קרום המוח, דלקת העין, דלקת השקדים, דלקת גרון, הפרשות מהסמפונות, דלקת ריאות, גודש של הריאות ויריקת דם, דלקת האדר, דלקת קרום הלב, דלקת פנים הלב (וכמקלה בגדילת יתר), דלקת הקיבה, דלקת הצפק, ראומטיזם אקוטי, כאבים עצביים; אך רק כאשר סימפטומים מנטאליים שאותם הנמן מנה נמצאים.

    זהו סוג השימוש ב- ACONITE בדלקות אקוטיות שהנמן ללא ספק מתייחס אליהם כאשר הוא מדבר על יכולתה להשיב את הבריאות בתוך כמה שעות תום שהוא אומר:

    "בתוך זמן קצר של כמה שעות, אחרי המנה הראשונה של ACONITE, שניתנה בצורה זהירה זו כל הסכנה לחיים תעלם ועוררות מחזור הדם אז, שעה אחר שעה, בהדרגה תחזור למהלכה התקין".

    שינוי מהיר כמו זה יהיה אפשרי וקל להשגה בשלב הראשון של דלקת ריאות אקוטית לפני שמתרחש תהליך הפיכת הרקמה לריקמת כבד; שכן, אחרי שהתהליך הזה מתבסס, רמדי זו לא תהייה מתקבלת על הדעת ולא תהייה לנו סיבה להניח שהיא יכולה לעבוד כאן.

    לפיכך תכונות הזהירות של הנמן, במילים הבאות:

    "לפעמים אחרי ש- ACONITE פעלה במשך כמה שעות, שינוי בסימפטומים יכול לקרוא לסם אחר; ורק לעיתים נדירות מאד, אחרי כן, מנה נוספת של ACONITE תקרא".

    למה?

    בגלל, כנראה, שהדלקת עברה מהשלב של עוררות עורקית למיקום של איבר, ואז ACONITE יותר לא מתאימה.

    וכנראה, "שינוי בסימפטומים" זה, הקורא "לסם אחר" היה סימן שהתמקמות התרחשה.

    נקודת ראייה זו היא בהרמוניה מלאה עם ההזהרה הדחופה של הנמן לשים לב למה שהוא התייחס כאינדיקציה אופיינית מאד של ACONITE: "הייסורים של המינד והגוף, חוסר המנוחה, אי השקט שאי אפשר להשקיט".

    מצב זה של המינד והגוף נמצא בהתאמה מדוייקת עם התופעות הכלליות של עוררות עורקית הנוכחת בחדירה של דלקת אקוטית, בעוד שהתמקמות של הדלקת והתרחשות ההפרשות הם מובלטים על ידי השקיעה של הייסורים הכלליים האלה; סימפטומים של מבוכה אורגנית מקומית המחלפים על ידה; והסימפטומים הקונסטיטוציונליים הכלליים הופכים בעיקר להיות אלה של תשישות ומצב של דיכוי.

    כל מיש שצפה מקרוב בכמה מקרים של דלקת ריאות במהלך השלב הראשון והשני, אני חושב, יאמתו נקודת ראייה זו.

    כאן, אז, יש לנו שוב דוגמה של הסטודנט של המטריה מדיקה פוגש לעיתים כה תכופות – את צירוף המקרים המלא של לימוד פתולוגיה שלמה עם התוצאות של יישום אינטליגנטי ומבדיל של חוק הבחירה של הסם על ידי התאמת הסימפטומים האופייניים.

    למרות שזה תמיד מסוכן לקחת את ההדגמה של נקודה מדעית על ידי דמיון רטורי, אנו יכולים להסתכן להשוות את הפעולה של ACONITE ורמדי'ס אחרות מאותו מקור להתחלת והשפעת סערה.

    כל מיש שמכיר את האופי הכללי של אמריקה הצפונית מ- ALLEGHANIES ועד ATLANTIC, חייב היה שתהייה לו ההזדמנות להבחין בכמה עמקים פוריים עם שפע הירקות הרב שלהם.

    בעוד הוא נהנה מהנוף, הרוח שוקעת, ואור השמש הופך מטושטש.

    הבקר מפסיק לרעות ;הם נעים לא בנוח דרך השדות ומרחרחים את האוויר כמו מתוך פחד.

    במהרה ההתנדנדות הלא הרמונית של העלווה וחלקים שונים של העמק יוצרים זאת לברור שהאוויר מותסס על ידי מערבולות וזרמים שונים.

    לאותו המהלך יש את הווריאציות של הקולות של לחש של פלגים והזמזום של חרקים והקולות של הציפורים, שמגיעים אל האוזן ברגעים רצופים.

    עננים של אבק עולים מחלקים של דרכים עקלקלות ונישאות בסבב ביחד וכלפי מעלה.

    העדר הופך יותר ויותר חסר מנוח, הם ממהרים בפראות מפה לשם באחו.

    קול כמו של מים זורמים עולה בעמק, עם זרם של אוויר קר שיש לו ריח של צמחים שרק נקצרו, או כמו של אמוניה קלושה; עננים של אבק עוטפים את הצופה; הסערה מתפרצת עליו ולמשך זמן מה הוא לא יודע משהו אחר חוץ ממבוכה פראית, ואת ההתמוטטות ואת השאגות של היסודות של ההתנקשות חסרת המעצורים.

    לאחר זמן קצר הרוחות שוככות; האטמוספירה הופכת צלולה והשקט שולט מחדש.

    כל הדברים מקבלים מחדש את מצבם הנורמלי. הטבה, מחייה ולא מחייה, חוזרת למצבה הקודם של מנוחה.

    האלימות של הסערה עברה – לכלות עצמה בהשפעותיה הקבועות במקום אחר.

    זה מייצג, במידה די טובה את הפעולה של ACONITE, המעוררת סערה עורקית ועצבית, ולמרות שבמקרים פטאליים הזעם שלה יכול להיות גדול מספיק לגרום כאוס, כלומר, מוות, ואולם היא לא ממקמת עצמה בשינויים אורגניים.

    או, אם הסערה ניתנת להיחשב כמייצגת מחלה, אז ACONITE היא השפעה מאושרת (אין אנו מכירים כזו בטבע הלא חי) המפנה את כוחה הצידה ושולחת להרחיב את האנרגיה שלה בשינויים חומריים במקום אחר.

     אך, הסערה לא תמיד עוברת בקלות כה רבה על העמק.

     עצים הוכנעו, אולי, ובניינים הופלו.

     הטחנה הוזזה, הסכר נכשל מלהתנגד לעלייה הפתאומית בזרם; היכן שהיה שטח גדול של מים שקטים יש כעת נזילה רבה, שצריכה לעבור בפלג צר.

    העדר מתפזר והיבולים נהרסו.

    אנדרלמוסיה נוצרת והחורבן שולט.

    התהליכים של הטבע עדיין ממשיכים הלאה, אך כל המצבים כל כך השתנו!

    זה מייצג, במידת מה, את הפעולה של הסמים אשר, כמו ACONITE, יוצרים סערה של עוררות עצבית ושל כלי הדם באופן כללי, אבל אשר, שלא כמו ACONITE, יוצרים, אחרי הסערה הזאת, כסוג של תופעת לוואי לה, התמקמות מוגדרת של פעולה יוצרת מחלה, כלומר, שינוי בתפקוד וברקמה.

    רמדי כזו היא BRYONIA, שבפעולתה על הריאות והאדר, ו- BELLADONNA, בפעולתה על המוח והריאות; כאלה, למעשה, הם רוב הרמדי'ס שלנו.

    שכן ישנם מעט סערות שאינן עושות פחות או יותר אנדרלמוסיה מקומית.

    עם כמה הערות מנותקות אנו יכולים לסגור תצפיות שטחיות אלה.

    זה ברור ש- ACONITE ניתן לתת בדלקת אקוטית של כל איבר בגוף, אך רק בשלב מסויים של סוג מסויים של דלקת.

    איך נדע כאשר שלב זה וצורה זו הם לפנינו?

    כאשר, בנוסף לכל סימן שהוא שיכול להיות אשר מציין את האיבר שהוא מושפע, הסימפטומים אשר נקראו כאופייניים ל- ACONITE  נמצאים; חום פני השטח, או הקור החיצוני והחום הפנימי, הצמא, הדופק המהיר, המרוגש אך לא קשה, זיעה שופעת עם חום שורף; ומעל לכל, ייסורים וחוסר מנוחה של המינד והגוף, תנועה הלוך וחזור שאי אפשר להשקיטה, תחושה מבשרת רעות וצפייה מראש את המוות.

     כך, אז, אחרי כל הדיבורים האלה, המערבים מושגים וספקולציות של פתולוגיה, הבחירה של הרמדי בסופו של דבר מגיעה שוב להשוואה של סימפטומים.

    כן! שכן התבונה של המסתר הובילה אותו לראות בבהירות שהסימפטומים של החולה הם העובדה היחידה שבה יש לנו ידע מוחלט בהקשר לחולה; ושהסימפטומים של הסם הם העובדה היחידה שאנו יודעים בבירור בהקשר לכך, והיחסים שבהם צריך למקם אותם כדי לנטרל אחד את השני, אם מוצאים זאת, חייבים להיות כאלה שיספקו כל היפותזה ברורה הבנויה על עובדות אלה.

    היא חייבת, בעקבות כך, להיות הרמונית עם פתולוגיה ברורה.

    ופעמים רבות נפח זה של דיבורים היה מוענק אם זה היה משכנע איזה מינד חושב, שהדבר הראשון והחשוב ביותר, הוא ההתאמה של הסימפטומים בהתאם לדרגה שלהם, ולאותה תוצאה צריכה כל היפותזה יציבה להוביל.

    אין לתת אף פעם את ACONITE "תחילה כדי לשכך את החום", ואחר כך רמדי אחרת "כדי להתמודד עם המקרה"; אף פעם לא להחליף אותה עם סמים אחרים לצורך, כפי שלפעמים אומרים, "לשלוט בחום".

    אם החום הוא כזה הדורש ACONITE, אין סם אחר הנדרש.

    אם נראה שיש אינדיקציה לסמים אחרים, צריכים לחפש אחת אשר תתמודד עם החום היטב; שכן סמים רבים פרט ל- ACONITE יוצרים חום, כל אחד בדרכו הוא.

    יכול להיות ש- ACONITE תקרא, אם הסימפטומים מתאימים, בשלב הראשון של דלקת אקוטית, אך הסר מהמינד את הרעיון שהיא מרפאה את כל הדלקת; כלמור, בשלב השני של דלקת ריאות אין היא שווה כלום.

    זוהי רמדי לאין ערוך במקרים רבים של יריקת דם אקוטית, המציגה את הסימפטומים הכלליים שהובאו בפרטים קודם, המאפיינים את ACONITE, ואולם המקור גורם הפתולוגיה, והטבע הסופי, אם לא נשלט, יהיה מעורב באי בהירות.

    צבע הדם שיורקים הוא אדום.

    (יריקת דם אדום, בלי חוסר המנוחה המיוסר של ACONITE, קורא ל- MILLEFOLIUM).

    לא צריך לתת אף פעם את ACONITE כדי "לחסוך זמן" בעוד הרופא הולך הביתה כדי ללמוד את המקרה.

    זוהי דרך עבודה מרושלת; יותר טוב לא לתת כלום, מכיוון ש- ACONITE, אם הוא ניתן במקרה שאין בו צורך, יכול לגרום נזקים; כמו, למשל, חום של טיפוס בתחילתו, שם הוא ישפיע בצורה לא מועילה על כל מהלך המחלה, אלא אם כן הסימפטומים קוראים עבורו, שזהו דבר שקורה לעיתים נדירות מאד.

    למרות עובדה זו, הדעה כל כך הפכה נפוצה ש- ACONITE היא רמדי לחום, שהאלופתים אימצו אותה וכעת הם משתמשים בה כרמדי במחסן למקרי חום של טיפוס בבית החולים BELLEVUE (1864).

    שיעורי המוות לא פחתו.

    לתת מרשם לפי סימפטום יחיד (היא מפחיתה את הדופק במנות גדולות) הם נותנים אותה בטיפוס, תוך התעלמות מהעובדה יוצרת המחלה הגדולה של לקות הרכב הדם, של- ACONITE אין שום קשר כלשהו.

    אילו הם היו מאמצים את ARSENIC לטיפוס, היה זה הגנה טובה מגורמי מחלה עבורם.

    ישנם כותבים במטריה מדיקה ההומאופתית היוצרים תיאוריה על פעולת ACONITE, והופכים אותה מאתרת דלקת גדולה.

    לפיכך הם מוכרחים מבחינה הגיונית להמליץ בצורה עיקשת על ACONITE בכל מחלה, תאור מביש של הדרך השטותית לתת מרשם לפי תיאוריה פתולוגית.

.

גיבסון

מקור

    ACONITUM NAPELLUS, שהיא MONDSHOOD, WOLFSBANE, היא חברה ב- RANUNCULACEAE, משפחה הכוללת רמדי'ס כמו CIMICIFUGA, HELLEBORUS,  HYDRASTIS, PAEONIA, RANUNCULUS.

    זהו צמח מאד מרשים; הגזע הגבוה, הזקוף בן 4 עד 5 רגל זוהר בסופו עם אשכול סמיך של פרח בעל גוון אפל כחול כהה המסודרים ביחד. העלים מבוקעים עמוקות. השורש, פקעת חרוטית כהה, היא לבנבנה בחלקה ויש לה טעם מר, הגורמת לדגדוג וחוסר תחושה בפה אם אוכלים אותה. טעו בשורש מפעם לפעם וחשבו שהיא חזרת וכשאכלו אותה היו תוצאות הרסניות.

    משכן הצמח מראה העדפה לנקודות מוצללות מאד במקומות גבוהים, בהרים, אך הפרחים הם אלה הנפלאים. אלה פורחים, בצורה כמו הכובע של הנזיר, אינם סימטריים כמו אלה של הכלנית, הם ויתרו על הפרח הזוהר וקיבלו צורה יותר סימטרית המרמזת על ממלכת החי. בחסרי חוליות הנעלים יותר כמו גם בבעלי חוליות בעלי סימטריה דו צדדית כצורה בסיסית.

    כשמדברים מבחינת הצורה, הפרחים של הצמח מגיעים לשטח חיי החיה, והטבע הרעלי הקיצוני של כל הצמח ניתן לקשרו לעובדה זו. מהשורש וכלפי מעלה כל החלקים של הצמח מכילים אלקלואידים של ACONITE; משתמשים בכל הצמח לצורך הכנת תמיסת האם.

    מעניין ש- ACONITUM NAPELLUS נמצא בקוטב הנגדי של HELLEBORUS NIGER, ה- CHRISTMA ROSE, שהוא החבר העתיק ביותר של ה- RANUNCULACEAE. ACONITUM הוא מייצג מלאחרונה של משפחה פרימיטיווית זו של צמחים. היא מראה מבנה הרבה יותר מתקדם, בהתמחות עלה הגביע העליון יותר היוצר כיסוי מגן לחלקים האחרים של הצמח, בצבע הכחול כהה של הפרחים, ובסידור של הפריחה, לא על גבעול יחיד אלא בתפרחת.

    מבחינה עונתית הצמח הוא בקוטב הנגדי ל- CHRISTMAS ROSE. במקום לדחוף עצמו כלפי מעלה בשלגים של החורף הוא צץ בעוצמה כלפי מעלה כדי להתפרץ ולפרוח בשיא הקיץ. כך במקום האיטיות, האופיינית ל- HELLEBORUS, יש כאן הצעה של אימה. במקום הרשלנות של גדילת חורף צמח זה של פרחי קיץ מנבא את השינוי, הפתאומי, הפעילות המאומצת.

חקר השפעתן של תרופות

    יש משהו די מרושע ומרמז על מוות סביב צמח זה, מראהו הדוחה, הגוון המאיים שלו, החיבה שלו "להתחבא ביערות לחים". אומרים, למעשה, שזהו הצמח הרעיל ביותר בבריטניה.

    במהלך השנים הנטייה הרעלית של הצמח הייתה ידועה היטב. PLUTARCH מוסר דין וחשבון על הצבא של MARK ANTONY שחסר לו מזון, שאספו חלק משורשים אלה, שאותם הם זללו, עם התוצאה "כל הגברים מתו תוך עוויתות". השורש קודם היה ידוע כ- "הפנתר ההורג"; המכשפה HECATE נאמר עליה שגילתה את תכונותיו והעבירה את הידע לבנותיה הקטלניות CIRCE ו- MEDEA.

    הצמח היה מרכיב עיקרי בשיקוי הקטלני שבו השתמשו באי CEOS כדי לחסל אנשים סניליים חסרי ערך למדינה. השתמשו בו כרעל לחיצים, ואפילו בזמן האחרון נעשו מקרי רצח עם החלחול של העלים או השימוש באלקלואידים הרעליים של הצמח, כלומר ב- ACONITE/

    הפעולה המהירה של האלקלואיד היא קטלנית בהשפעתה; שלושה מיליגרמים מספיקים להרוג סוס. הסימפטומים של הרעלה אקוטית על ידי הצמח הובחנו במספר מקרים. הרצף הוא כזה: בתוך כמה דקות ועד חצי שעה הפה והגרון מתחילים לבעור ולדגדג. הדגדוג מתפשט בכל הגוף וגורם לקורבן מצוקה גדולה. זהו הסימפטום האופייני ביותר כנראה. נראה כאילו הידיים "עשויות מפרווה וסגורות בתוך כפפה". זיעה קרה ורעד שלאחריהם חוסר תחושה כללי עם תחושה מיוחד של צמרמורת קטלנית בכל הגוף, כאילו הורידים מכילים מים קרים כקרח במקום דם.

    כאבים מייסרים ניתן לחוש בראש, צוואר, גב ובאזור הלב. הפנים הופכות אפורות, הלחיים שוקעות, ובתוך חצי ועד שלוש שעות המוות מגיע כתוצאה מכשל מחזור הדם, שיתוק מערכת הנשימה ועצירת הלב.

    הדופק בהתחלה מואט, ואחר כך הופך לא סדיר ולבסוף בלתי ניתן לתחושה. המבוכה של מחזור הדם עם התוצאה של חסר חמצן בדם המגיע אל הרקמות גורם לתחושה של אימה עזה ופחד ממוות המשמש ובא, נוטה לפאניקה מלאה, שאינו פוחת מדפיקות לב מהירות וקשיי נשימה חונקים.

    לקראת הסוף המינד הופך מטושטש, עם חוסר יכולת טוטאלי ליצור איזה שהוא רעיון (העדר חמצן ברקמות המוח). השמיעה משתבשת, וגם הראייה חפצים מבריקים לבנים נראים כבעלי צבע צהוב-ירוק. התחלת עיוורון מהיר מבשרת את המוות. האישונים, בכל מקרה, אינם מושפעים אלא אם כן עוויתות ממש מתרחשות, ואז הן נוטות להתרחב.

    לסם יש שני צורות פעולה על הלב. ראשית דפיקות הלב מואטות בשיעורן על ידי גירוי של מרכז הוגוס המדכא במדולה; שנית, פעולה ישירה על האיבר עצמו מערב את BUNDLE OF HIS המוביל לשיעור מוגבר של פעימות, המלווה באי סדירות של הריתמוס.

    ישנה פעולה על מערכת העצבים הפריפרית עם מעוררים של האיברים הסופיים של העצבים התחושתיים של העור, יוצרים תחושה של עקצוץ ודגדוג. בקרום המפריש ריר בפה תחושת הדגדוג מלווה על ידי ריור שופע.

    אפיניות מיוחד הובחנה עם עצב ה- TRUGEMINAL, דבר המוביל לכאבים עצביים של הפנים בצורה חמורה ביותר.

פרווינג

    ל- ACONITE נעשה פרווינג על ידי הנמן, והופיע בחלק הראשון של המטריה מדיקה פורה.

רושם

    הכי סביר שתהייה אינדיקציה של ACONITE באנשים חסונים, רחבים מאשר באנשים חלשים ועדינים.

    פנים אדומות הם כנראה, או סביר עם סומק חד צדדי. ההבעה לעיתים נפחדת, אפילו מבועתת.

    יללות מעוררות רחמים יכולות להתרחש אצל ילד.

    העור חם ויבש. הטמפרטורה נוטה להגיע לשיא בשעה 9 אחר הצהריים. האישונים נשארים קטנים.

    סממן בולט הוא חוסר מנוחה גדול עם תנועה בלתי פוסקת ופניה לפה ולשם.

פסיכולוגיה

    הלך הרוח האופייני העיקרי של ACONITE הוא פחד, חרדה אקוטית במיוחד, פחד נורא המוביל לפאניקה וחוסר סבלנות משתולל.

    יכול להיות פחד מהחושך, רוחות רפאים, קהל, מלחצות דרך או אפילו לצאת אל הרחוב. לפעמים זהו פחד על מוות ממשמש ובא, עם ממש מתן שם לשעה שבה זה יתרחש, או אולי פחד לא מוחשי אך מאד אמיתי של "באמת לא יודע מה".

    יש חוסר סיבולת גדול לכאב, ההופך בלתי נסבל, גם של רעש ואפילו מוסיקה. הסובל נוטה להפוך לבתי ניתן לשיכוך, "יוצא מגדרו", דורש "שמשהו חייבים לעשות, ולעשות מהר".

     הוא נוטה מהר מאד להיבהל. ילדים נוטים להיות ערניים ולהחרד. מצד שני הם יכולים להיות מבולבלים במינד, מחשבות ורעיונות רודפות אחת את השניה בהשתוללות מבולבלת.

     סממן הוא סלידה בולטת מכך שיגעו או יכסו אותו, כנראה בגלל רגישות היתר של העור.

    כמובן התמונה של ACONITE יכולה להיות מואצת על ידי כל סיטואציה או התנסות שיש בה איום, אמיתי או דמיוני, ואשר כך מסוגלת לזרז פחד.

פיסיולוגיה

    חולה ה- ACONITE לסירוגין קר וחם, והשליטה על משנה מתח כלי הדם נמצא במצב יציבות גרוע וחלוקת זרימת הדם במידה תואמת לא סדירה.

    הצמא בדרך כלל עז, לכמויות גדולות של מים קרים.

    יש נטייה לנמנום במהלך היום, אך הוא יכול להיות במצב שקשה לו לישון בלילה, עם נטייה לפיהוקים רבים; אם שיכול להיות שהשינה תשתבש על ידי מחלומות גדושים או אפילו סיוטים. נדודי שינה חסרי מנוחה של הגיל הזקן יכולים להגיב ל- ACONITE.

    יכול להיות שיתרחש הזעה על החלקים המכוסים, דבר שיקל על הסימפטומים; זיעה דביקה קרה יכולה להיות על כפות הידיים.

סימפטומטולוגיה
GENERAL

    הדבר הטיפוסי הוא התחלה פתאומית של חום גבוה עם ראש בוער אך שאר הגוף קר. התחלה אקוטית זו יכולה להתרחש בתוך כמה שעות אחרי חשיפה לגורם הסיבתי; זה הושווה על ידי אחד מהכותבים כ- "סערה שטיטאה את גבהי ההרים היכן שהצמח ACONITUM צומח". קודם לטמפרטורה הגבוהה בדרך כלל צמרמורות רציניות. לפיכך יש את ההצעה לקחת מנה של ACONITE "ברעד הראשון". הכאבים במיוחד חזקים ובלתי נסבלים, גורמים לסובל לצאת מדעתו, כך שהוא "צורח מכאב" שמתואר כשורף, דוקר, חותך, או עוקץ. יותר מזה הכאבים סביר שילוו בחוסר תחושה, דיגדוג, נימול ואפילו אפשרי, גלי חום פתאומיים. החומרה של הכאב שבה הוא מתנסה היא כנראה בשל רגישות יתר לכאב, הנמכת הסיבולת לכאב, התוצאה של התערבות עם זרימת הדם הגורמת חוסר חמצן בעצבים התחושתיים. סממן אחר של ACONITE הוא דימומים, דימום חמור פתאומי של דם מהאף, הרחם, רקטום או מקומות אחרים, ומלווים במהומה מנטאלית אקוטית ותחושת אזעקה.

HEAD

    סחרחורת היא סימפטום בולט, עם "תחושה שהכל סובב ומסתובב". מבחינים בזה במיוחד כשהוא מנסה לקום מתנוחת שכיבה, או זה יכול להופיע לפתע כתוצאה מבהלה או התנסות מדאיגה. כאב הראש הוא פתאומי וחמור עם כאבים המתוארים כיורים, צובטים או דוחסים, וחום שורף של הראש; כאב הראש הופך גרוע יותר מתנועה, מדיבור, מניסיון להתיישב, אפילו על ידי הפעולה של שתייה. הוא מוקל במידת מה על ידי אוויר פתוח. כאבים עצביים מתוארים כמשפיעים על הפנים, כמו "חוטים חמים המנקבים את הרקמות", מלווים בנימול, ואולי, תחושה של כאילו "מי קרח נשפכו לאורך העצבים".

EYES

    סימפטומי העין מאד אקוטיים, לפתע, עם חום, אדמומית ודימוע, בעת אור, ואפשרות פתאומית לעמעום הראייה. אין בדרך כלל הפרשה רבה, אך כאשר מפרידים את העפעפיים יכול להיות שטף של נוזל חם מימי. פתיחת העפעפיים יכולה להיות די קשה בשל הנפיחות העזה. שווה לציין שהרמדי בעלת ערך מיוחד ביחס לפציעות עיניים, ורשמו ACONITE כ- "ה- ARNICA  של העיניים".

EARS

    כאב אקוטי הולם, חותך עז מאד היכול להופיע לפתע אחרי שהייה בחוץ בקור עז; זה מלווה ברגישות יתר לרעש, ומוזיקה בלתי נסבל.

RESPIRATORY SYSTEM

    חוש הריח אקוטי במיוחד רגיש לריחות לא נעימים. נזלת מופיעה בשל חשיפה לרוחות קרות; ההפרשה זורמת, במיוחד בבוקר, עם טפטופים של מים צלולים חמים. המצב מוחמר מדיבור; זה מוקל באוויר הפתוח. כאב גרון מלווה ביובש, חוסר תחושה ודגדוג, עם תחושה של כיווץ וכאב בזמן בליעה. שיעול צרוד, מקרקר, עוויתי מוחמר בקלות מאכילה או שתייה, על ידי שכיבה, על ידי ניסיון לדבר, על ידי מגע עם עשן טבק, כתוצאה מדאגה רגשית ובלילה. כאבים יורים או דוקרים שונים חשים בחזה. התקפי אסתמה מחניקים מתרחשים, מלווים בחרדה מאד גדולה. הילד יכול להתעורר בתחילת הלילה, אחרי חשיפה לקור, עם שיעול אלים, מחניק. יש אינדיקציה ל- ACONITE בשלב הראשון של דלקת ריאות עם התחלה פתאומית, כאב עז מאד בחזה, מהסוג היורה, קורע, שורף, במיוחד משפיע על החצי העליון של ריאה שמאל; אפשרי לשכב רק על הגב; יש שיעול יבש קשה וליחה בצבע הדובדבן.

ALIMENTARY SYSTEM

    חוסר תחושה ודגדוג מובחנים בשפתיים והלשון. יש השפעה על הטעם, להכל יש טעם מר פרט למים. הפה במיוחד יבש. כאב ראש נגרם בשל חשיפה לרוח קרה; השיניים מאד רגישות לקור בכל צורה.

    שיהוקים, גיהוקים צרבת, הקאה של מיצי מרה יכולים להתרחש, כמו גם תחושה של מלאות, מתח ומשקל בושט או בחזה שמאל תחתון. הקיבה משתבשת לפתע בצורה פתאומית דבר המלווה בתשוקה עזה למים "לא יכול לקבל מספיק שתייה". צביטות, שריפה, חיתוך חשים בקרביים, מלווה ברגישות עזה מאד למגע וחוסר סיבולת לתנועה. התחלה פתאומית של שלשול אקוטי יכול להתרחש בקיץ, עם צואה הדומה לזו של חולירע, התמוטטות, חרדה עד מוות וחוסר מנוחה מאד גדול. הצואה יכולה להראות כמו תרד קצוץ. יכולה להתרחש התפשלות.

CARDISVASCULAR SYSTEM

    התחלה אקוטית פתאומית של מצוקה בדרכי השתן עם כאבים חותכים, קורעים. השתן חם, כהה, אדמדם, אפילו דמי. עיכוב אקוטי בשל שוק; עיכוב בתינוקות שרק נולדו.

GENITAL SYSTEM

    דלקת אשכים פתאומית בשל חשיפה לקור, אלים מטבעו. תלונות גניקולוגיות מלוות בצורה בולטת עם דאגה עצבנית או בפחד ממש.

NERVOUS SYSTEM

    חוסר תחושה וחולשה מובחנים בגפיים, במיוחד בזרוע שמאל. רעד מתרחש בידיים. כאבים זוחלים מוחשים באצבעות. כפות הידיים חמות בעוד הרגליים קרות כמו קרח. דקירות, קפצוצים, אילחוש בצורות שונות מתרחשים בגפיים או בגב.

LOCOMOTOR SYSTEM

    דלקת אקוטית של המפרקים, מזכירים במיוחד את הכאב במפרק הירך המכריח את הסובל לבכות עם כל צעד. חולשה וחוסר איזון שחשים גם בברכיים וגם בירך. תחושה של כבדות, כאילו חבול, חוסר תחושה בגפיים.

SKIN

    בנוסף לתחושת הנימול שהוזכרה כבר, פריחה אדמומית או כזו הדומה לחצבת יכולה להתרחש. הגרד מלווה עם נשירת קשקשת. העור יכול להיות כה רגיש שהמגע הקל ביותר מתקבל בהתמרמרות.

MODALITIES

    כל קיצוניות של הטמפרטורה תחמיר את מצב הסימפטומים; אלה נוטים גם להיות גרועים יותר בחדר חם, באור שמש ישיר, משתיית יין או ממריצים, אם שוכבים בצד הכואב, ובלילה, במיוחד בסביבות חצות.

    חשים הקלה באוויר הפתוח, כתוצאה משינה, ואחרי הזעה שופעת. יכולה להיות אינדיקציה של ACONITE כשהתלונות נגרמות בפתאומיות, בין אם בשל קור מר בחורף או על ידי חום הקיץ הקיצוני, כלומר, קור יבש או חום יבש. גורמים אחרים שיכולים לזרז תמונה של ACONITE הם רחצה במים קרים, ניתוח ושוק פתאומי.

CLINICAL NOTES

    ACONITE היא רמדי הפועלת קצר בעלת ערך רב בשעות הראשונות של מחלה אקוטית. השימוש בה בדרך זו יכול לבטל מצב יותר חמור, אך אם הסימפטומים מתעקשים השימוש ברמדי אחרת צריך להילקח בחשבון. אם העור הפך לחלוחי והזעה שופעת התרחשה, ההזדמנות ל- ACONITE סביר שחלפה.

    מצב הקורא לרמדי יכול, בכל מקרה, להיגרם בכל רגע במהלך תהליך חולי, במחלה כרונית, או אחרי ניתוח.

    ACONITE מתחרה עם CHAMOMILLA ו- COFFEA כמקל כאב.

    הרמדי יש לה FOLLOW WELL על ידי ARNICA, BELLADONNA, BRYONIA או IPECACUANHA, בהתאם לתמונת הסימפטומים ויש מקרים ש- SULPHUR ייקרא להשלים את הריפוי.

.

סמואל האנמן

MATERIA MEDICA PURA AND CHRONIC DESIASE

ACON

MINKSHOOD

     למרות שהסימפטומים הבאים אינם מבטאים את מלוא החשיבות של צמח לחלוחי רב ערך זה, הם עדיין מגלים לרופא הומאופת חושב היבט שיקל על מצבים חולניים שבהם הרפואה המסורתית עד כה השתמשה בשיטותיה המסוכנים ביותר, כלומר, הקזת דם שופעת וכל המורכבות של טיפול מאתרי דלקת, לעיתים קרובות ללא הועיל, וכמעט תמיד עם תוצאות הרסניות.

    אני מרמז על מה שנקרא חום של דלקת טהורה, שבה המנה הקטנה ביותר של ACONITE מאפשרת לנו לוותר על כל טיפול מסורתי אנתיפתי; ומקל במהירות ובלי השפעות רעות.

    בחצבת, בחררה ארגמנית ובמקרי חום אקוטיים של דלקת האדר, כוחות הריפוי שלה הן נפלאות, כאשר, החולה נשמר קר, התרופה ניתנת לבד, כל חומרי תרופה אחרים, אפילו חומצות ירקות, נמנעות, במנה ….

    רק לעיתים נדירות מנה דומה שנייה נדרשת שלושים ושש או ארבעים ושמונה שעות לאחר הראשונה.

    אך כדי להסיר מהמודעות שלנו טיפול רוטיני שנוטה יותר מדי לווסת את הטיפול בהתאמה לשמות הזייתיים של מחלות, זהו דבר הכרחי, שבכל המצבים החולניים שבהם נותנים ACONITE, הסימפטומים העיקריים של החולי, לכן גם המחלה האקוטית, צריכים להימצא בדייקנות נוצרים מחדש בין הסימפטומים של ACONITE.

    ההשפעה אז מדהימה.

    בדיוק במחקרי חום דלקתיים אקוטיים גדולים בהם האלופתיה בעיקר מקשטת עצמה בנוצות כאילו היא בלבד מסוגלת להציל חיים באמצעות הקזות דם, ומדמיינת שהיא עליונה בהשפעות ריפוי ביחס לכל טיפול הומאופתי – בדיוק כאן היא הכי טועה.

    בדיוק כאן העליונות המוחלטת של ההומאופתיה מתבטאת, שכן אין היא צריכה אף טיפה אחת של דם, מנוזל חיוני יקר זה (שהאלופתים שופכים ללא רחמים בזרמים, לרוע מזלו חסר התקנה של חולה), כדי לשנות חום מסוגן זה לבריאות בכה מעט שעות בעוד שהטיפול האלופתי המפחית חיוניות לעיתים דורש חודשים כדי להשיב בריאות מושלמת בין אלה שאינם מתים תוך כדי התהליך, או בכל מקרה, עם השפעות לווי כרוניות מלאכותיות הנגרמות על ידי השימוש באמצעים אלה.

מתוך הכרך הראשון, הוצאה שלישית, 1830.

    במקרים אקוטיים אלה של מחלה לפעמים רמדי ביניים הומאופתית נדרשת לשארית הסימפטומים החולניים אחרי שנים עשר או שש עשרה שעות פעולה של המנה הראשונה של ACONITE; אך רק לעיתים נדירות מאד מנה נוספת של ACONITE נדרשת אחרי רמדי ביניים זו.

    על ידי מתן זהיר של ACONITE בדרך זו במחלה בעלת אופי שהוזכר קודם כל סכנה מוסרת אפילו בתוך ארבע שעות, ומחזור הדם המגורה מחדש את מהלכו החיוני הרגוע משעה לשעה.

    למרות ש- ACONITE, בשל משך הפעולה הקצר שלה (שבמנות כה קטנות זה לא עולה מעל ארבעים ושמונה שעות), נראה כמועיל אך ורק במחלות אקוטיות, למרות זאת זוהי רמדי מסייעת לאין ערוך אפילו במיחושים הכרוניים העקשניים ביותר, כאשר המערכת דורשת הפחתה של מה שנקרא מתח של כלי הדם.

    בנושא זה, בכל מקרה, איני יכול להיכנס במלואו יותר במקום זה.

    את התועלת של רמדי זו במקרים כאלה רואים על ידי שהסימפטומים שהיא יוצרת באדם הבריא, שבחלקן נרשמו בדפים הבאים

    ACONITE היא גם הרמדי הראשונה והעיקרית, במנה הזעירה שעליה דיברתי קודם, בדלקת של קנה הנשימה (דלקת גרון, דלקת הלוע והממברנות שם), בסוגים שונים של דלקות של הגרון והלוע, כמו גם בדלקות אקוטיות מקומיות של כל החלקים האחרים, במיוחד היכן, בנוסף לצמא ודופק מהיר, קיימים חוסר סבלנות חרד, ייסורים מנטאליים שאי אפשר לשככם ותנועה זעה ונעה הלוך וחזור מייסרת.

    היא יוצרת את כל המצבים החולניים הדומים לאלה שרואים באנשים שנבהלו בשילוב עם זעם, והיא גם ההרמדי הבטוחה והמהירה ביותר עבורם.

    בבחירה של ACONITE כרמדי הומאופתי תשומת לב מיוחד צריכים לתת לסימפטומים של הנטייה, כך שהם חייבים להיות מאד דומים.

    לפיכך זה הכרחי אחרי בהלה או רוגז באישה במהלך המחזור החודשי, שבלי רמדי משככת נהדרת זו, בקלות, ולעיתים מיידית מדוכאות על ידי שיבושים רגשיים כאלה.

    למטרה זו שאיפה רגעית יחידה בבקבוקון המכיל גלובולה בגודל גרגר חרדל, מלוחלחת עם הפוטנץ של ACONITE (הנשמרת לצורך מטרה זו במשך שנים בבקבוקון פקוק היטב בלי לאבד את כוחות הריפוי שלה) די מספיקה.

    רוב הסימפטומים לכאורה הפוכים של ACONITE שדווחו להלן הם רק מצבים מתחלפים, והרמדי יכולה להיות מרפאה לשניהם, אך היא כך בעיקר בהקשר לאלה שיש להם אופי של סם מחזק.

    חומצות של ירקות ויין הם אנטידוט להשפעותיה, וכך עושים גם תרופות אחרות המתאימים בצורה מקלה או הומאופתיים לחלק מבין הסימפטומים הבעייתיים (הנוצרים על ידי מנה גדולה מדי או בחירה לא הומאופתית).

(השמות של התלמידים של הנמן שעזרו לו בפרווינג זה הם AHNER, GROSS, FRIEDRICH HAHNEMANN, HORBURG, RUCKERT SENIOR, STAPF QAHLE).

    סחרחורת; תחושה של נדנוד הלוך ושוב במוח.

    סחרחורת, במיוחד כאשר מתכופף; היא התנדנדה הלוך ושוב, במיוחד לכיוון ימין (אחרי 36 ש).

    היא בקושי יכלה להיכנס אל המיטה בשל הסחרחורת, כשהכל נראה כעומד להסתובב סביב במעגל יחד אתה (אחרי 37 ש). יש לה סחרחרה בראש, כך שהיא לא מעיזה להזיז אותו, עם תחושה כאילו העיניים עומדות להיסגר.

    כאילו מורעלת; הכל הולך בעיגול איתה, היא מתנדנדת כשהיא הולכת, כאילו היא עומדת ליפול, עם בחילה, לא בזמן ישיבה, הדבר גרוע יותר כשהיא מתרוממת מישיבה, פחות בזמן הליכה. (אחרי חצי שעה).

    הסחרחורת מאד מוגברת כשהיא מטלטלת את ראשה, אז ממש מופיע שחור לפני עיניה.

    סחרחורת וסחרור.

    משקל מסוחרר של הראש, במיוחד במצח וכשמתכופפת, עם תחושת בחילה.

    סחרחורת, תחושה כאילו החזה הדוק ושיעול יבש, עם כאבים בירך.

    עירפול סחרחר בראייה, עם דופק ללא שינוי.

    הסיפור על שני מקרים בהם ניתנה הרמדי ACONITUM NAPELLUS לפושעים (גברים בוגרים) כדי לבחון את היעילות של BEZOAR STONE כאנטידוט.

הרעלת מבוגר.

    הטיפול היה בתשעה חולים, בהושפעו באופן שונה, במנות גדלות של תמצית. – החולים שבהם הסימפטומים התרחשו סבלו מהם לפני לקיחת התרופה.

    סחרחורת וכאבי ראש, ללא שינוי בשל פעילות גופנית.

    סחרחורת וכאבי ראש בפדחת ובעורף, שניהם גרועים יותר כאשר מתכופף.

    הסחת תשומת הלב כאשר קורא וכותב על ידי הפוגות תכופות במחשבות.

    המינד כל הזמן מועסק; הוא אינו מסוגל להשלים את תיאור מחשבותיו שאותם הוא הגה וכתב אותם למחצה, בלי תחילה לעשות מאמץ כדי להיזכר בהם (ביום השלישי).

    תחושה מטופשת בראש; כאילו יש לו לוח לפני המצח (אחרי רבע שעה).

    הראש מלפנים הוא כאילו מישהו מסמר אותו, בחדר חם.

    חוסר יציבות של רעיונות; אם היא רוצה ללכת בעקבות קו מחשבות אחד אחר מבריח אותו, שלישי מחליף את מקומו של זה, וכך הלאה שוב ושוב, עד שהיא הופכת מבולבלת למדי.

    העדר זיכרון, הוא חש כאילו מה שהוא רק עשה היה חלום, והוא יכול בקושי להיזכר מה זה היה.

    חולשה של הזיכרון (אחרי 5 ו- 9 שעות).

    זיכרון נמרץ.

    חולשה בכוחות החשיבה.

    הוא לא יכול לחשוב על כלום, להתייחס לכלום, יודע כלום ולא יכול להעלות שום רעיון בראשו, כפי שהוא היה בדרך כלל יכול – אך הוא חש כאילו שכל הפעולות המנטאליות האלה מתרחשות בשיא הקיבה – אחרי שעתיים היו לו שני התקפים של סחרחורת, ואז כישורי החשיבה הרגילים חזרו לתוך ראשו.

    בבוקר ריקנות וחלל ריק בראש, כמו אחרי הרעלה חמורה.

    מבוכה בראש, כמו אחרי הרעלה עם כאב ברקות.

    כאב חבול וטיפשות בראש, עם תחושה של חבלות בכל הגפיים (אחרי 14 ש).

    תחושה של מלאות וכבדות במצח, כאילו משקל לוחץ חיצוני מונח שם, וכאילו הכל בכוח נלחץ החוצה מהמצח (אחרי רבע שעה).

    תחושה של משיכה פנימה-לחץ מטמטם ברקות משמאל.

    תחושה כאילו מישהו מושך אותו כלפי מעלה מהשערות.

    תחושת משיכה חצי צידית בראש.

    כאב באזור הרקות, לאחר מכן משיכה פנימה בעורף, לבסוף מבוכה בראש וכאבים מכווצים.

    כאב מכווץ במצח.

    מתח בכל המצח.

    השפעות מכך ששמו חתיכה מהשורש על הלשון. על המצב שתואר בסימפטום זה הוא כתב: "כבר היו לי אקסטזיות, אך מעולם לא מצאתי עצמי כמו הפעם. יותר מזה, חזרתי על הניסוי לשווא; לא חשתי שום דבר דומה שוב".

    כשהיא כופפה את מצחה חשה מאד מלאה, כאילו הכל עומד לצאת החוצה (אחרי 25 ש).

    כאב ראש, כאילו העיניים יפלו החוצה מתוך הראש (אחרי חצי ש).

    כאב ראש, כאילו המוח נלחץ החוצה.

    כאב ראש, כאילו פה ושם חלק מהמוח הורם, דבר המוגבר על ידי התנועה הקלה ביותר אפילו על ידי שתייה ודיבור (אחרי חצי שעה).

    דיבור מגביר את כאב הראש.

    כאב ראש יורה, הולם, כאילו כיב נמצא בפנים, שלפעמים מונע מלדבר.

    לפעמים יריה עדינה, לפעמים הולם, לפעמים כאב ראש במצח כאשר מהלך, המוקל מישיבה.

    הולם עדין פה ושם בראש.

    כאב ראש; הולם בצד השמאלי של המצח, בעוד נקישות חזקות מתרחשות בצד הימני בהתקפים (אחרי 3 שעות).

   בצד השמאלי של הראש, כאב כאילו הראש נדחס.

    כאב ראש, כאילו הגולגולת מבחוץ כווצה על ידי חוט קשירה שנמשכה בחוזקה יחד.

    כאב ראש מאד כואב, חד, לוחץ מעל המצח.

    כאב לחוץ החוצה בתוך המצח.

    כאב קורע ברקה שמאל.

    ברקה שמאל כאב יורה על ידי זעזועים; דקירות עוברות דרך הרקות אל תוך הראש.

    כאב ראש יורה, מכה ברקות.

    יריות על ידי זעזוע בתוך הראש, במיוחד במצח.

    כאב קורע ברקה שמלא, עם קול רועם באוזניים.

    תחושה של כיווץ המוח מתחת למצח.

    כאב ראש לוחץ מותח קרוב מאחורי גלגלי העיניים.

    צביטה ודחיסה במצח, כאילו זה היה בתוך העצמות; היא חשה חולה, כאילו היא עומדת להשתגע (אחרי 12, 24 שעות).

    תחושת דחיסה במצח, מעל שורש האף, כאילו היא עומדת לאבד את הגיונה (כאילו משהו שגוי בתוך הראש); החמרה מהליכה באוויר פתוח (אחרי 4 שעות).

    תחושה של קולות נפץ (כמו קישוט זה צעקני המתנדנד קדימה ואחורה) ברקות, אף ומצח.

    כאב ראש יורה ובמידת מה כואב מעל גרגלי העין לכיוון הלסת העליונה, דבר הגורם לבחילה או כפי שבדרך כלל מתרחש במהלך הקאה הנגרם בשל סם הגורם להקאה (אחרי שעתיים).

.

לראש העמוד

בחזרה לרמדי'ס באות A >>>